שלום. צריכה עיצה בדחיפות-

[li loo]

שלום. צריכה עיצה בדחיפות-

אני גרה בישוב קטן (קיבוץ) בערבה. אחד מחברי המשק לו 3 ילדים חלה באלצהיימר וכיום מצבו מחייב ליווי במשך רוב היום. מספר אנשים בקיבוץ התגייסו למשימה בחלק משעות היום ויש תוספת של "חונך" לעוד מספר שעות בשבוע. אבל זה כמובן לא מכסה את כל שעות היום והלילה שאת חלקן הוא מבלה בשוטטות. ייתכן ויגיע היום בו יאלץ הקיבוץ ותאלץ המשפחה למצוא פתרון מוסדי, אולם נראה שיש עוד כמה שלבים בדרך, אם בכלל. הבעיה הקשה כיום שזקוקה למענה מיידי היא שהאיש הזה נכנס לבתים אחרים בשעות היום והלילה (בקיבוץ לא נועלים) גם אם יושביהם בתוכם הוא מתעלם מהם, מחטט לפעמים בארונות ולפעמים עושה סתם סיבוב ויוצא. נכון שהוא לא מזיק אבל איש מבוגר באמצע הלילה אצלך בחדר שינה או נכנס לילדים למקלחת זה מצב בלתי נסבל. מנסיונכם האישי והמקצועי, יש דרך לפתור את הבעיה? שיחות הסברים ואפילו אזהרות נפלו על הנהונים ולא יותר מזה. האם כלב נחיה יכול לעזור? האם יש שיטה התנהגותית כלשהיא עם תוצאות ידועות? תודה מראש לכל מי שישיב. לילו

 

[אירילה]

שבת שלום לי וברוכה הבאה לפורום

התיאור שהצגת כאן מאפיין חולי אלצהיימר ,"סחיבות","חיטוטים", שוטטות ,נעשים ללא מודעות החולה למעשיו. חסרה כאן עובדה שלא הצגת והיא ,האם אותו "סבא" גר לבדו בחדר או אם עוד מישהוא. עפ"י דבריך אין כרגע מחשבה להעבירו למוסד מתאים ,אם כך , עליכם לחשוב על מטפל צמוד של 24 שעות ,דהיינו עובד זר/מקומי ,המגיע לו עפ"י חוקי הסיעוד של הביטוח הלאומי/משרד הבריאות. לגבי אזהרות ושיחות הסבר ,אין כל טעם לעשות לחולה ,הרי מיד לאחר מספר דקות הוא כבר שוכח את אשר נאמר ,דרך אגב "אזהרות" יש להוציא מדרכי הדיבור לחולה אלצהיימר ,זה רק יקצין את מצבו ,יש לזרום עם החולה ,לא להתווכח עמו בשום פנים ,למצוא פתרונות יצירתיים. הרבה אורך רוח יש לגלות כלפי חולי אלצהיימר ,זה קשה ,אולם כך יש לנהוג כלפיהם ,בסלחנות רבה ואמפטיה כמובן ,החולה אינו בחר במחלתו וכל מעשיו הם פועל יוצא עקב המחלה. לגבי כלבי נחייה ,ישנם בארף למיטב ידיעתי רק 4 חולים עם כלבים ,2 מהם אני מכיר אישית והם נעזרים בכלב ביצאות מחוץ לבית ,הכלב אף מאומן להזעקת עזרה בעת נפילה של החולה ומבעת איול בחוץ אין הכלב מתיר לחולה לסור ממסלולו פרט לחזרה הביתה. לגבי התאמה לכלב מסוג זה ,ישנו קישור לכלבי נחייה בקישורי הפורום ותוכלי להיעזר בו. אנחנו כאן בפורום לרשותך ,מעבר תשובתי כאן ישנם עוד גולשים כאן בעלי נסיון עשיר ממני אשר בוודאי במהלך היום ישיבו לך בעוד עיצות מועילות. שתהיה לכם שבת נעימה ורק טוב. חג שמח גרשון

 

[li loo]

שלום גרשון ותודה על התגובה-

לא, לא מדובר בסבא אלא באדם בן קצת יותר מ50. הוא גר עם אשתו וילדיו ומי שמכיר את הסיטואציה יכול לדמיין עד כמה היא קשה. למען האמת מחלתו איננה בדיוק אלצהיימר כי אם מחלת פיק שהתסמינים שלה מאד דומים. תפקודו היומיומי כרגע די טוב, הוא אוכל , שולט בסוגרים, מתקלח, ומבלה את רוב היום ברביצה. הבעיה כרגע היא התמודדות עם הקהילה שמצד אחד תומכת מצד שני לא תסבול יותר מידי כניסות לבתים, חיטוט, וכו' לילו

 

[אנימו]

לי-לו: האם יש לכם עובדת סוציאלית

איזורית? היא אמורה להנחות ולעזור בקבלת עובד זר לליווי צמוד ו/או איתור מקום מתאים. שירותי הרווחה , גם בקופת חולים אמורים להבין בנושא. בהצלחה.

 

[li loo]

אכן יש והיא עזרה בעיקרבאיתור מקום

למקרה של הוצאה חלקית או מלאה מהבית. אני מחפשת עזרה בפתרונות בתוך הקהילה. איך למשל למנוע שיטוטים, כי נעילה של הבית לא עזרה, אבל שמעתי שאפשר לשים על הדלת זמזם שיעיר את האשה אם הוא יוצא, אגב היכן משיגים כזה? הרעיון של הכלב נראה לי מעולה, אבל סביר להניח שיהיה יקר מאד. מה גם שלרוב התפקודים שמצוינים במאמר המצורף, הוא לא זקוק כי הוא גר בישוב קטן בו כולם מכירים אותו ויכולים לעזור לו אם יש צורך. החסרון הגדול במקרה זה הוא למשפחה שלא יכולה לשמור על אנונימיות ולכולם יש מבט מרחם כזה בעיניים וכולם שומעים ויודעים ולילדים זה קשה מנשוא. תודה לי לו

 

[אירילה]

החשיפה למחלה אינה חיסרון אלא יתרון

אינני בא כאן להטיף או להישמע נוזף ,אולם בכל מקום בו אני מרצה על המחלה לציבור הרחב ,אני תמיד שב ומדגיש את הצורך לספר עד כמה שיותר לסביבה על אודות המחלה ,לא רק למשפחה ,אלא גם לשכנים ,לבעל המכולת,לנותני השרותים ,לבעל המסעדה אם אנחנו יוצאים לאכול עם החולה ,לאחות המרפאה ,לנהג האוטובוס ,רק לכל מי שניתן על הדעת לספר. בעיה מספר אחת של המחלה היא "הפחד" להיחשף ברבים בפני מחלת יקירנו. ככל שנפנים ואל נספר ,כך תימשך לה הסטיגמה על חולי האלצהיימר ,כאילו הוא לא בסדר.אגב ,הידעת כי מחלת האלצהיימר ,אינה נחשבת למחלת נפש? מחלת האלצהיימר היא מחלה פיזית לכל דבר ,עם סימפטומים נפשיים ,אבל עדיין מחלה פיזית ,אני בטוח כי למלעלה משבעים אחוז במדינה אינם יודעים עובדה זו ,אינני מאשימם אלא רק אותנו ,ככל שלא נדבר כך תגדל הבורות של הציבור הרחב ,הליחשושים של הסביבה "משהוא לא בסדר איתו" הרבה פחות נעימים מאשר הסביבה היתה מודעת לפשר ההתנהגות,מדוע הוא מתנהג כך ,כיצד להתנהג איתו במצבים "מביכים" ,לדעת לא לכעוס ,לא להגיב,לא להזהיר והחשוב ביותר איך מתנהגים עם חולה אלצהיימר/דמנטי. וכשמדובר בילדים ,האמיני לי ,אנחנו חושבים שלילדים קשה ,ההפך הוא הנכון ,אנחנו המבוגרים הם אלה שמתכחשים למחלה ואינם מקבלים זאת ,ככל שהילד צעיר קבלתו את דבר המחלה של קרוב המשפחה קלה יותר ,בשלבי הבגרות המתקדמים אז קשה לנער לקבל יותר כמו למבוגר את הידיעה על המחלה. המבט המרחם היה נמנע לולא היתה הסביבה מודעת יותר לפשר המחלה. לצערנו הרב ,התופעה ידועה לנו לא רק בקיבוץ ,אלא בכל המגוון הרחב של הציבור בארץ. גם רופאים למיניהם גם הם בנכשלים בהסברה על המחלה. דרך ארוכה לפנינו בהסרת הסטיגמה הנוראית. ולסיום רציתי להביא את התפעלותי מפורום אלצהיימר בארה"ב בו נוטלים חלק החולים עצמם ,דבר המוכיח כידווקא בניכר המודעות למחלה גבוהה יותר. תודה וסליחה עם נשמעתי במעט מטיף ,אולם הכוונה טובה. גרשון

 

[li loo]

לא נשמעת מטיף, נהפוך הוא נכנסת

לדלת פתוחה. בקבוץ שלנו חולקו מכתבים לכל המשפחות עם הסבר על המחלה , כולל זה שמדובר במחלה ניוונית של המוח. ולא במחלת נפש, אם כי כיום לא מעט אנשים יגידו לך שחלק גדול מאד ממחלות הנפש מקורן אורגני, כך שאפשר לקחת את הדברים שלך צעד נוסף קדימה מעבר לנושא הפורום עצמו. בקשר לילדים אני לא בטוחה שאני מסכימה אתך אם כי זה בהחלט אינדוידואלי אולם אם כבר עסקנו בהכללות נדמה לי שלילדים ובמיוחד אלו של החולה מתקשים כמונו לקבל את השינוי המתחולל באדם אותו מכירים כאשר לא נילווים לו או נילווים בצורה פחות משמעותית שינויים פיזיים חיצוניים. לכן אולי גם הבלבול בציבור, לכאורה אותו אדם עומד מולך, אך מבפנים הוא מתרוקן, משתנה, נעלם ונשמתו נשאבת הרבה לפני גופו. (ויסלחו לי אלו שהתאור אולי פוגע בהם אבל כך אני מרגישה) לבושה יש חלק גדול בהכחשה שעוברים אותם נערים בגיל ההתבגרות, והבעיה כל-כך חמורה שלעיתים הם גם לא מסכימים לדבר עליה שלא לדבר על טיפול. אני מסכימה שחשוב "לדבר" על זה. אבל גם איך מה ומתי חשובים לא פחות. לילו ואגב, היכן ניתן לקנות זמזם כזה לדלת?

 

[אירילה]

שמחתי מאוד על המודעות אצלכם בקיבוץ

בקשר לזמזם ,אינני מכיר אישית ,אולם לדעתי נתין לפנות לכל חברת אזעקות או לחנויות רכיבי אלקטרוניקה ,בטוח שהם יעזור בנושא. בכל אופן בקבוצת התמיכה שאני מלווה את חמי אליה ,נדמה לי שיש מישהיא שהתקינה בביתה זמזם שכזה. בקרוב אצור עמה קשר ואודיעך במסר.

 

[li loo]

תודה!

 

[אנימו]

לי-לו - האנרגיה המושקעת בהסתרה

מתישה ומזיקה לחולה ולמשפחה. אנחנו מרגע ראשון ועד היום מדברים על כך בגלוי. מידעים חברים וידידים בצורה הטבעית ביותר ואז יורד נטל מעלינו ולאור תגובתנו גם הסביבה לא נלחצת. אמנם לא יצאנו בתרועת שופר ולא בעיתונות...אבל מרגע ראשון החלטתי , אני וילדי שאין לנו במה שהתבייש. צריך לדבר על המצב, להסביר התופעות למי שלא מבין.. התוצאות לא אוטומטיות אבל משתפרות והולכות בהתנהגות ססטמטית ובהתייחסות פתוחה.

 

[li loo]

מי אני שאשפוט? לגבי המשפחה

המדוברת, אין לי מושג כיצד עברה האנפורמציה בתוך המשפחה הקרובה. לגבי הקהילה, פרטטי את הנעשה וייתכן שזה לא מספיק, כי עם ההחמרה ישנן התנהגויות שמצריכות התיחסות אחרת. קשה לי להסביר איך ההרגשה בקהילה קטנה בה הכל גלוי לכולם ולילדים בגיל ההתבגרות, בו ל"פוזה" יש חשיבות גדולה. קשה מאד לפתוח הנושא אפילו בתוך המשפחה הגרעינית. כמוך כמוני, אני מאמינה בדיאלוג פתוח כמעט על הכל. אבל כל אחד בקצב שלו וביכולת שלו אני מקווה שעם סיטואציה כזאת לא אצטרך להתמודד.

 

[zs1957]

תגובה לגרשון

שלום גרשון! בארה"ב מספר חולי אלצהיימר הוא הגדול בעולם, בהשוואה לישראל הקטנה והצעירה. הכל שם יותר מפותח לאור הניסיון הרב בטיפול באוכלוסיית הקשישים.לכן החולים שהם בתחילת המחלה פעילים יותר בקבוצת תמיכה ואף כותבים בפורום. מנסיוני הרב בנושא הן בטיפול באימי החולה והן מלימוד , השתלמויות רבות בנושא, מעולם לא נתקלתי בדיעות כי מחלת אלצהיימר הינה מחלה נפשית. רוב הציבור יודע כי מדובר במחלה ניוונית של המוח, שמוחקת תאים בריאים במוח וגורמת למותו של החולה.הציבור חשוף למדיה ולתקשורת שבהם הנושא נידון בהרחבה. דברי נכתבו כדי להאיר ולא להעיר. חג שמח זהבה שחם /עמותת אלצהיימר

 

[ענתי44]

לאמא שלי יש

מכשיר התראת תנועה שברגע שהיא קמה מהמיטה זה מצפצף אצלי.רכשתי אותו ממקום בו מכינים עזרים לנכים. לעזור בחיי היום יום. עובדים שם גם מתנדבים שיכולים לפתח מכשיר מיוחד למקרה ספציפי שווה להתקשר. מאחר ואיריליה הזכיר לנו לא לפרסם אשלח הפרטים בפרטי

 

[ענתי44]

לי לו שבוע טוב

אלצהיימר, דימנציה, פיק או משה רבינו... האיש זקוק לעזרה ולא משנה ההגדרה. ראשית נפלא שיש סביבה תומכת, רבים מאיתנו יכולים לספר לך על התנכרות והתעלמות של אפילו בני משפחה.האיש לפחות בקרב אנשים שמכירים אותו ולא יזדקק לחסדי זרים או שמיים אם יזדקק לעזרה. בדקו את זכאותו לחוק סיעוד זה יעזור. רצוי גם לבדוק אפשרות של מרכז יום או לחילופין יצירה בקיבוץ עבורו סביבה מגרה, יצירת סדר יום קבוע שיהיה עסוק ולא יהיה זרוק סתם בבית. בקשר לסחיבות הרי שאם ביום יהיה בליווי של תומך עובד זר או כל מי שיהיה הוא לא יתפנה להכנס לבתים. באשר ללילות ניתן פשוט לנעול את הבית ובכך למנוע ממנו לצאת.או אפילו לבקש מחברים שזה מאוד מפריע להם שלמרות ההרגל בקיבוץ ינעלו. שיהיה בהצלחה ואנחנו פה לכל שאלה

 

[555adi]

חולת אלצהיימר אינה מעוניינת בעזרה

שלום. אמי אובחנה לפני כחצי שנה כחולת דינמציה אומנם חוץ מהזיכרון שנפגע מאוד אין סימנים אחרים ברורים.. היא אינה מעוניינת בשום עזרה ואף לא במטפלת לכמה שעות אה"צ היא גרה בבית אבות לבד. כיצד אוכל לשכנע אותה להסכים לקבל עזרה? כמובן שהיא אינה מודעת למחלה שלה. אני אובדת עיצות בקשר אליה..

 

[zs1957]

תגובה ל- lil00

אותו חבר שלקה באלצהיימר חייב להיות תחת השגחה של מטפל צמוד במשך 24 שעות. אפשר לקבל גם כלב נחייה. פרטים בעמותת אלצהיימר. זהבה שחם /עמותת אלצהיימר

 

[gala lo]

כלב נחייה

לזהבה שלום, מה הנסיון עם כלב נחייה.

 

[cigal1]

כלב נחיה לאלציימר

הכלב באחלט עןזר מאוד במקרה קל ונינוני ובתנאי של מפחה הוהבת ועזרת (לא לשכוח לטפל בכלב) הכלב נותן הרב ביטחון, ניתן לחולה לטייל ללא חשש שילך לאיבוד, הכלב ער מאוד למצב רוח של החולה ועושה כל שביכולתו לשננות אותו, הוק=א קן מקין את החולה הו חבר נאמן ביותר. ולר פחות חשוב הוא עוזר בקשרים עם הסביבה, אנשים שאואלים על הכלב, מתעיינים, החולה כבר לא בודד בעיקר עם הילדים והריהם. אני ממתיצה בחום

 

[li loo]

מטפל צמוד- זאת אפשרות אבל יש לא

מעט קשיים בעניין אשמח לשמוע מנסיונכם ולהעביר את ההמלצות הלאה. חוץ מהבעיה הכספית יש את עניין המגורים, הבתים בקיבוצים קטנים ואין אפשרות לשכן מטפל באותו בית עם המשפחה. צריך למצוא פתרון דיור שיהיה קרוב כדי שיוכלו כל הזמן לקרוא למטפל כשזקוקים לו. לגבי כלב, מה סדר גודל של עלות? תודה.

 

[zs1957]

תגובה ל- li loo

שלום li loo מדברייך עולה כי האדם חולה במחלה דמנטית ואין מי שיטפל בו. זולתך שאת חברה /שכנה טובה שרוצה לעזור לו.האם הוא אוחן ע"י נוירולוג?האם הוא מקבל טיפול תרופתי? החולה הנ"ל זקוק להשגחה 24 שעות ביממה !!!!! היכן משפחתו בתמונה : האשה ,הילדים, אחים, אחיות?החולה הנ"ל זכאי לקבל עובד זר. אנא פני לסניף ביטוח לאומי לקבלת מידע אודות זכויותי. כמו כן, את יכולה לפנות לעמותת אלצהיימר. הצוות הנפלא יסייע לך בכל שאלותייך.. לגבי כלב נחייה, העלות גבוהה מאד - דבר נפלא הכל עניין של כסף אני מבינה שהקיבוץ לא יכול לתת לו מטפל.האם חשבתם על מעון יום,שבו הוא יהיה פעיל,יכיר חברים חדשים וכך יעביר את היום מבלי לשוטט אצל השכנים.בדקי הכל עםהעובדת הסוצאלית באיזור מגורייך. בינתיים לא נותר לי אלא לאחל לך בהצלחה. מי יתן וירבו הרבה שכנים כמותך זהבה שחם /עמותת אלצהיימר