שלום, מה שאני רוצה לכתוב פה

שני 4

New member
שלום, מה שאני רוצה לכתוב פה

לא קשור לאובדן הריון, אלא לאובדן אחר, אחרי לידה. שמי שני, ילדתי בת מקסימה לפני שנתיים וחצי, יש לי בעיית קרישת דם שהיתה ידועה בהריון. שעתיים אחרי הלידה פיתחתי חסימה עורקית ברגל. לאחר שלושה שבועות מיום לידת ביתי עברתי קטיעת רגל מתחת לברך אני כותבת לכם את זה כי נכון, מאוד קשה לאבד משהו שכל כך מטפחים וכל כך מצפים לו. אך לפעמים הנזק שיכול להגרם, אף יותר גדול. יש היום הרבה טיפולים ומעקבים ע"מ לשמור על ההריון הבא. תמיד תדעו- תמיד יכול להיות יותר גרוע, ותודה לאל שנשארתן בסדר. מאחלת לכם הרבה הצלחה. ויהיה עוד הריון.... אל דאגה.
 
לשני...../images/Emo140.gif

שני, מודה לך על ההודעה הכל כך מרגשת ! אני מצדיע לך על הרוח האופטימית שאת משדרת, כן...אופטימיות כה חיונית במהלך תקופת האבל לאחר אובדן, הן אובדן הריון או חלק בגוף או כל אובדן משמעותי ... אני מאחל לך מכל הלב
כל טוב שבעולם !!! הריון קל מוצלח ובריא, וכל שתבקשי - לו יהי! מעריך אותך מאדדדד, תמיד איתנו
 

sivanori

New member
אני רק רוצה לתקן

אנחנו לא שלמות. אצלך אולי רואים מה שחסר, אצלנו לא. את יודעת איך אנשים דורכים? אתמול היו אצלי דודים שלי, ואחד מהם (אידיוט גדול) כל הזמן אמר "הבנים שלך". בסוף הערב רציתי לשלוח אותו להגיד לילה טוב לילד הגדול שלי בבית הקברות הסמוך. או כשהתחילו לתחקר אותי על הטיולון שלי ונפלט לי שהוא נקנה לפני 3 שנים התגובה היתה "מה, התחלת לתכנן כל כך הרבה זמן מראש ?" או שאנשים לא מעודכנים (איך אפשר?) שואלים "מה שלום הגדול שלך?" (מת, תודה). לפחות כשרואים לא מדברים על זה כל כך הרבה. אנחנו לא בסדר בכלל. רק לא רואים עלינו. זה הכל.
 

שני 4

New member
אני רוצה לתקן אותך: לא רואים אני

הולכת תמיד עם מכנסיים ארוכים, אך פה זה לא הנקודה- נכון יש אנשים חסרי טקט וטיפשים,ששואלים שאלות לא במקום. למשל אותי שואלים אינספור" מה עם עוד ילד את לא מתכננת" מה אספר שכמעט ומתתי בלידה, ואני לא אכנס להריון בשנית, או שעברתי קטיעה! ויש אנשים מסוימים שיודעים מה עברתי ובכל זאת שואלים. אז לידע כללי- אם אני כאן אני אספר: אנחנו (אני ובעלי עושעם כעת פונדקאות) מה שאני רוצה להגיד שוב לכולם: קשה להשלים עם כל אובדן,אך חייב , חייב, על מנת להיות שפוים. ותמיד יש דרכים לגשר על הכאב.......
 

udie1

New member
בהצלחה עם הפונדקאות

רציתי לומר לך תודה על ששיתפת אותנו בסיפור שלך. אני חושב שכל פיסת מידע היא חיונית, ולא רק בקטע של "לדעת", אלה גם להבין איזה חוויות נשים ובני זוגן עלולים לעבור תוך כדי ההריון. אפשר לומר שהמידע שעל הזוג לאסוף לפני ההריון עשוי לשמש כסוג של חיסון רגשי, הוא כמובן לא יכול למנוע את ה"הדבקות" בעצב האובדן, אך הוא יכול לחזק את המערכות שאמורות להתמודד איתו. ושוב בהצלחה. אודי.
 

מירבא

New member
מחזיקה לכם אצבעות

אז גם אני מאחלת מכל ליבי בהצלחה לך עם הפונדקאות.
 
למעלה