שלום, קודם כל- מזל טוב על הפורום!

[shlomit03]

שלום, קודם כל- מזל טוב על הפורום!

ויש לי שאלה- יש כאן כאלו שיש להם מקום בבית של ההורים בקומה נפרדת לגמרי, והם לומדים באוניברסיטה שיחסית קרובה לבית של ההורים (ולפעמים אפילו נותנים להם את האוטו) ובכל זאת הם ירצו לעבור לגור בדירה? למרות כל מה שכרוך בכך? אני באמת לא נורמלית בזה שאני רוצה לעבור לדירה? רוב האנשים שאני מכירה שוכרים דירה רק כשההורים גרים בעיר אחרת או במרחק גדול מידי (יחסית) מהאוניברסיטה. יש גם אחרים?

 

[פני בובה]

היי לך

אני יכולה להעיד על עצמי, שגם אם היו בונים לי יחידה נפרדת ליד הבית של ההורים הייתי מעדיפה לעבור כי מה לעשות, לגור עם ההורים אפילו שהם לא ישנים בחדר לידך זה עדיין פוגע בפרטיות. אני אישית הולכת ללמוד רחוק מהבית ואחת הסיבות היא שאני רוצה לעזוב, אבל אני מכירה לא מעט חבר'ה שעזבו לדירה משלהם באותה עיר של ההורים, העיקר לגור לבד בלי ההורים על הראש. כמה כבר אפשר לסבול את זה שההורים יודעים כל הזמן איפה את ומה את עושה, אילו אנשים את מביאה אלייך ובאיזו שעה חזרת בלילה? מספיק 12 שנים בביה"ס הם ישבו לי על הראש שאני אלמד יותץר ואבלה פחות ו"מה פתאום את הולכת למסיבה? יש לך עוד שבועיים מבחן!" אז למרות שבדירה משלי לא יהיו לי את כל היתרונות של הבית של ההורים, עדיין זה עדיף בהרבה. את לא לבד ילדה!

 

[KoSeMeT]

ממש לא לבד

להיפך, יחידת דיור כזאת רק בונה ומגבירה רצון לעצמאות. מי שגר בדירה כזאת לומד מגיל צעיר בד"כ לנהל משק בית משלו (ותעיד על כך בת דודתי שגרה ביחידה כזאת) כמעט בכל התחומים האפשרים. כך שאת יכולה להיות רגועה.

 

[shlomit03]

נראה לי שלא כל כך הבנת... או שאני..

למרות שאני גרה בקומה נפרדת מההורים אני מאוד מאוד רוצה לעבור לגור בדירה!! ובדיוק בגלל הסיבות שציינה "פני בובה". השאלה שלי היתה אם זה מוזר לעבור לגור בדירה במצב כזה (כשבעצם יש לך את כל התנאים "המושלמים" בבית- קומה נפרדת, אוכל, טלפון, חוסר דאגות בעניין של כסף, קירבה לאוניברסיטה וכו') כי הבעיה היא שאף אחת מהחברות שלי לא מבינה אותי. הם לא מבינות למה אני מנסה לעשות לעצמי חיים קשים. כי תכלס אין לי כסף, אין לי שותפים, אין לי הרבה זמן לעבוד בגלל הלימודים (וגם ככה אני לא מוצאת עבודה) אז אין לי מושג איך תהיה לי דירה. אבל אני לא רוצה לגור בבית!!!!!!!! רק עניין אותי לדעת אם יש עוד אנשים במצבי, כי כולם רק אומרים לי כל הזמן שאני לא נורמלית ומה רע לי בבית והכי נוח והכי טוב זה לגור בבית ואני לא יודעת מה זה דירה וכו' וכו'...

 

[קישקוש]

תגידי להם..

שהם בעצמם לא נורמלים. לדעתי זה לא נורמלי ל-א לרצות לגור לבד. הרי כל הכיף בחיים זה האתגרים, לא?!

 

[פני בובה]

אל תקשיבי לאנשים כאלו

רק את יודעת מה טוב בשבילך ומה יתאים לך. גם אותי ניסו לשכנע ללכת ללמוד קרוב לבית כי "דירה זה המון כסף", וזה כשאני בעצם משתמשת בלימודים רחוק כתירוץ מספר אחת לעזוב את הבית. אולי יש כאלו שלא רע להם להשאר אצל ההורים אבל אם את לא כזאת אז תעשי את הבחירה שלך. גם אני מוצאת את עצמי "נאבקת" עם אנשים "נאורים", שלא מבינים למה לעבור לדירה משלי ולשלם שכר דירה אם אפשר ללמוד קרוב ולהשאר בבית, או מקסימום לגור במעונות ולשלם פחות (שיגורו הם במעונות! לי יש דרישות קצת יותר גבוהות ואני מעדיפה לגור בחדר לבד ובדירה נורמלית ועם שותפים שאני בחרתי, מה הקטע?) ובקשר לכסף: אני אישית ניצלתי את הזמן לפני הלימודים ועבדתי וחסכתימספיק בשביל להחזיק דירה כמה חודשים עד שאני אמצא עבודה חלקית. גם אם לא הספקת לחסוך, את יכולה לעשות פר"ח או למצוא עבודה חלקית נוחה ואפילו עבודה רק בחופש (קייטנות וכו') ולצמצם הוצאות כמה שניתן. אם את רוצה טיפים אני אשמח לתת לך

 

[shlomit03]

אם היה לי את התירוץ של הלימודים זה

באמת היה יכול לעזור. כי הבעיה אצלי שזה באמת לא הגיוני כל כך לעבור. בכל מקרה, הבעיה העיקרית שלי כרגע זה הכסף. יש לי מינוס בבנק שאני מקווה לכסות אותו בקרוב והחסכונות שלי די נגמרו עד עכשיו (ואני באמת לא יודעת בדיוק על מה). לא הבנתי אם התחלת כבר ללמוד או שאת מתחילה שנה הבאה. אז אם את כבר לומדת- נראה לך שזה אפשרי לעבוד תוך כדי הלימודים ולהרוויח מספיק כסף בשביל דירה (אם אין לך כסף מראש)? איך את מסתדרת עם זה? פר"ח (עשיתי בשנה א') יתן לי 4500 ש"ח בשנה. השאלה היא אם עוד כמה משמרות בשבוע (אני לומדת כל יום) יספיקו. אני מפחדת שמה שבסוף יקרה זה "אמרתי לך", ואז או שאני יהרוג את עצמי בעבודה ובלימודים ולא אנשום כל השנה או שאני יחזור מושפלת הביתה...

אז אולי עדיף לעשות תכנונים מפורטים מראש. זאת אומרת- לחסוך מספיק ואז לעבור. איך זה אצלכם- קודם חסכתם ותכננתם או שפשוט עברתם וסמכתם על זה שתסתדרו?

 

[H e L L L L L L o O]

כבנאדם שמאוד סומך על עצמו

אני חוסכת ומתכננת בטירוף! אין מצב שהיתי עוברת ככה עם מינוס בבנק ובלי משו למקרה ש

 

[פני בובה]

אני מתחילה באוקטובר ללמוד

ובסמסטר הראשון לפחות אני לא מתכוונת לעבוד (כעיקרון ההורים מאוד נגד ואמרו שהם יעזרו לי כלכלית). כעיקרון אני יודעת מחברים שלומדים ועובדים שזה אפשרי להחזיק דירה ככה אבל עם הלשון בחוץ אם את לא מצמצמת את ההוצאות, למרות שבתכלס זה אפשרי (אפשר נגיד למלצר ואז את חוסכת כסף על אוכל כי את אוכלת שם, לעבוד בפלאפון/סלקום/אורנג' ולקבל שיחות בחינם, לעבוד בחברת כבלים והכבלים עליהם וכו'). אני מתכוונת בשלב הראשוני להסתמך על החסכונות עם קצת עזרה מההורים עם אוכל ודברים כאלו ולהצטמצם בהוצאות כמה שיותר. על כבלים כבר ויתרתי 0גם ככה לא יהיה לי זמן לראות טלויזיה) ואני אאלץ לצאת פחות לבלות ולהפחית בשופינג. תכנון מפורט תמיד מועיל, את יכולה לרשום לך יתרונות מול חסרונות, לחשב עלויות צפויות ואיך תוכלי לחסוך בהן ואז להחליט מה עושים. בהצלחה!

 

[יעל ארבל]

אז למה בעצם את רוצה לעבור דירה?

אולי אם תכתבי לנו כאן ובעיקר לעצמך, מה הסיבות שאת רוצה לעבור לדירה משלך, זה יעזור.

 

[shlomit03]

טוב, אז ככה

קודם כל, אני כבר בת 22 שזה נראה לי גיל די גדול בשביל לגור עדיין בבית (למרות שכשאני חושבת על זה, אז הרבה מאוד מהחברות שלי גרות עדיין בבית). חוץ מזה, למרות שיחסית יש לי פרטיות (מבחינת המיקום בבית), אף פעם אי אפשר לקרוא לזה פרטיות אם גרים עם ההורים. וזה מתחיל מהמון דברים קטנים כמו "אכלת ארוחת צהריים? את לא אוכלת כלום" או "מתי את חוזרת" ו"עם מי דברת כל כך הרבה זמן בטלפון" ו"אין לך במקרה איזה עבודה מהאוניברסיטה לעשות עכשיו?" או בכיוון ההפוך- "וואי, כמה את חורשת!! תצאי מזה כבר" ו"את יכולה רגע להקפיץ אותי לעבודה?" וכשזה מגיע לחברים אז זה בכלל בעיה "אתם לא אוכלים כלום!" "מה להביא לכם לאכול?" "מתי אתם מסיימות?" או "תנמיכו את הטלויזיה" ועוד מיליוני דוגמאות שלא עולות לי כרגע לראש. וזה ממש ממש מעיק ומנדנד כל זה. פתאום כשאני כותבת זה נראה כאילו אין לי פרטיות בכלל... אז בעצם הסיבה העיקרית היא פרטיות. שיפסיקו כבר לשבת לי על הראש ולדאוג אם החדר שלי מבולגן או לא וכמה אני אוכלת וכמה ישנה וכמה לומדת וכמה עובדת... בקיצור שיהיה לי את השקט שלי סוף סוף ושאני לא אצטרך לתת דין וחשבון לאף אחד על שום דבר. שלא לדבר על המריבות של ההורים שלי בבית שגם אם אני ארצה וגם אם לא אני הופכת להיות מעורבת בהם. חוץ מזה שהשנה עוד אחים שלי היו בבית אבל שנה הבאה אח שלי מתגייס והאח השני גם יוצא מהבית, וזה אומר שאני אשאר פה רק אני, שזה עוד יותר גרוע. ככל שאני כותבת אני רק משתכנעת יותר ויותר שאני צריכה לצאת מהבית. אבל הבעיה העיקרית (והמשמעותית מאוד) היא כסף!!!!! וזה די מייאש כי בינתיים נראה לי שאני יצטרך לחכות עד לסוף הלימודים בשביל שיהיה לי מספיק כסף בשביל לעבור

 

[יעל ארבל]

סתם לשם השכלה כללית

הניג'וסים לא מפסיקים, הם רק מתחלפים בניג'וסים אחרים, במיוחד בגיל שלך. למה לא התקשרת? למה לא ענית? מתי את מגיעה לביקור, אנחנו דואגים... וכו' וכו'. ואכן כסף היא בעיה מאוד משמעותית, במיוחד כשאת סטודנטית וזה מאוד קשה לעבוד וללמוד ולכלכל את עצמך. שלא לדבר על לדאוג לעצמך לאוכל, קניות, לנקיון הבית. זה לא בלתי אפשרי, אבל זה מאוד מאוד קשה. ואם יש לך יחידת דיור פרטית משלך בבית ההורים, אולי את יכולה ליצור לעצמך פרטיות קצת יותר, אולי להציב גבולות להורים שלך בצורה בוגרת. זה לא שאני לא בעד לצאת מהבית, להיפך, זה הדבר הכי מדהים שיש, אבל אני הייתי מציעה לך לחשוב על זה עוד קצת. בכל מקרה, כל החלטה שתחליטי היא לגיטימית.

 

[shlomit03]

אבל ברור שמחוץ לבית

יש הרבה פחות ניג'וסים? לא? בכל מקרה, תודה

 

[H e L L L L L L o O]

לא אכפת לי שתנג'ס עד מחר

רק אני לא יכולה לסבול את המעקב הזה 24 שעות ביממה "איפה את עכשיו? מתי תחזרי? את יוצאת מראשון? עם מי? מי זה? איך קוראים? בן כמה? למה?" אוי גרררררררררררררררר

 

[קישקוש]

היי גם לכם! (מזל"ט לפורום. סחטיין!)

מעידה גם על עצמי, שגרתי עם ההורים עד לפני קצת פחות משנה, שאמנם היה לי חדר משלי, וההורים באמת השתדלו לא לחטט יותר מידי, והשתדלו לתת לי את החופש שלי, והשתדלו לתת לי רכב כמה שיכלו כדי שאוכל לנסוע לעבודה. ובכל זאת. רציתי בית משלי. רציתי את העצמאות שלי שאוכל ללכת ולחזור מתי שאני רוצה, לאכול מה שאני רוצה, לישון מתי שאני רוצה וכמה שאני רוצה בלי לקבל הערות של "נו, כמה את ישנה?!" וכו' וכו'.. בקיצור- את נורמלית לחלוטין, ואפילו שפויה! ברוכה הבאה למשפחת היוצאים מהבית. (וברוכה הבאה גם לי )

 

[shlomit03]

תודה על התמיכה!! ../images/Emo140.gif

סוף סוף מישהו מבין אותי!!!!!!

 

[קשת שלכם]

כפרררררררררה עלייך!!!

ב"ה מותק את בכלללללללל לא לבד... לי יש קומה משלי בבית (המרתף)-אמנם ביחד עם אחותי אבל זה בכלל לא העניין,אנחנו חברות... עד גיל 18 פשוט חיכיתי ליום שאני אעוף מהבית-אני חייבת חייבת חייבת חיים משל עצמי בלי התערבות של אפחד!!!ולא שרע לי בבית פשוט יודעים כל מה שאני עושה וזה חרא!!!אין לי מה להסתיר אבל אני שונאת לדווח... עכשיו הייתי שנתיים בדירה של הצבא ועוד במושב-והיה פשוט שוסססססס סופהדרך...ולא היה אכפת לי שהיא היתה בחור ושהיא בעצמה היתה חור ושהיה צריך לדאוג לאוכל ותחזוקה-כי זאת היתה הדירה ש ל י !וזה היה הדבר הכי טוב בה... לפני שבוע בדיוק פיניתי אותה,ולמרות שנשבעתיייייי שאני לא חוזרת הביתה,במיוחד אחרי שהתרגלתי לכל החופש הזה,גיליתי שאני נאלצת להישאר בבית מסיבות כלכליות... בעסההההההההההה!!! אבל לומדים לקחת ת'בעסה בסבעעעבה...ולא הכל טוב אבל הכל לטובה ויהיה פסדר...אז נעשה חיים בבית,ושנה הבאה אי"ה נעבור לדירה משלי...

בקיצ,בהצלחה,ואם רוצים-עושים חיים.בכל מקום!

יאללה בהייייייייייי

 

[שירה מישמיש]

חוץ מזה...

אל תעברי או אל תעברי דירה בגלל מה שחברים שלך אומרים, אם את מרגישה שאת רוצה לעבור תעברי

 

[diftong]

אני יכולה לומר

שלי יש יחידת דיור נפרדת, ואני לא מתכוונת להשאר בבית של ההורים בכל זאת. גם מבחינת איזור המגורים (הצפון הנידח), גם מבחינת יחסים לא הכי בונים עם אימי, וגם מבחינת עצמאות כמובן- מה יותר נחמד מלהרגיש שיש לך משהו שהשגת בכוחות עצמך?

 

[דוקרת האשכוליות]

אמ..

אולי אני לא יכולה להבין אותך עד הסוף למרות כל היתרונות האלו את עדיין גרה בבית של ההורים ואני בטוחה שגם ההפרדה של הקומות לא תשנה לך כל כך בקשר לזה ואולי זה גם כי נמאס לך מהמקום הזה הרי את גרה בו הרבה זמן . למרות היתרונות בכל אחד יש רצון לחופש,לחוסר תלות . כל אחד אשר עוזב את בית הוריו עושה זאת על מנת להשיג חוסר תלות,אולי להוכיח לעצמו משהו מאוד חשוב . כי בתוכנו יודעים הורים לא תמיד שם . לדעתי את הכי נורמלית שיש ברגע זה אם היה הגדרה מסוימת לנורמלית . זה עניין של זמן אולי עדיף שתסיימי את לימודיך באוניברסיטה תשיגי עבודה ואח"כ תעשי את השלב הזה-זה נראה לי סדר יחסית נוח ,לא? בהצלחה