שלום. צריך עזרה.

[גיא לידר]

שלום. צריך עזרה.

בקשר להגדה של פסח. יש לי עבודה על ההגדה של פסח ובחרתי לעשות על הקטע מההגדה ""מַעֲשֶׂה" [עם:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן] ואני צריך לדעת: מה הקשרו של הקטע להגדה? ואם אפשר.. להסביר על הקטע.. תודה מראש.

 

[DonaldDick1]

תשובה

המצווה העיקרית של ליל הסדר היא "לספר ביציאת מצרים", כי בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים... לפני הקטע של הרבנים המסובין בבני-ברק מופיע הקטע: "ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את התורה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח." אז הרבנים שהיו מסובין בבני-ברק, אע"פ שהיו חכמים, נבונים, זקנים ויודעים את התורה, סיפרו על יציאת מצרים כל הלילה, כי רק תהליך שמיעת הסיפור כל פעם מחדש מביאה להזדהות האישית של האדם "כאילו הוא יצא ממצרים"(=כי זה משובח!)... הקטע שמופיע לאחר המעשה: "אמר רבי אלעזר בן עזריה.... להביא לימות המשיח" הוא חלק מדיון במשנה על אמירת קריאת שמע. ממנו נלמד שסיפור יציאת מצרים והלקחים המופקים ממנו הם נושאים שיש להתעסק בהם כל הימים ובכל הלילות ולא רק ערב אחד בשנה. [מבוסס על סדרי פסח ועל הכתוב בספר: "הלילה הזה - הגדה ישראלית"/מישאל ציון]

 

[פלגיה]

ורק הערה

כנראה שאותם חכמים שהיו מסובים (בבני ברק של אז היא חיריה של היום), לא סתם ישבו וסיפרו ביציאת מצרים, וכנראה שהעובדה שהם היו בחדר ללא חלונות כך שלא יכלו לראותאת הזריחה בעצמם קשורה גם היא לעניין. יש האומרים שבמעמד הזה תוכנן מרד בר כוכבא. זה גם קשור ליציאת מצרים - עוד ניסיון של עם להתנער מכבלי שיעבודו, ולהגיע לגאולה ולחירות.

 

[אלי ו.]

ואם אנחנו כבר ב ../images/Emo32.gif אז נוסיף הערה

אז אפשר להזכיר שבתוספתא יש סיפור מקביל מענין פסחים י-י"ב "מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בביתו של בייתוס בן זונין בלוד, והיו עסוקים בהלכות הפסח כל אותו הלילה עד קרות הגבר, הגביהו (השולחן) מלפניהם ונוערו והלכו להם לבית המדרש". מכאן אנחנו למדים שאותם חכמים שישבו בבני ברק אולי חידשו משהו. אם ידוע לנו שרבן גמליאל והזקנים היו עסוקים בהלכות פסח (במקום אחר אנו לומדים גם שרבן גמליאל גם זובח זבח זכר לקרבן פסח) ר"ע וחבריו כבר מספרים ביציאת מצרים ופחות עוסקים בהלכות קרבן הפסח. ופלגיה, חיזוק לדברייך אפשר למצוא בעובדה שהתלמידים לא חגגו את הסדר יחד עם ר' עקיבא וחבריו אלא שמרו בחוץ ונכנסו להודיע על הזריחה בעוד בסיפור הזה כולם יושבים יחד ורואים (או ליתר דיוק שומעים) שהלילה עבר.

 

[masorti]

הערה (ושאלה)...

האם המינוח "בייתוס" הוא שמו הפרטי של בעל הבית או ציון העובדה שהוא בייתוסי (ולכן מקורב לצדוקים)? אם מדובר בבייתוסי, אין פלא שרבן גמליאל וחבריו שהיו פרושים דנו איתו בהלכות הפסח כל הלילה. הרי הלכות הפרושים היו שונות מהלכות הבייתוסים. לעומת זאת, בסיפור מההגדה לא היו ויכוחים הלכתיים ולכן חמשת הרבנים שישבו בבני ברק התרכזו בסיפור יציאת מצרים.

 

[אלי ו.]

אני מניח שזה שמו של בעל הבית

אבל אין לידי פרשנויות התומכות בהנחה הזו. הבייתוסים והצדוקים נקראים על שם אנשים בשמות בייתוס וצדוק. אגב, אנחנו יודעים מעט מאוד על אמונתם של הצדוקים ועוד פחות על הבייתוסים אבל קשה להאמין שרבן גמליאל (הנשיא) והזקנים יבחרו לעשות ליל סדר אחרי החורבן דוקא בביתו של בייתוסי. אנחנו גם יודעים שרבן גמליאל כנראה הקריב זבח כזכר לקרבן פסח אחרי החורבן (ראה קישור לשרשור בנושא) דבר שהוא עדות לכאורה נוספת לליל סדר בעל תכנים קצת שונים באותה תקופה. לדעתי יש כאן ראיה לכאורה על עדכון הפולחן ומעבר מפולחן שמרכזו ביהמ"ק לפולחן "מודרני" והתכנים שונו בהתאם. (יש גם דעות הטוענות לרקע של הפולמוס היהודי נוצרי שאולי השפיע על השינוי בתכנים)

 

[masorti]

../images/Emo51.gif

 

[מה שטוב]

תודה!

 

[ppesel]

בעניין המרד

השאלה הי מתי כל זה קרה. אם לפני הדחתו של רבן גמליאל - זה עדיין מוקדם למרד בר כוכבא. אם לאחר ההדחה - זה יכול להסתדר. מחד, יש אומרים שבאותו יום הושיבו את רבי אלעזר בן עזריה. מה גם שר` עקיבא ור` טרפון שתמכו במרד נמצאים שם. מאידך ר` אליעזר הוא בן הורקנוס והוא הורחק מחברת החכמים עוד לפני ההדחה של רבן גמליאל. ומלבד זאת ר` יהושע בן חנניה ור` אליעזר היו מתלמידי ר` יוחנן בן זכאי ולא סביר שהם יתמכו במרד.