לבני אדם ניתנה השליטה על הטבע, אך
נאסר עליו להתעמר בו, והוא חוייב בהשגחתו. תחילת המצווה הראשונה שנתנה לאדם היא "לעבדה ולשמרה", בגן עדן. ואף לפני ברא האדם, נאמר כי "אדם אין לעבוד את האדמה". הריגת בעלי חיים הותרה, ולא פורט לאיזה צורך. ומתוך שלא כתוב אין לך אלא להסיק על המותר והאסור. וכיוון שלא נאסרה הריגת בעלי חיים, הדעת נותנת שהותרה הריגתם לצרכים שונים, אכילה, לבוש ושימוש בעצמות. (ברור לי שקוראי הפורום החברים באנונימוס יתקצפו, אבל אם מי מהם ירצה לטעון שנאסרה הריגת בעלי חיים לצורך אחר מאוכל, שיראה לי מראה מקום לכך. מעבר לכך, חוט התכלת למשל בציצית, נעשה מחילזון שהורגים במיוחד לצורך כך. כבר התייחסו כאן לצער בעלי חיים, כגון האיסור לחסום שור בדישו - יש להתיר לו לאכול מהדגן שהוא עובד בו, תוך כדי עבודתו. אסור להעביד בעלי חיים בכוחות לא שווים - לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. צריך להקל מעל משאבהמה שאינה יכולה לעמוד בו - "לֹא-תִרְאֶה אֶת-חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ, נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: הָקֵם תָּקִים, עִמּוֹ" (דברים כ'ב ד') מצוות כיבוד ומתן מנוחה לחיות - "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת--לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן-אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר" (שמות כ'ג יב) "וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ" דברים ה י'ב) מתן אפשרות שיקום והתאוששות לאדמה ולאוכלוסית חיות הבר - " וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ. ז וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ: תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל" (ויקרא כה ו) "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם, תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה; כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ, לְזֵיתֶךָ" (שמות כ'ג י'א) ההקפדה על אי השחתת הטבע - "כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. כ רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע, כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא--אֹתוֹ תַשְׁחִית, וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר, עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה--עַד רִדְתָּהּ."(דברים כ' י'ט) עד כאן על קצה המזלג...
