לשתף...
שלום רב, האם יש עוד מישהו במשפחה שנוטה לשקט? לילד שקט בדרך כלל עולם פנימי עשיר, מחשבות רבות ודמיון מפותח. תוכל לפתוח ולספר לה: " אני חושב עכשיו על...", " היה לי בלב סיפור, רוצה לשמוע?..." מה המטרה? לשמש לה דוגמא להידברות, להדגים לה את ההנאה בדיאלוג, את הערך המוסף בלחלוק, לעורר בה את הרצון להיות באינטימיות. בדרך זו היא תחוש שקרבה זו אפשרות נעימה. יש סיכוי שהתמדה בדרך זו תוביל ליזום התחלקות. אחד מכללי הזהב הוא להימנע מביקורת כאשר הילדה סוף סוף מספרת משהו. לפעמים אנחנו חובקים את דבריה בחיבוק דוב. מייעצים כשלא נשאלנו , משיבים באמירה שמקפלת חוסר קבלה . אלמנט המונע שיתוף בעתיד. הקשבה נטו היא מפתח לפתיחת לבבות. כאשר הילדה משתפת בקושי, בדילמה, במשהו שמציק לה או מעורר מצוקה בקרבה(למשל, דורית לא שחקה איתי בגן. ) להיות אמפאטי לקושי, אפשר לשאול שאלה רכה וקטנה כמו איך הרגשת ? ולמענה " עצוב", " לבד" להגיב " נשמע שבאמת לא היה לך נעים היום" איזה התנסחויות? שמעידות על הבנה לרגשותיה, על הצטרפות מבלי לנסות לקפוץ מהר מידי לפתרונות. נושא השיתוף כדרך חיים נלמד בהרחבה בקבוצות הורים של מכון אדלר. מקווה שעזרתי לך ולו במעט. בהצלחה עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר.
