עדו בן צבי
New member
שלום, נעים מאד..
שמי ענת (אני משתמשת בשם של בעלי). כתבתי קצת בפורום אבל החלטתי שמנומס ונחמד יותר להציג את עצמי ואת הסיפור שלנו באופן כללי (ככה הערות יהיו יותר מובנות). אנחנו נמצאים כיום בשוויץ (שנה) ועוזבים עוד חצי שנה לשיקגו. כל זה בגלל העבודה שלי. המנחה שלי לדוקטורט עזב את הארץ ואני אחריו כדי לסיים את השנה האחרונה שלי והמעבר השני הוא ללימודי הפוסט דוקטוקט. כך שאני בפרוש הצד שחש אשמה בכל המעבר הזה... המעבר לשוויץ היה מאד קשה. התרבות פה כל כך שונה שאנחנו לא יודעים איך להתמודד לפעמים. מה גם ששנינו לא ממש מדברים צרפתית (בעלי לומד וזה שיפור ניכר). בעיות למשל נובעות מכל שאם מתנצלים זה נחשב סימן של חולשה ומזמין עוד התעללות, ובאופן כללי הרוב מנסה לחנך אותנו. החוויה הקשה ביותר שלנו קשורה דוקא בבנינו יותם והיא זאת שגורמת לי לשמוח שיש פורום כזה. כשהגענו הוא נכנס לגן שהיה טוב אבל כאשר עבר לקבוצה של הגדולים הפך להיות הסיוט ברחוב הלם. גן עם תוכנית מסודרת ונוקשה וגננת מטומטמת מומחית לילדים עם בעיות. חבל להכביר במילים, בגדול יותם שלמד מאיתנו שלא עוסקים בפעילות משעממת סירב לשבת בריכוז בשקט או לציית לסדר היום הצבאי. מאחר ובגלל המעבר הוא חזר לבקבוק ואוכל מוצק אכל עם הידיים הוא נחשב למפגר וקיבל יחס בהתאם. צרפו את זה לכך שהילד הוא יחסית סגור ותקבלו בלאגאן. אחרי חודש היו שני גנים ויותם הפך מחיקת אנשים למומחיות (אני לא חושבת שלא היו בעיות קודם אבל הגן הזה החמיר כל בעיה).כך שהיום יש בעיית תקשורת (עובדים על זה)ואיחור בדיבור (שתי שפות לא עזרו)..גהנום. דוגמא צנועה באחד הימים באתי לאסוף את יותם מהגן וקבלתי דיווח שיותם התעניין בילדים אחרים ורצה לצייר - כמה שמחתי הוא התעניין, ובכן אומרת הגננת כן אבל הוא התעקש לאכול את הצבעים וכל אחר הצהרים נלחמנו איתו... הציור דרך אגב לא הגיע לידנו וכאשר שאלנו נמסר לנו שהציור כבר לא איתם?!? עם הרבה מזל מצאנו גן אחר. גן מוסיקה (הגענו אליו כי חשבנו שמדובר בחוג...). גן מצויין גננות מדהימות ויותם נפתח מדבר משתתף ונהנה. כשרואים את ההבדל מבינים כמה הילד סבל... צובט את הלב. מה גם שזה גן מוסיקה ומאחר שהוא באופן חריג מוכשר במוסיקה (הוא שר יצירות קלסיות והוא שר הרבה לפני שהוא דיבר) אנחנו ממש מרוצים. יותר מזה באבחון שעשו לו ראו שהילד בפירוש עשה קפיצת מדרגה מהרגע שעבר גן (אבל צריך לסגור את הפער). כל זה לא להפחיד אלא להוריד הרבה מועקה מהלב (ויש עוד כמו השכנים...). בקשה קטנה עם יש כאן משהו מאזור שיקגו אבנסטון אני ממש אשמח באופן ברור אנחנו חוששים מהמעבר הנוסף ועם משהו מכיר גנים טובים באזור... זאת כמובן הדאגה המרכזית שלנו (מי שנכווה ברותחין)..
שמי ענת (אני משתמשת בשם של בעלי). כתבתי קצת בפורום אבל החלטתי שמנומס ונחמד יותר להציג את עצמי ואת הסיפור שלנו באופן כללי (ככה הערות יהיו יותר מובנות). אנחנו נמצאים כיום בשוויץ (שנה) ועוזבים עוד חצי שנה לשיקגו. כל זה בגלל העבודה שלי. המנחה שלי לדוקטורט עזב את הארץ ואני אחריו כדי לסיים את השנה האחרונה שלי והמעבר השני הוא ללימודי הפוסט דוקטוקט. כך שאני בפרוש הצד שחש אשמה בכל המעבר הזה... המעבר לשוויץ היה מאד קשה. התרבות פה כל כך שונה שאנחנו לא יודעים איך להתמודד לפעמים. מה גם ששנינו לא ממש מדברים צרפתית (בעלי לומד וזה שיפור ניכר). בעיות למשל נובעות מכל שאם מתנצלים זה נחשב סימן של חולשה ומזמין עוד התעללות, ובאופן כללי הרוב מנסה לחנך אותנו. החוויה הקשה ביותר שלנו קשורה דוקא בבנינו יותם והיא זאת שגורמת לי לשמוח שיש פורום כזה. כשהגענו הוא נכנס לגן שהיה טוב אבל כאשר עבר לקבוצה של הגדולים הפך להיות הסיוט ברחוב הלם. גן עם תוכנית מסודרת ונוקשה וגננת מטומטמת מומחית לילדים עם בעיות. חבל להכביר במילים, בגדול יותם שלמד מאיתנו שלא עוסקים בפעילות משעממת סירב לשבת בריכוז בשקט או לציית לסדר היום הצבאי. מאחר ובגלל המעבר הוא חזר לבקבוק ואוכל מוצק אכל עם הידיים הוא נחשב למפגר וקיבל יחס בהתאם. צרפו את זה לכך שהילד הוא יחסית סגור ותקבלו בלאגאן. אחרי חודש היו שני גנים ויותם הפך מחיקת אנשים למומחיות (אני לא חושבת שלא היו בעיות קודם אבל הגן הזה החמיר כל בעיה).כך שהיום יש בעיית תקשורת (עובדים על זה)ואיחור בדיבור (שתי שפות לא עזרו)..גהנום. דוגמא צנועה באחד הימים באתי לאסוף את יותם מהגן וקבלתי דיווח שיותם התעניין בילדים אחרים ורצה לצייר - כמה שמחתי הוא התעניין, ובכן אומרת הגננת כן אבל הוא התעקש לאכול את הצבעים וכל אחר הצהרים נלחמנו איתו... הציור דרך אגב לא הגיע לידנו וכאשר שאלנו נמסר לנו שהציור כבר לא איתם?!? עם הרבה מזל מצאנו גן אחר. גן מוסיקה (הגענו אליו כי חשבנו שמדובר בחוג...). גן מצויין גננות מדהימות ויותם נפתח מדבר משתתף ונהנה. כשרואים את ההבדל מבינים כמה הילד סבל... צובט את הלב. מה גם שזה גן מוסיקה ומאחר שהוא באופן חריג מוכשר במוסיקה (הוא שר יצירות קלסיות והוא שר הרבה לפני שהוא דיבר) אנחנו ממש מרוצים. יותר מזה באבחון שעשו לו ראו שהילד בפירוש עשה קפיצת מדרגה מהרגע שעבר גן (אבל צריך לסגור את הפער). כל זה לא להפחיד אלא להוריד הרבה מועקה מהלב (ויש עוד כמו השכנים...). בקשה קטנה עם יש כאן משהו מאזור שיקגו אבנסטון אני ממש אשמח באופן ברור אנחנו חוששים מהמעבר הנוסף ועם משהו מכיר גנים טובים באזור... זאת כמובן הדאגה המרכזית שלנו (מי שנכווה ברותחין)..
