שלום - מציצה לרגע

שלום - מציצה לרגע

ואולי בעצם לא. יש לי חברה בהריון מבנק הזרע (במזל טוב, אחרי שנה של טיפולים). היא כל הזמן מדברת על כך שלילד אין אבא, ואני אומרת לה שזו לא דרך נכונה להסתכל על הענין. לדעתי צריך לומר לילד שלכל אחד יש אבא ואמא, גם אם הם לא בסביבה באופן זמני או קבוע. אפשר לומר לו "אני לא מכירה את אבא שלך, אבל אני יודעת שהוא אדם טוב כי הוא תרם זרע ורצה לעזור לנשים כמוני להביא לעולם ילדים חמודים כמוך, ובוודאי יש לו עיניים יפות כמו שלך" (או משהו דומה). לדעתי זה עדיף מלומר לילד שאין לו אבא. מה דעתכם?
 

sara_00

New member
לחתולה...ובעצם לכולם..מה דעתכן.?|../images/Emo70.gif

הרעיון די מעניין. אני רק הייתי חוששת ש אם אמר לי משהו כזה שאביו היה בודאי אדם נוא טוב או בעל עיננים יפות, אני פוחדת שזה יעורר בו צער על כך שאינו מכיר את אבא או מעין געגועים לאדם שאינו ולא יהי לעולם..וככה שמדובר במשהו לצורך תכונות גנטיות בלבד ואולי אפילו בשלב כלשהו יהי איזה אבא שיצטרף, אולי כך עדיף כדי לא לפתח אשליות על דמות של אב שהיא אביו כי בעצם כל עוד אין דמות בחיי הילד של אב, הרי שאין לו אב...נראה לי שכך עדיף...בלי ליחחס תכונות אנושיות לזרע...כדי ליצור נתק כל שהוא כי הרי לא יכיר איש זה לעולם...מעניין לשאול פסיכולוג בנושא...ומה דעתכם ?
 

תומילי

New member
לחתולה../images/Emo54.gif

הי לדעתי, ובאמת רק לדעתי, אבא זה לא מכשיר שנותן את החומר. אבא זה שותף לגידול הילד. מי ששיפשף ושפך לכוסית את זרעו(סליחה על הבוטות ..) לא הופך באופן אוטומטי לאב.לבני אני אומרת שאין לו אבא, אבל כן אומרת לו שאכן היה איש נחמד שהיה מוכן לעזור לנשים כמוני וכו וכו. אבל אני בפירוש לא נותנת לו לפנטז על כך שיש לו אבא. נראה לי שגם ככה קשה לו לקבל את העובדה שאני לא כמו האמהות של החברים שלו, אז לא אקשה עליו עוד יותר בהתרפקות על חלום שוא. המציאות גם היא קשה עדיפה על חלום שכשמתעוררים ממנו מתברר שזה היה רק חלום ...... ההחלטה לעשות ילד בעזרת בנק הזרע היא החלטה שיש לעמוד מאחוריה - אם זה אנונימי אז עד הסוף. בלי סיבובים סחור סחור כדי ליפות את המציאות.אישה שיולדת מבן זוג אפילו והם לא חיים ביחד יכולה לומר לבנה/ביתה שיש דמות של גבר שאולי מתישהו בנסיבות כאלו או אחרות יוכל להיות גם דמות של אב, במקרה של בנק הזרע זה סופי וללא אפשרות, אז למה ללכת סחור סחור. האמת עדיפה בעיני בכל מקרה, כמובן בהתאם לגילו של הילד והבנתו.וכמובן לפי הבנתה של האם. זאת האמת שלי וכך אני מחנכת את תום - אני מקווה שימים יגידו שצדקתי ............. רעיה
 
קצת על ההבדל בין father לבין dady

אני אמא טריה (חודשיים וקצת), חד-הורית מבחירה, והדברים שאני כותבת הם מתוך זוית הראיה המאד אישית שלי, ויתכנו כמובן זויות ראיה אחרות. אין בשפה העברית הבדל שכזה, בין המונחים כפי שכתבתי בכותרת של ההודעה, אבל זהו ההבדל הכל כך רלוונטי לאמהות חד-הוריות מבחירה. הגבר האנונימי שאי פעם, מתישהו, מסיבותיו הוא, "תרם" את זרעו (מבחינתו זו לא ממש תרומה, שהרי שכר בצידה...
), כלל איננו אבא. הוא לא התכוון להיות כזה, והאמת - גם אנחנו לא התכוונו שהוא יהיה. אם בעתיד יהיה בן זוג שיחלוק איתי את חיי, תתעורר שאלה מאד מהותית האם הוא גם דמות אב עבור עמית, אבל כרגע השאלה אינה רלוונטית. אני מוצאת את עצמי טרודה בימים אלה בבעיות ובטרדות שמעסיקים כל אם טריה, וכרגע אינני עסוקה כלל בעניני החד-הוריות שלי. נכון, קשה לגדל ילד לבד, אבל הקושי הוא שלי, ולא של עמית. בשלבים אלה של החיים (שבועות/חודשים ראשונים), כל מה שהתינוק זקוק לו זה טיפול חם, אוהב ומעניק, ואת זה אני משתדלת מאד לתת לעמית. עם הקושי שיתעורר אצל עמית (אם וכאשר יתעורר), אתמודד כשהוא יהיה רלוונטי. לדעתי הפרטית, וכך יש בכוונתי לגדל את עמית, אין להסתיר את האמת או לייפות את המציאות עבור הילד (אם בכלל המציאות לא "יפה", ולטעמי היא מאד יפה). לימור של נמרוד כתבה פה פעם שהסיפור שהיא מספרת לילד הוא שאמא מאד מאד רצתה בתינוק, חיפשה אבא שיהיה לה טוב להיות איתו ולא מצאה. בגלל שהיא בכל זאת מאד מאד רצתה בתינוק, היא הלכה לרופא, ששם לה זרע בבטן וכך בא התינוק לעולם. אני אוהבת מאד את ההסבר הזה. הוא כל כך נכון, אמיתי ותואם את המציאות, מבלי להסתתר ולתת תשובות חלקיות או מאולצות (האם אנחנו יודעות שהעיניים של האבא יפות????). אין אבא וזוהי עובדה חד משמעית שאינה ניתנת לשינוי ולהתמקחות. ההתחבטות סביב ההסברים לכך הם שלנו ורק שלנו. הילדים באו לתוך מציאות נתונה וזה מה שהם מכירים. עמית שלי בא מאהבה, אהבה גדולה וצורך עמוק ואמיתי בתינוק משלי. העובדה שלא היה שם שותף לתחושות האלה, מצערת עבורי, אבל איננה סיבה לרחמים עצמיים (וגם ל"רחם" על הילד, זה בעצם לרחם על עצמנו). אני מאד רציתי בילד שלי והייתי מוכנה להתמודד עם כל מיני קשיים ובלבד שאוכל להחזיקו בזרועותי וכך להפוך למשפחה. אני מקווה שכשהילד שלי ידע זאת, יהיה בידיעה הזו כדי לחזק אותו ולבנות אצלו הרבה בטחון עצמי. וואו, השתפכתי די הרבה לפעם אחת
ביי לבינתיים.
 
למעלה