מחילה
קלה מסליחה לענ"ד.
ככל הנראה מח"ל קרוב לשורש מח"י ועניינו במשמעות זו: הכרה בטעות>חרטה>תיקון.
האל ימחה את כל היקום כי הוא ניחם על שעשה את האדם, אבל שייר את נוח ובניו.
 
השורש סל"ח קרוב ככל הנראה לשורש סל"י ועניינו דחייה (לא בזמן), הסרה. כנראה משורש דו עיצורי ס.ל שמשמעותו המשוערת כפף/נטה והפוכים לו במשמעות מסילה וסולם שעניינם הגעה ישירה למטרה. סלע כמו כף (בצירה) צוק וצור שעניינם אבן גדולה כולם מלשון לחץ.
 
הראשון נראה שנשאר בו רושם ואילו בשני נראה שאין כן.