שלום פורום וגילה יש לי בעיה מכבידה

[אדם ללא שם]

שלום פורום וגילה יש לי בעיה מכבידה

כתבתי אותה כבר מס' פעמים כך שאני אתן 2 קישורים לבעיות האלה קישור 1 קישור 2 אני בלי חשק כמעט לכלום , בלי כח מדרבן , הכל מפחיד אותי ומשתק אותי, ואני מרגיש תקוע עם הבעיות האלה. אשמח לתגובה..

 

[גילה זילברמן]

אדם ללא שם

מצוקתך וקריאתך לעזרה נוגעים ללב. הכינוי שבחרת לעצמך, אדם ללא שם, מעיד על משבר הזהות שאתה מצוי בתוכו והמתבטא בקושי להרגיש נוח בחברה ולמצוא עבודה ובתחושת השיתוק וחוסר האונים שאתה חש. המגורים בבית ההורים בוודאי אינו עוזר, אם כי השיקול הכלכלי פה ברור. אבל יש גם נקודות אור. יש דברים שהתמודדת איתם וכוחות- השרות הצבאי, הלימודים שלך, היציאה מהארון והעמידה מול ההורים וכן ההתמודדות עם הפרידה מהחבר תוך יכולת לשמר את הטוב שהיה בקשר בינכם. אתה מספר שטפול פסיכולוגי שפנית אליו במסגרת הצבאית עזר לך להרגיש יותר טוב, וזה מעודד. אני ממליצה לך על כן לא לוותר על טפול נפשי בצד הטפול התרופתי שאתה נוטל. אפשר לקבל טפול במחיר מוזל דרך קופת החולים אליה אתה משתייך או בתשלום מנימלי בתחנות לבריאות הנפש של משרד הבריאות. אני ממליצה לך לנסות ולהצטרף לקבוצת תמיכה לחרדה חברתית או לקבוצת תמיכה של הומוסקסואלים, שם תוכל לתרגל מיומנויות חברתיות ואולי גם למצוא חברים. אני חשה שאתה זקוק למקום ולדמויות קבועות שילוו אותך בהתמודדויות הרבות שאתה ניצב בפניהן ומזמינה אותך לראות בפורום זה מקום בו תוכל לשתף אותנו . אשמח לשמוע איך הסתדרת עם שרות המילואים הקרוב. בתוך תהליך של טפול נפשי ועם השגתן של מטרות קטנות שהצבת בפני עצמך (כמו עשיית צעדים למציאת עבודה, הרשמות לקבוצת תמיכה, יציאה לפאב וכו') יתחזק בטחונך העצמי ואמונך בעצמך יגבר עד שתגיע לנקודה בה תרגיש מספיק נוח לבחור לעצמך שם שתרגיש נוח איתו. כשזה יגיע, אני מקווה שנהיה שם לחנוך איתך את הניק החדש...

 

[אדם ללא שם]

תודה גילה. אני בטיפול במסגרת קופ"ח

בשיחות שלי אבל אין הכוונה , זה בעיקר שיחות על מה שקורה איתי , על רגשות , תחושות וכו' .. מה גם שזה רק 50דק' פעם בשבוע , כשקשה להספיק יותר מידי , בעיקר אחרי משברים שיש לי .. אני מקבל גם אדרונקס 4מ"ג + ציפרמיל 4מ"ג ביום .. כשהפחד שלי הוא בעיקר לגשת לסיטואציה חברתית . לדוגמא , לפני הלימודים מתתי מפחד , וניסו לחזק אותי גם החבר , הפסיכולוגית ואנשים .. הלחץ היה באמת היסטרי אבל ידעתי שאני חייב בגלל הלחץ מההורים של חוסר מעש בבית כבר מעל שנה אחרי השחרור וגם כדי אולי להתחיל לצאת מכל המצב התקוע הזה .. וזה עבר לא רע , למרות ש"נדבקתי" לדמות אחת שם שהכרתי על הבוקר וממנה לא הרפתי כדי להרגיש בטוח יותר . כשאני לא לבד עם עוד דמות "מנחה" הרבה יותר קל לי למשל . גם עם החבר הזה יצא לי להגיע איתו ועם ידידיו לפאב כלשהו בלילה כלשהו והפאב היה מלא אנשים , הרגשתי כל כך לחוץ עד שמצאנו את המקום לשבת , היה דחוס ומלא אנשים , הרגשתי כל כך לא נוח שפשוט לא רציתי להיות שם .. תחושה מאוד רעה. אני מרגיש שונה ,אני לא אוהב לרקוד , לא אוהב מועדונים ולשתות .. אני לא יודע איך למצוא חברים , איך יוצאים מהמצב ללא מוצא הזה, אין לי חשק לכלום , יש לי עוד כמה ימי חופש עד החזרה ללימודים ואת רובם אני מבלה לי כאן בחדר עם המחשב והטלוויזיה , חסר כוחות ,משועמם , מיואש , עצוב , תקוע . אני קם ליום אחר יום של שומדבר בחופש הזה מהלימודים .

 

[אדם ללא שם]

רציתי גם להוסיף שאני מאוד

מתבייש ומסתיר אותה ככה שהכל גם קשה לי מאוד

 

[אדם ללא שם]

../images/Emo10.gif

 

[אדם ללא שם]

מחכה לתגובה ממך , גילה

תודה מראש .

 

[גילה זילברמן]

אני שומעת אדם...

אני קוראת, חושבת. מבינה שבסך הכל אתה מטופל ומצליח להתמודד, למשל דרך הצמדות לדמות שאתה מרגיש בטוח איתה. אני מבינה שקשה לך כעת. אני חושבת שדברים לוקחים את הזמן שלהם. בכל אופן, קוראת, שומעת, גם אם לא מיד מגיבה...