שלום עינת
בני בן שנה וחצי, ילד מדהים שמח, שצוחק המון. ויש לי כמה שאלות. 1. עד לפני שבועיים הוא מאוד אהב להתקלח היה משחק עם המים ולא רצה לצאת מהאמבטיה. לפני שבועיים אמא שלי הייתה אצלי וביקשתי ממנה שתרחץ אותו כי הייתי מאוד עסוקה, היא הכניסה אותו לאמבטיה ואז התחלתי לשמוע בכי חזק, ניגשתי לשם וראיתי את אמא שלי מסבנת לו את הראש והוא צורח ובוכה ומחפש איך לצאת מהמקלחת, זה היה לי מוזר ותמוהה, מאז הוא מאוד מפחד מהמים, שאלתי את אמא שלי אם קרה משהו באמבטיה עם המים, אולי הם היו קרים מידי? חמים מידי? אולי פתאום היה שינוי בחום המים והוא נבהל והיא אמרה שלא. אני לא מבינה מה קרה שם, כי מאז הוא ממש מפחד מהמים, וצורח ומיילל בבכי קורע לב, ומחבק אותי חזק, ואני רוחצת אותו כשהוא מחבק אותי, וככה כולי נרטבת וגם האמבטיה נהיית בריכה..., אני מנסה להרגיע אותו, אומרת לו "אמא שומרת עליך, אני איתך, זה רק מים, זה נעים, הינה תבדוק..." מביאה לו משחקים, אבל הוא בפאניקה לא מוסברת... 2. תמיד הוא היה בעייתי באוכל, אבל יש לו הרגל מוזר שהוא אוכל רק אצל המטפלת ובבית הוא לא מוכן לאכול כמעט כלום. בשישי שבת זה פשוט מחריד... אוכל לחם, שותה רגיל, אבל באוכל מאוד בררן, אפילו ששאלתי אותה מה היא נותנת לו ועשיתי אותו דבר זה לא עובד... 3. האם זה מוגזם לנסות לשחק עם הילד? הוא מאוד רוצה לשחק איתי, אבל אחרי כמה שניות מאבד את העיניין, ועושה בלגאן כלומר, אם הוא מביא לי את המשחק שמכניסים צורות, אז הוא מכניס 2-3 צורות ואח"כ מתחיל לזרוק אותם. אני מנסה לבנות איתו מגדל מקוביות והוא לוקח את הקוביות וזורק אותם, כל דבר שאני מנסה אני לא מצליחה לשחק איתו, הוא תמיד זורק, והולך מהמקום ואני מוצאת את עצמי סתם יושבת כשהוא עסוק בלזרוק דברים, וכשאני מבינה שאין לי מה לעשות שם, אני קמה, ואז הוא מתחיל לפתוח ארונות שהוא יודע שאני לא מרשה לו ועושה דווקא, וכשאני אומרת לו שאני לא מרשה הוא עושה פרצוף שעומד לבכות, ואז הוא פורץ בבכי. אני לוקחת אותו משם שמה אותו בלול לידי ואוספת את כל מה שהוא הוציא ואומרת לו שאני לא מרשה לגעת בארון הזה. מתוסכלת, מאוד רוצה לשחק איתו ונראה לי שגם הוא, אבל הוא לא משתף פעולה..., האם הוא סובל מהיפראקטיביות? שקשה לו לשבת ולשחק איתי? או להיות מרוכז במשחק? זה גורם לי להתייאש, ואני לא רוצה להגיע למצב הזה. אני משתובבת איתו והוא מאוד נהנה מזה, אבל זה מעייף אותי... לא עומדת בקצב שלו... מה את חושבת? תודה שגית
בני בן שנה וחצי, ילד מדהים שמח, שצוחק המון. ויש לי כמה שאלות. 1. עד לפני שבועיים הוא מאוד אהב להתקלח היה משחק עם המים ולא רצה לצאת מהאמבטיה. לפני שבועיים אמא שלי הייתה אצלי וביקשתי ממנה שתרחץ אותו כי הייתי מאוד עסוקה, היא הכניסה אותו לאמבטיה ואז התחלתי לשמוע בכי חזק, ניגשתי לשם וראיתי את אמא שלי מסבנת לו את הראש והוא צורח ובוכה ומחפש איך לצאת מהמקלחת, זה היה לי מוזר ותמוהה, מאז הוא מאוד מפחד מהמים, שאלתי את אמא שלי אם קרה משהו באמבטיה עם המים, אולי הם היו קרים מידי? חמים מידי? אולי פתאום היה שינוי בחום המים והוא נבהל והיא אמרה שלא. אני לא מבינה מה קרה שם, כי מאז הוא ממש מפחד מהמים, וצורח ומיילל בבכי קורע לב, ומחבק אותי חזק, ואני רוחצת אותו כשהוא מחבק אותי, וככה כולי נרטבת וגם האמבטיה נהיית בריכה..., אני מנסה להרגיע אותו, אומרת לו "אמא שומרת עליך, אני איתך, זה רק מים, זה נעים, הינה תבדוק..." מביאה לו משחקים, אבל הוא בפאניקה לא מוסברת... 2. תמיד הוא היה בעייתי באוכל, אבל יש לו הרגל מוזר שהוא אוכל רק אצל המטפלת ובבית הוא לא מוכן לאכול כמעט כלום. בשישי שבת זה פשוט מחריד... אוכל לחם, שותה רגיל, אבל באוכל מאוד בררן, אפילו ששאלתי אותה מה היא נותנת לו ועשיתי אותו דבר זה לא עובד... 3. האם זה מוגזם לנסות לשחק עם הילד? הוא מאוד רוצה לשחק איתי, אבל אחרי כמה שניות מאבד את העיניין, ועושה בלגאן כלומר, אם הוא מביא לי את המשחק שמכניסים צורות, אז הוא מכניס 2-3 צורות ואח"כ מתחיל לזרוק אותם. אני מנסה לבנות איתו מגדל מקוביות והוא לוקח את הקוביות וזורק אותם, כל דבר שאני מנסה אני לא מצליחה לשחק איתו, הוא תמיד זורק, והולך מהמקום ואני מוצאת את עצמי סתם יושבת כשהוא עסוק בלזרוק דברים, וכשאני מבינה שאין לי מה לעשות שם, אני קמה, ואז הוא מתחיל לפתוח ארונות שהוא יודע שאני לא מרשה לו ועושה דווקא, וכשאני אומרת לו שאני לא מרשה הוא עושה פרצוף שעומד לבכות, ואז הוא פורץ בבכי. אני לוקחת אותו משם שמה אותו בלול לידי ואוספת את כל מה שהוא הוציא ואומרת לו שאני לא מרשה לגעת בארון הזה. מתוסכלת, מאוד רוצה לשחק איתו ונראה לי שגם הוא, אבל הוא לא משתף פעולה..., האם הוא סובל מהיפראקטיביות? שקשה לו לשבת ולשחק איתי? או להיות מרוכז במשחק? זה גורם לי להתייאש, ואני לא רוצה להגיע למצב הזה. אני משתובבת איתו והוא מאוד נהנה מזה, אבל זה מעייף אותי... לא עומדת בקצב שלו... מה את חושבת? תודה שגית