שלום, מבקשת עזרה והכוונה

[ל י ר ו ן בן ד וד]

שלום, מבקשת עזרה והכוונה

ב-1/12 נהרג אחיו של בעלי בתאונת דרכים והוא בן 23 השבוע קמנו מהשבעה, נכון שהכל ממש טרי וכואב אבל אני לא יודעת איך ממשיכים מכאן אני כותבת בגלל הוריו, לאן פונים לקבל תמיכה נפשית? אמא שלו במצב נפשי מאוד קשה, היא נוטלת כדורי הרגעה,פונתה בשבעה 3 פעמים לבי"ח וממש על הפנים ברור לנו שהיא לא תצליח להתמודד לבד (לבד יחסית הבית מלא אנשים בכל יום) אבל אנחנו גם לא יודעים מה לעשות האם יש מי שמגיע הביתה? האם עדיף שהיא תלך? לחכות שיגמרו ה-30? לא לחכות ולפעול מיד? אשמח לכל עיצה ותובנה שבוע טוב, לירון

 

[גל213]

לירון משתתפת בצערכם

גם אני איבדתי ילד,הבן שלי מור נדרס למוות לפני כשנה וחצי בהיותו בן 10 וחצי. הכאב הוא עצום,החיים נגמרים ולומדים לחיות חיים חדשיים לצד הכאב. המדינה התחילה להכיר ולתמוך במשפחות,אם תרדי יותר למטה תראי שיש הודעה לאיזה מספר לחייג ולבקש עזרה. כרגע יש שלושה מוקדים .אני גרה באיזור המרכז ויש עזרה בתל-אביב היא באה אליי כבר פעמיים הביתה. כמו כן אפשר לפנות ליד לניקטפים הם שולחים נציג הביתה ויש קבוצות תמיכה. מקווה שעזרתי גלית

 

[ל י ר ו ן בן ד וד]

תודה רבה על העזרה ושולחת לך חיבוק

 

[דנה משרד הרווחה]

לירון שלום רב

הצטערתי לשמוע על הטראומה שמשפחתך חווה בימים אלה. משרד הרווחה, בשיתוף עמותת יד הנקטפים, הקים מרכזי תמיכה למשפחות ששכלו את יקיריהם בתאונות דרכים וייתכן ותוכלו לקבל בהם את הסיוע המתאים. אני מזמינה אותך לפנות לאחד המרכזים. לפרטים נוספים שלא תדעי עוד צער בברכה דנה, משרד הרווחה

 

[eaz1514]

שלם דנה ממשרד הרווחה

הייתי מאוד שמחה לו משרד הרווחה היה מתחשב גם במשפחות שכולות ומשפחות שמתמודדות עם חולי סרטן. לפני כשנה נפגשתי ביוזמתי עם האחראית לרווחה בעיריית חולון ע"מ לנסות לעשות משהו בנדון. אחרי שיחה ארוכה ציפיתי לתגובה כלשיה ואני עדיין מחכה. אבהיר זה לא למעני את הויה דולורוזה שלי עברתי במשך 5 שנים, כוחותי מאפשרים לי לתפקד ולחיות בצורה "נורמלית" עד כמה שאפשר, אלא למשפחות שלא נמצאה להן מסגרת ממסדית הולמת. אני לא מבינה מה שונה בין ילד שנדרס לילד שרצח בפיגוע לילד שלרוע מזלו חוסל ע"י סרטן. הנושא בוער וקריטי בזמן המחלה - אין למי לפנות - האישפוזים של חולי הסרטן ארוכים וכואבים ולעיתים הסוף ידוע מראש. שלא לדבר על היום שאחרי. הבדידות המערכתית זועקת, ואין עונה. אשמח לתגובתך. אילנה, אמא של רונן

 

[ארגון נאוה]

ארגון "נאוה"/למען משפחות השכול

אילנה יקרה שלום! ארגון "נאוה" שהוקם במטרה לסיע לנפגעי טרור זיהה את הצורך שציינת ולכן בשנה האחרונה אנו מרחיבים את הפעילות ומזמינים כל משפחה שכולה (מכל סיבה-מחלה,תאונה, אסון אחר) במטרה לסיע לקבוצה הנ"ל מתוך הבנה והכרה ש"ביום שאחרי" כולם נמצאים באותו מצב של כאב ,געגוע, חוסר וכו' מצרפת קובץ עם הפרטים על פעילות הארגון אשמח להיות בקשר אישי על מנת לשתף פעולה לקדם את הנושא הנ"ל לטובת המשפחות בברכת חג אורים שמח! חוי ארנפלד רכזת פרויקטים דוא"ל: [email protected] נייד: 0526-065938 0526-609698 טל: 02-5790614 ארגון "נאוה"- ארגון סיוע לנפגעי טרור ומשפחות השכול אתר: www.navah.org.il ***********

 

[eaz1514]

תודה חוה אני מכירה את הארגון נאווה

א. הוא פונה בעיקר לקהל דתי (סופי שבוע וכו') ב. הפעילות היא נקודתית ולא כלל ארצית ג. הפעילויות כרוכות בתשלום ולא משנה עם סמלי או לא. הכוונה שלי היא שהמדינה (משרד הרווחה) תקח על עצמה לדאוג לציבור הדומם של אלפי הורים אחים סבים וסבתות שנפגעים מדי יום מסרטן. ולא רק למשפחות השכולות אלא לאלפי החלוים ומשפחותיהם המתדנדים בין תקוה ליאוש, אין לך מושג כמה ריצות, פרוצדורות ואנרגיה צריך להשקיע לכל דבר מעבר לדאגה ולטיפול בחולה הפרטי של כל אחד. אני לא בקיאה באחוזים סרטין היא סיב המוות מספר 1 בישראל. אני לא מחפשת ארגונים פרטים או קבוצת תמיכה שפעולתן ברוכה והכחרית, לדעתי מדינת ישראל צריכה לדאוג לנו כפי שהיא דואגת למשפחות נפגעות מכל סיבה אחרת, פעולה מבורכת ללא כל ספק. רק לא לשכוח אותנו. תודה לך, חג אורים שמח.

 

[דליה ח]

אילנה.....מסכימה עם כל מילה ...

כעובדת אגף הרווחה לשעבר, אני יודעת שאין תקציבים לא רק לעניין שכתבת עליו אלא גם בעבודה השותפת. אני חושבת שראוי למשרד הרווחה שיקים אגף/מחלקה/מדור נפרד ,שיטפל במשפחות שכולות מכל סיבה שהיא. בעיקר לאלה שלא נתמכים על ידי משרד הביטחון או ביטוח לאומי. כבר ראיתי משפחות שנאלצו לפתוח תיק בלשכת הרווחה , על מנת לקבל עזרה נקודתית במשבר עקב אובדן. הם נכנסים עם עיניים מושפלות וזה רק החמיר את הקושי שלהם בהתמודדות.