שלום עינת,אני חייבת שתעזרי לי

dvashshir

New member
שלום עינת,אני חייבת שתעזרי לי

אני והגרוש שלי מתנהלים במלחמה,יש לנו ילדה בת 7 וילד בן 3.5 בכל פעם שהילדה שלי חוזרת מאבא שלה,היא פורקת עלי את כל הרעל והשטיפות מוח שהוא עושה לה, אתמול הם חזרו ממנו בשעה 20:30 (אצלי בשעה 20:00 מתחיל טקס השכבה מדברים על איך היה בבית הספר ובגן ומקריאים סיפורים הטקס הוא עד 21:00 וכיבויי אורות) מכיוון שהבנתי שהוא לא קילח את הילדים,הכנסתי את הבן שלי למקלחת ואח"כ ביקשתי מהבת שלי להכנס,היא היתה תקועה מול המחשב ולא הסכימה לזוז וכשסגרתי לה את המחשב היא התחילה לומר לי שאבא צודק,שהם מסכנים שיש להם אמא כמוני,שאני לא מרשה כלום בבית שלי ואצלו מותר הכל,שאני אמא פח זבל שהיא רוצה לעבור לגור עם אבא וכו' אתמול היא חצתה את כל הגבולות ביקשתי ממנה שתצא החוצה להירגע ושאלתי אותה אם היא רוצה לעבור לגור אצל אבא שלה,ללא שליטה פשוט התחלתי לבכות כ"כ כאב לי,אני עושה הכל למען ילדיי אני עוטפת אותם בהמון אהבה,אני משקיעה בהם ונותנת להם כל מה שאני יכולה,הגרוש שלי לא עושה למענם דבר וחצי דבר חוץ מלקנות אותם בכסף ובכל זאת אני מרגישה שלבת שלי לא איכפת ממני,עצם המחשבה שהיא רוצה לעבור לגור עם אבא,קורעת את ליבי,אני מבינה שאצל אבא שלה זה כמו לונה פארק ומותר לעשות הכל כי הם רואים אותו 8 ימים בחודש ואצלי הם בשאר הימים אצלי יש גבולות,אצלי מכינים שיעורי בית כשחוזרים מבית הספר,אני מגבילה טלביזיה ומשקיע יותר זמן למשחקים,ליצירה וכו'. היא אף אומרת שאבא אומר עלי דברים נוראים והיא לא יודעת מה לעשות,ברור לי שהיא חייבת טיפול ומצאתי לה פסיכולוגית לילדים אך הגרוש שלי לא מאשר (אני מאמינה שהוא יודע שברגע שלילדה יהיה טיפול,שטיפות המוח שהוא עושה לא יעזרו)מה אני עושה אם היא אומרת לי דברים כאלה?הלב שלי נקרע,כי מצד אחד אולי אני קשוחה איתה ועומדת על כך שאלי לא מדברים ככה,שאני אמא שלה והיא צריכה להתייחס אלי בכבוד,אני מצפה ממנה שתתחיל לקחת אחריות והיא מצפצפת עלי,היא מעריצה את אבא (אני מבינה אותה, גם אני אערצתי אותו כ"כ עד כדי כך שאם לא הייתי מגלה במקרה או לא במקרה,שהוא בגד בי כ"כ הרבה שנים בוודאי עדיין היינו יחד)אני לא יודעת מה לעשות?האם עלי לבוא ולחבק אותה שהיא אומרת לי דברים כאלה?היא גורמת לי להתרחק ממנה ואני מרגישה רע עם עצמי כשאני מרגישה כך,אני לא יודעת מה לעשות?כמו שאמרתי קודם היא לא מוכנה לקחת שום אחריות על עצמה,את הטוסיק היא לא מנגבת לבד היא ממש מפונקת ואני יודעת שהרבה באשמתי,האם אפשר לתקן?
 

rinaca

New member
חבל שהפורום בדיוק נסגר....מקוה שעינת תספיק

לענות לך. ממה שאני שומעת ממך שאתם וגרושך מנהלים מלחמה. כשיש מלחמה הרבה אנשים חפי פשע נתכדים באמצע. כדי לנהל מלחמה צריך לפחות שני צדדים. אם את רוצה שלא תהיה מלחמה את יכולה להיות אחראית רק על עצמך. את יכולה להפסיק לנהל מלחמה. יש כל מיני דרכים להפסיק זאת, כולל הפסקת אש, הרמת דגל, הזמנה של כוחות האום, בקשה להביא מתווך, גם כניעה היא אפשרות לא רעה בכלל. השאלה מה הכי חשוב? להיות צודק ולנצח או לחיות בשלום ושלוה? זוכרת את הסיסמא "בכביש את תהיה צודק, תהיה חכם"? גירושים יכולים להיות קשים. נשמע שאת מאד פגועה, בעלך בגד בך, אין פרטים נוספים, אני משערת שבגידה היא לא הבעיה היחידה כי אם אתם מנהלים מלחמה כנראה שהיו ויש עוד המון דברים. תהיי ברורה עם עצמך לגבי מה שאת רוצה. האם את רוצה להיות צודקת? שכולם ידעו ויראו כמה גרושך לא בסדר? או שאת רוצה לבנות חיים חדשים לעצמך? אם את רוצה לסלוח, לאהוב את מה שיש תפסיקי להלחם, תעבדי אם מה שיש. את לא צריכה להיות נוקשה עם הילדים, נשמע לי שאת נותנת להם מסגרת. מה שמבלבל אותם זה השוני ביניכם וזה בטח בלבל אותם גם כשהיתם נשואים. בסך הכל עם הזמן הם בטח ילמדו להסתגל. חוץ מזה את צריכה גם להבין מה הילדה שלך אומרת לך? את מנגבת לה את הטוסיק אבל מצפה ממנה שתקח אחריות. איך ילדה בת 7 יכולה לקחת אחריות? למה שהיא תעשה את זה? את צריכה לעודד אותה לכך, הרבה חיזוק חיובי, כשאת רואה משהו שהיא עושה טוב תצייני את זה. הילדה שלך נבונה, היא מבינה את ההבדל בין הבית שלך לבית של אבא שלה. זה שהיא זועקת עכשיו זה בגלל שהיא מבובלבלת. אל תקחי ללב, אל תתני לרגשה ולאשמה להשתלט עליך. תשבי ותקשיבי לה. אל תרצי לה, אל תשאלי שאלות רטוריות (כמו אם היא רוצה ללכת לאבא שלה) תשתדלי לא להגרר לויכוחים ומאבקי כח. תביני אותה, תקשיבי לה, תשקפי לה. אל תתני פתרונות. תני לה להציע פתרונות. את יכולה להציע כמה פתרונות משלך אח"כ. זוהי קרבה ואינטימיות אמיתיים. תספרי לה איך את מרגישה, בלי להאשים וכמובן בגבולות של מה שאת יכולה לחלוק עם ילדה בגילה. אל תותרי עליה ועל הקשר שלכן. אל תתרחקי, זה מנגנון הגנה. מרוב שכואב לך ואת אבודה את מתרחקת. הוא לא מסכים שהיא תלך לפסיכולוגית תלכי בעצמך לפסיכולוגית, תדאגי לעצמך ותקבלי יעוץ לגבי מה לעשות עם הילדה. תעבדי עם מה שיש כי אי אפשר לעבוד עם מה שאין. טקס השכבה יכול להיות שונה לפעמים, אפשר להפוך את זה לכיף ולא לכעס. איזה כיף שזכית לרחוץ את הילדים שלך! גם אם ילכו לישון כמה דקות מאוחר יותר לא נורא. הוא לא רחץ אותם? הפסד שלו הרי רחצה זה כיף וזה חלק גדול מאינטימיות עם ילדים (לפחות אצלי בבית). אל תתני לילדים להרגיש שאת כועסת על אבא, ועדיף בכלל לא לכעוס עליו. לא יכולת לשנות אותו כשהייתם נשואים, כך שרוב הסיכויים הם שלא תוכלי לשנות אותו עכשיו שהתגרשתם. הוא חיי את חייו, עושה את הבחירות שלו. עשי את הבחירות שלך, כך שתוכלי לחיות בכיף. עכשיו את חופשיה לבחור. תבחרי במה שעושה לך טוב. עכשיו הזמן להתגמש, למצוא פתרונות קריאטיביים. כאשר יהיה לך טוב ותהיי מאושרת בחיים שלך הילדים שלך ילמדו ממך וכל מה שאבא יגיד להם לא יעזור. קחי בחשבון שזה גם לוקח זמן לילדים להסתגל לגרושים, הכי חשוב זה שיהיה לך ערוץ תקשורת פתוח איתם. אפילו ישראל ומצרים חתמו על הסכם שלום. אני בטוחה שברגע שתניחי את הנשק גם לגרושך לא תהיה ברירה אלא להניח את נשקו. אי אפשר להלחם בריק. פשוט אל תהיי שם למלחמה, היי שם לשלום. בהצלחה רבה בדרכך. מאחלת לך שנה של התחלה חדשה, שנת שלום ושמחה. ודרך אגב, קראתי ספר מאד מאד מעניין על זוגיות שנכתב ע"י פסיכולוגית אדלריאנית. "לומדים זוגיות" מאת זיוית אברמסון. היא מדברת שם גם על נושא של בגידה בנישואין. מאד ממליצה לקרוא.
 
למעלה