אה יא מצחיקולה.... זה לא שיר!
זה קטע שהוא כתב. ההחמצה הם לא יגיעו לקונצרט הגדול של האהבה, הם למדו את המלים והצלילים מקסטות שחוקות, שהתגלגלו שוב ושוב בטייפים עייפים. אבל כשהלהקה תעלה לבמה, האורות יידלקו, ונערות רכות-שיער יזקפו צוואר יונים לבן-הם לא יהיו שם. הם לא יגידו לה: "אני אוהב אותך". שוב ושוב תרגלו את המילים, בחסיון הלילה, מול מראות שבורות בשירותים צבאיים מדיפי ליזול. הם בחרו חולצה, שפשפו את הג'ינס, הניחו תמונות מחזור מתחת לכר. אבל מישהו אחר כבר יגיד לה את המילים. הם לא יהיו שם. הם לא יתחתנו לעולם. לא יהיו להם ילדים. כשתישמע צווחת החיים הראשונה, הם לא יהיו שם. הם לא ייסעו לטיול הארוך אל המדבר הצהוב. חבלי הסנפלינג הגמישים כנחשים לא יגולגלו אל תא-המטען. המדורהלא תודלק. גיטרת העץ המעוטרת בסטיקרים לא תישלף, ואף אחד לא ישכח את הבית השני. וכשיתגלגל שיטפון פתאומי לאורך נקיק צר, הם לא יהיו שם. הם לא ינעצו טלכרט כחול לטלפון אפור, ולא יודיעו שיגיעו. ולא יודיעו שלא. הם לא ישקרו שהכל בסדר, שלא צריך כלום, שיש להם מספיק כסף, תודה אמא. בשבת, מתוך הרגל, ישאירו להם את המפתחות של המכונית. אבל הם לא יהיו שם. הם לא ישתחררו. לעד ילבשו את מדי האבן המרובעים שלהם... הגדוד שלהם יגיע לבקו"ם, יחזיר ציוד, יקבל תעודה וטפיחה. והם לא יהיו שם. הם לא ילמדו. לא בפקולטה של החיים, לא בישיבה, לא באוניברסיטה... כל כך הרבה דברים עוד יש להם לדעת, בעיקר על עצמם, אבל הם לא יהיו שם. כשהם מתים, אנחנו תמיד כותבים מי היו. אבל הכאב האמיתי הוא בגלל מי שכבר לא יהיו. יאיר לפיד
, אני מחפשת את השיר עבור מישו]. זה על בחור כלשהו שמת, וחוזר המשפט "הוא יותר לא" או "הוא לא יותר" , משו כזה. מישו יודע על מה אני מדברת ? תודה רבה