שלום, מזמן לא כתבתי בקומונה

lernantino

New member
שלום, מזמן לא כתבתי בקומונה

ועכשיו כבר יש פורום... שיהיה במזל. הרקע שלי בקצרה למי שלא זוכרת מהקומונה - בת 28, זיהיתי אנדומטריוזיס כבר לפני שנים על סמך מידע מהאינטרנט, הרופאים הסכימו לאבחנה רק במרץ 2004 כשעברתי בזמן התקף הוצאת אפנדציט מיותרת. אחרי שניקו ת'מקום זה לא עזר ובספטמבר 2004 נאלצתי לעבור לפרסקופיה שהסתבכה ללפרטומיה לאחר שהשחלה נדבקה לחצוצרה והגוש הזה נדבק בחלל דוגלאס(?) בקיצור באיזה מקום שהוא לא היה אמור להיות מה שהוביל לכאבים מהגהנום וללחץ על פי הטבעת. בניתוח הפרידו הכל, אבל חצוצרת שמאל כנראה ידעה ימים טובים יותר ולא תחדש ימיה. במרץ 2005 נמצאו לי שוב ציסטות בשחלות, וממאי אני מקבלת זריקות דקאפפטיל, 5 זריקות מאחורי, אחת לפני. הרופא אמר לי שכנראה שעד שאלד (אם בכלל אלד, אם בכלל ארצה להוליד, עוד לא ברור אם אוכל בכלל ואם ארצה בכלל) לא אקבל מחזור. הוא המליץ לי להזדרז, ואמר שכנראה אם ארצה ללדת אצטרך להשתמש בהפריה חוץ גופית. בכל אופן רעיון הלידה ממש לא רלוונטי כרגע, בן הזוג האחרון שלי עשה "ויברח" בעקבות ארועי ספטמבר 2004. אחרי הזריקה הבאה והאחרונה הרופא שאל אם אני מעונינת בזריקות פרוגסטרון או במירנה. אני נוטה להעדיף זריקות מאשר אביזר בתוך הגוף שלי, יש למישהי דעה שונה?
 

lernantino

New member
ושאלה נוספת -

נשאלתי מתי אני מספרת ת'נושא הזה לבני זוג פוטנציאלים. יש לי 0 נסיון בנושא (טוב, וכרגע גם 0 בני זוג פוטנציאלים. דיכוי החשק המיני מהדקאפפטיל ודאי שלא מסייע) לספר? לא לספר? מה לספר? מתי לספר? כמה לספר? איך לספר? וכד'.
 
לגבי בני זוג - היה כאן שירשור

לא מזמן בנושא. לדעתי, לא ל"הפיל את הפצצה" מיד בתחילת הקשר, אבל גם לא להסתיר את הענין יתר על המידה. מה המידה? תלוי בקשר עצמו. כשהקשר מתקדם, את יכולה גם לתת לבן הזוג לקרוא אודות המחלה כדי שלא תיווצר תחושה שאת מסתירה ולתאר את המצב כמו שהוא. לגבי דיכוי החשק המיני- ישנם תחליפים הורמונאלים שניתן לקחת והם בהחלט משפרים את המצב ונותנים "קונטרה" לדקא. מבחינת מצב רוח, גלי חום, ירידה בחשק מיני ויובש בנרתיק. מה לספר? את האמת. שאת חולה במחלה גניקולוגית ושתוכלי לנסות להרות באמצעות הפריה חוץ גופית.
 

lernantino

New member
אפשר קישור לשירשור או מילות מפתח

לחפש לאורן? אשמח לקרוא. מאז זריקות הדקא, חיי השתפרו ללא הכר. אמנם יש גלי חום, והתקפי זעם, ואין חשק מיני, אבל לעומת הכאבים והדימומים של פעם, אני בכלל לא מרגישה חולה.
 

lernantino

New member
ודבר אחרון (לפחות אני משרשרת לעצמי)

לפני כמה שבועות היה לי דימום מהטבור, ונאמר לי שיתכן ומדובר גם כן בריקמה של אנדומטריוזיס (שאולי הגיעה לשם בטעות בזמן אחת הלפרסקופיות). מחר יש לי תור לכירורג פלסטי (אחרי שרופא נשים וכירורג העלו כבר את ההשערה הזו) לבירור וקביעת תור להוצאת ה"ממצא".
 
לא שמתי לב שיש 3 הודעות

תסלחי לי, שעת הבוקר הזאת קשה לי, עד שאני מצליחה להתפקס, בכל מקרה, מצב הטבור שווה בירור. מוקדי אנדו' בצלקות ניתוחיות זה לא דבר נדיר. וחייבת לציין שאני מתרשמת מהרופאים שלך לטובה
 
ברוכה הנמצאת ../images/Emo140.gif

לגבי "מירנה" - מהידע שלי לגבי שימוש בהתקן תוך רחמי כאמצעי מניעה, ההתקן מפריש פרוגסטרון רק לחלל הרחם כך שהשחלות ממשיכות להפריש הורמונים כרגיל, כמו לפני התקנת ה"מירנה" והביוץ נמשך, מה שאינו מומלץ אצלינו. לעומת ההתקן, השפעת הגלולות היא כוללנית ולא רק תוך רחמית. אגב, מי הרופא אם אפשר לשאול? סתם סקרנות. שמחה ל"ראותך" כאן
 

lernantino

New member
שכחתי לענות... פרופ' בלומנפלד

אני מטופלת אצלו דרך קופ"ח מאוחדת, בחיפה.
 

ליהיS

New member
לגבי המירנה! ששמעתיעל הרעיון הקסום

הזה ובררתי לגביו. מסתבר שהוא ממש לא לבנות האנדו'..משהו לגבי ההורמונים שבו שאנים מדכאים ורקר מחלישים את המזור, או משהו כזה. בכל מקרה-הוא לא מתאים למצבנו.
 

ליהיS

New member
../images/Emo163.gifרק עכשיו ראיתיש בואינג כבר

ענתהלך לגבי המירנה וכמובן..ברוכה הבאה
 

lernantino

New member
../images/Emo51.gif אני בטוחה שזריקות פרוגסטרון

אחת לשלושה חודשים זה לא זריקת ויטמינים, אבל מירנה בתוך הגוף שלי נשמע לי לא נעים. יש עוד מישהי שמטופלת כך/טופלה כך?
 
למעלה