שלום..קצת ארוך אשמח להתייחסות
אתמול התחלתי לעבוד במקום עבודה חדש אחרי שחודשיים הייתי מובטלת. לא היה קל להתקבל לשם, יש מבחן אמינות וגם שלחתי קו"ח לחברה ולא חזרו אליי. למזלי גם חברה שלי שלחה ואליה חזרו -בסוף היא לא התקבלה. ביקשתי ממנה את המס הנייד של האחראי , ובסוף אחרי שבוע הצלחתי לגשת לקראיון ולמבחן הזה. גם כשלא חזרו אלי , המשכתי לננסות את מזלי וזכיתי במשרה. עכשיו הסיבה שפוטרתי ממקום עבודתי הקודם בתחנת הדלק , היא בגלל החוזה שעליו חתמתי 9 חודשים למניעת קביעות בעבודה. היה לי כ"כ טוב שם, נהנתי מהלקוחות , מהאוירה וגם ממנהלים . אחרי 9 חודשים ראשונים המנהל הציע לי לחזור, וגם אני השתוקקתי לכך מאוד. שם גם הייתה לי אהבה לא ממושכת (לקוח קבוע). בשביל זה הייתי צריכה להמתין 3 חודשים לפחות , ואיך שהגמרו חזרתי. אחרי שבוע הגיע מנהל חדש- מנהל הכי נחמד בעולם. אלא ששוב עברו 8 חודשים ופוטרתי בדיוק אחרי פורים (היה מגיע לי עוד חודש אבל לא הייתה הרתעה מוקדמת על פיטרים (נודע לי סידור עבודה של שבוע האחרון). פרצתי בבכי , לא ציפיתי לדבר כזה , שכן יש עובדים שקיבלו וותק עם הגעתו של המנהל החדש (לפי מה שידוע לי שלושה כבר עובדים מעל שנה) . ניסיתי לבקש עוד חודש שמגיע לי , אבל המנהל אמר שצריך לחכות שבועים לתשובה, ובמזן שפוטרתי הייתה לי כבר מחליפה שלפי מה שסיפר לי העובד-ששניים החדשים שהגיעו לעבודה הם בטלנים, והם מתים(הוותיקים) שאחזור . יש לציין שאת החלטה מי ישאר מעל 9 חודשים הם ההנהלה הראשית ,והיום אני מודעת לכך שלא מספיק להיות עובדת טובה במיוחד במקום הזה שיש כזה חוזה. אחד הזיכרונות היפים שלי בתחנה הם שהתחפשתי למלכת הלבבות בתחנה , והרגשתי נהדר. כל הלקוחות פרגנו. ברור לי שאם זה היה מחוץ לעבודה לא הייתי מתחפשת (פאדיחות ללכת מחופשת לבד ואין לי חברות חוץ מ1 שאני נפגשת איתה אחת לכמה חודשים ). יש לציין שכשעבדתי במקום ההוא, הייה בי מרץ להרזות וירדתי 17 ק"ג ממשקלי ונותר לי עוד 10 כדי להיות רזה. בגלל שהייתי בבעבודה , והיה את הלקוח הזה שלא מעוניין בי , זה נתן מרץ גדול להרזות ואיך שפוטרתי עליתי כמעט הכל. לפני שעזבתי, המנהל אמר לי לא לדאוג , שהוא יחזיר לי בקרוב (כשבועיים או כמה שצריך) תשובה מתי אוכל לחזור, ושאני לא אדאג, הוא לא ישכח אותי . האמנתי לדבריו ובאמת באמת רציתי ורוצה לחזור עדיין. אחרי חודש וחצי הודיע לי העובד שעוד עובד נגמר לו החוזה ועוד עובד פוטר , וצריכים דחוף עובדים ושאתקשר. ידעתי שהסיכויים שלי לחזור כעת הוא נמוך , אבל אמרתי לעצמי מגיע לי עוד חודש גם ככה אני אנסה. אלא להפתעתי המנהל לא זיהה אותי בטלפון. זאת אומרת לא הייתי בזיכרון העובדים. המנהל הקודם , כמה שהיה קשוח לא מחק אותי ואפילו שעזבתי לפני פסח , הוא שמר לי מתנה שמחלקים לכל העובדים בראש השנה ובפסח. הוא אמר שמעריך מאוד את העבודתי . הוא שאל כמה זמן עבר , ושיעשה שיחה קצרה ויחזור אליי עוד רגע. חיכיתי חצי שעה ולא קיבלתי צלצול. אחרי זה התקשרתי , הוא אמר רק אחרי 3 חודשים אוכל לחזור, שאל אם עדיין לא מצאתי עבודה (בזמן שלי היה ברור שאחזור וגם הוא שאז אמר לי לא לדאוג שאני יחזור בהקדם). הוא אמר אל תדאגי שיגמר החוזה (29 למאי) תתקשרי ואני יקבל אותך. אני נשברתי , הבנתי שלא מעריכים אותי כמו שרציתי ושאני לא משלתמת לתחנה. בזמן הזה שקעתי בדיכאון בינוני , ואמרתי לעצמי אני יחפש מקום עבודה שכן יעריכו אותי.
אתמול התחלתי לעבוד במקום עבודה חדש אחרי שחודשיים הייתי מובטלת. לא היה קל להתקבל לשם, יש מבחן אמינות וגם שלחתי קו"ח לחברה ולא חזרו אליי. למזלי גם חברה שלי שלחה ואליה חזרו -בסוף היא לא התקבלה. ביקשתי ממנה את המס הנייד של האחראי , ובסוף אחרי שבוע הצלחתי לגשת לקראיון ולמבחן הזה. גם כשלא חזרו אלי , המשכתי לננסות את מזלי וזכיתי במשרה. עכשיו הסיבה שפוטרתי ממקום עבודתי הקודם בתחנת הדלק , היא בגלל החוזה שעליו חתמתי 9 חודשים למניעת קביעות בעבודה. היה לי כ"כ טוב שם, נהנתי מהלקוחות , מהאוירה וגם ממנהלים . אחרי 9 חודשים ראשונים המנהל הציע לי לחזור, וגם אני השתוקקתי לכך מאוד. שם גם הייתה לי אהבה לא ממושכת (לקוח קבוע). בשביל זה הייתי צריכה להמתין 3 חודשים לפחות , ואיך שהגמרו חזרתי. אחרי שבוע הגיע מנהל חדש- מנהל הכי נחמד בעולם. אלא ששוב עברו 8 חודשים ופוטרתי בדיוק אחרי פורים (היה מגיע לי עוד חודש אבל לא הייתה הרתעה מוקדמת על פיטרים (נודע לי סידור עבודה של שבוע האחרון). פרצתי בבכי , לא ציפיתי לדבר כזה , שכן יש עובדים שקיבלו וותק עם הגעתו של המנהל החדש (לפי מה שידוע לי שלושה כבר עובדים מעל שנה) . ניסיתי לבקש עוד חודש שמגיע לי , אבל המנהל אמר שצריך לחכות שבועים לתשובה, ובמזן שפוטרתי הייתה לי כבר מחליפה שלפי מה שסיפר לי העובד-ששניים החדשים שהגיעו לעבודה הם בטלנים, והם מתים(הוותיקים) שאחזור . יש לציין שאת החלטה מי ישאר מעל 9 חודשים הם ההנהלה הראשית ,והיום אני מודעת לכך שלא מספיק להיות עובדת טובה במיוחד במקום הזה שיש כזה חוזה. אחד הזיכרונות היפים שלי בתחנה הם שהתחפשתי למלכת הלבבות בתחנה , והרגשתי נהדר. כל הלקוחות פרגנו. ברור לי שאם זה היה מחוץ לעבודה לא הייתי מתחפשת (פאדיחות ללכת מחופשת לבד ואין לי חברות חוץ מ1 שאני נפגשת איתה אחת לכמה חודשים ). יש לציין שכשעבדתי במקום ההוא, הייה בי מרץ להרזות וירדתי 17 ק"ג ממשקלי ונותר לי עוד 10 כדי להיות רזה. בגלל שהייתי בבעבודה , והיה את הלקוח הזה שלא מעוניין בי , זה נתן מרץ גדול להרזות ואיך שפוטרתי עליתי כמעט הכל. לפני שעזבתי, המנהל אמר לי לא לדאוג , שהוא יחזיר לי בקרוב (כשבועיים או כמה שצריך) תשובה מתי אוכל לחזור, ושאני לא אדאג, הוא לא ישכח אותי . האמנתי לדבריו ובאמת באמת רציתי ורוצה לחזור עדיין. אחרי חודש וחצי הודיע לי העובד שעוד עובד נגמר לו החוזה ועוד עובד פוטר , וצריכים דחוף עובדים ושאתקשר. ידעתי שהסיכויים שלי לחזור כעת הוא נמוך , אבל אמרתי לעצמי מגיע לי עוד חודש גם ככה אני אנסה. אלא להפתעתי המנהל לא זיהה אותי בטלפון. זאת אומרת לא הייתי בזיכרון העובדים. המנהל הקודם , כמה שהיה קשוח לא מחק אותי ואפילו שעזבתי לפני פסח , הוא שמר לי מתנה שמחלקים לכל העובדים בראש השנה ובפסח. הוא אמר שמעריך מאוד את העבודתי . הוא שאל כמה זמן עבר , ושיעשה שיחה קצרה ויחזור אליי עוד רגע. חיכיתי חצי שעה ולא קיבלתי צלצול. אחרי זה התקשרתי , הוא אמר רק אחרי 3 חודשים אוכל לחזור, שאל אם עדיין לא מצאתי עבודה (בזמן שלי היה ברור שאחזור וגם הוא שאז אמר לי לא לדאוג שאני יחזור בהקדם). הוא אמר אל תדאגי שיגמר החוזה (29 למאי) תתקשרי ואני יקבל אותך. אני נשברתי , הבנתי שלא מעריכים אותי כמו שרציתי ושאני לא משלתמת לתחנה. בזמן הזה שקעתי בדיכאון בינוני , ואמרתי לעצמי אני יחפש מקום עבודה שכן יעריכו אותי.
