שלום רב זו הפעם הראשונה

[רוני61]

שלום רב זו הפעם הראשונה

שאני כותבת בפורום והאמת שיש לי מידע מועט על חינוך ביתי חלופי. ממה שקראתי התרשמתי שהחינוך הביתי עוסק בגיל בית ספר יסודי בכיתות הנמוכות. יש לי שאלה לגבי ילד(נער) בכיתה ט'. בני הוא לקוי למידה, בכל התחומים כולל הפרעת קשב, מטופל מכול הכיוונים ובעיקר טיפחנו בו את החלקים החזקים (אינטילגנציות מרובות= גארדנר)כלומר את תחום המוסיקה, הוא מנגן בכמה כלים ומאוד מוכשר. כרגע הוא לומד בבית ספר שש שנתי בכיתה ט' במגמת מוסיקה, בית הספר הוא בית ספר השגי נוקשה ולא נותן מענה הולם ללקויות הלמידה שלו. אני חוששת שבקצב הזה אין לו סיכוי להתקבל בשנה הבאה לכיתה עיונית קרי מגמת מוסיקה. אני גם חוששת מכך שיחסמו הדלתות לבתי ספר אחרים. כל הציונים בתעודה אינם משקפים את הידע שלו או את השגיו במבחנים כל ציון הורד ב30% או 40% בגלל אי הכנת שעורי בית אי הגשת עבודות וכו... האם יש אפשרות ללמד ילד בבית גם בכיתה ט'? האם יש פעולות מסוימות שצריך לעשות במשרד החינוך? תודה מראש רוני

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

היי רוני, ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

כל ילד בגיל חוק לימוד חובה יכול ללמוד בחינוך ביתי. למעשה, חוץ משנה זו, נשארה לו עוד שנה תחת מחוייבות החוק. הדרך פשוטה, ביורוקרטית מעט אך אפשרית. השאלה היא, האם את |רוצה| חינוך ביתי, או אולי רואה בו אופציה אפשרית אחרונה? אם את מחפשת מסגרת שתענה על לקויות הלמידה שלו, מצד אחד, ותאפשר לו להתפתח בכיוונים שלו, מצד שני, אני יכולה להפנות אותך לכתובת המתאימה בירושלים. לא פעם אנשים שואלים על חינוך ביתי כי הם לא יודעים על אפשרויות אחרות. אם כל האפשרויות בעולם היו פתוחות בפנייך, ואין מגבלב של כסף או מקום, מה היה הכי מתאים לילד שלך?

 

[דרקונית מזל]

ברוכה הבאה!../images/Emo140.gif

ראשית- אני בהחלט מסכימה עם תשובתה של נאוה. ושנית- שאלה שחשוב לשאול לדעתי- מה הילד רוצה? מה הוא חושב שמתאים לו? בגילו זו נראית לי שאלה רלבנטית בהחלט. בהצלחה!

 

[רוני61]

הלואי והייתי יודעת מה מתאים לו

ברור לי שבתי הספר אינם שוים בגישתם הוא לומד בבית הספר הזה כי יש בו מגמת מוסיקה. בישוב הקטן שלנו יש שני בתי ספר בלבד ובשני אני עובדת כיועצת. ברור לי שהוא סובל מגישה חינוכית מסויימת ואטימות שנובעת מתחרות ורצון להיצטיין (אחוזי בגרויות וכ..) אני יודעת בודאות שהוא מקבל פחות ממה שמגיע לו מבחינת הזכויות שלו ומחמירים איתו באופן שאינו הולם את לקויות הלמידה שלו. בבית הספר שבו אני עובדת גם הוא שש שנתי אין מגמת מוסיקה ולכן מראש שלחתי אותו לבית הספר השני. מבחינה חברתית טוב לו הוא בחברה טובה וסביבו ילדים איכותיים אך ברור לי שבקצב הזה גם לבית ספר אחר לא אוכל להעביר אותו בשנה הבאה כי הישגיו יהיו נמוכים מידי ושום הסבר לא יתקבל. למעשה העובדה שבחרנו במוסיקה כדי להעצים אותו מנעה ממנו להגיע לבית ספר מכיל יותר ולמעשה זה הפך לאקט נועל דלתות ולא פותח דלתות. כרגע אני מנסה לבדוק אם הוא יסיים השנה את הלימודים בבית אולי ההשגים יעלו ובשנה הבאה אוכל לשלוח אותו לבית ספר אחר בעיר קרובה שיש בה גם כן מגמת מוסיקה. אני חוששת שכרגע הוא לא יוכל להתקבל בגלל השגים. יש פתרונות? דרך אגב אנחנו מאזור המרכז.

 

[דרקונית מזל]

אולי אפשר להפריד בין השניים

כלומר, אולי אפשר לתת לו בבית ו/או אצל מורה, מקהלה, תזמורת וכו' את ההתפתחות המוסיקאלית לה הוא זקוק וכך יתאפשר לו כן ללמוד במקום שיותר מתאים לו

 

[רוני61]

את צודקת

במחשבה לאחור הייתי צריכה להביא אותו לבית הספר שלי שהוא לא פחות טוב אך בעל גישות חינוכיות מרוככות יותר. את ההשכלה המוסיקלית יכולתי לתת במסגרות אחרות כמו קונסרבטוריום וכו.. אך כעת אני נמצאת מול שוקת שבורה אי אפשר להעביר אותו בשלב הזה כבר מאוחר מאוד ואני רואה את כל הדלתות נסגרות בשנה הבאה ואת זה אני רוצה למנוע. ???????????????????????. יש עיצה??????????.......

 

[דרקונית מזל]

אף פעם לא מאוחר!

נכון שבשלבים מסוימים יותר קשה לעבור מסגרת אבל תמיד אפשר לשנות- הילד בן 16? 17? לא בן תשעים- וגם בגיל תשעים עדיין אפשר לערוך שינויים... מה שחשוב זה שבאמת תחליטו מה המטרה שלכם ומה הפתרון המועדף עליכם ( ואני מזכירה שוב- הוא ילד גדול ועמדתו קריטית להצלחת התהליך), אולי בשיטה שנאוה הציעה, ואז תלכו על זה. ותזכרי שתמיד לבעיות טכניות יש פתרונות טכניים!

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

קודם כל, קחי את הזמן לבחון אפשרויות

הפרוצדורות כרגע לא חשובות. נסי לרשום לעצמך את מה שאת כן יודעת על הצרכים של הבן, דברי עם הילד ורשמי מה הוא רוצה ו/או צריך, דברי עם בן זוגך ורשמי את דעתו. דברי עם אחרים במשפחה הרחבה, חברים טובים, אנשי מקצוע, שמעי את דעתם, ובדקי פנימה. נסי לסכם את הכל ולגבש כיוון ברור. אח"כ, שווה לבדוק את כל האפשרויות בסביבה: אילו בתי ספר קיימים, עלויות, מרחק נסיעה וכדומה. כיון שאתם במרכז, אולי כדאי לבדוק אופציות דמוקרטיות באיזור. זה יאפשר לילד להתפתח בתחומים שמעניינים אותו ללא לחץ אקדמי. יתכן שיהיו מורים שיוכלו גם לתמוך בו עם הלקויות. אם צריך לעבור דירה תצורך העניין - האם זה בכלל רלוונטי עבורכם כמשפחה? בשלב הבא, כדאי לבדוק דברים מול הביקור הסדיר, שיכולים להעלות פתרונות יצירתיים. אם יש צורך, אוכל לקשר אותך עם יועצים טובים מהביקור הסדיר הארצי. בקיצור, זו התחלה טובה לשאול את השאלה, אבל יש לך הרבה עבודה בדרך לגיבוש הדרך הנכונה לבנך. אף אחד לא מכיר אותו טוב ממך. אני שומעת ממך שאת "לא יודעת מה טוב עבורו" וקוראת תיגר על המשפט. את יודעת!! את רק עוד לא יודעת את זה. הרגישי חופשיה לשתף ולהיעזר בנו בתהליך. אם יש לך דילמה, העלי אותה כאן, כמו "תאור מקרה" (השתמשי ביועצת שבך) ונעשה סיעור מוחות - יש כאן אנשים מתאימים לכזה דבר. בהצלחה!!

 

[ליאת 6]

אפשר לענות גם? ../images/Emo140.gif

הכי היה מתאים לילדים שלי להיות בבית. ללמוד באופן חופשי מתי שבא להם והם פתוחים לקלוט...ויש הרבה רגעים כאלו כי הם ילדים פעילים וסקרנים מאד. ולקבל חוגים מסויימים על ידי אנשי מקצוע בקבוצות קטנות מאורגנת סביב תחומי העניין למשל הבן שלי אוהב מאד את הים האדום וחובב צלילה ובעלי חיים ימיים ... הבת שלי חובבת ריקוד מושבעת ומוסיקה עושה לה את זה... ללא בזבוז זמן על בעיות משמעת בכתה בלי אלימות בשקט ברוגע ובלי סטיגמות.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

בטח!! כולם יכולים ../images/Emo13.gif

 

[virlomi]

אני לא בטוחה שחינוך ביתי

שהוא רק לפחות משנה הוא פיתרון. אני לא בטוחה איך הוא יתקבל לבית הספר אחר כך. עד כמה שידוע לי ההרשמה לחינוך ביתי מקבילה להרשמה לחינוך רגיל - כלומר השנה איחרת את הרכבת. אני בהחלט חושבת שיש לנסות שוב לדבר עם בית הספר - לגבי הקלות והתאמות. רצוי לבוא עם הצעות קונקרטיות ואבחון מתאים. ראיתי בפורום אחר שיש לו בעיות אירגון - אולי כדאי לקחת מאמן אישי ולחזק אותו בתחום הזה. עוד הצעה היא לבקש שהוא יקבל גם הערכה על סמך ציוני המבחנים. כדאי שיוכל להתקבל לבית ספר אחר.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

השנה היא לא אחרה את הרכבת

אין זה נכון להשאיר את הילד אם זה פוגע בו. אם הילד מסתדר, זה בסדר לתכנן פתרון מתאים לשנה הבאה. בכל מקרה, הנהלים זה דבר אחד, והמציאות - אחרת... לגבי מידע שראית בפורום אחר זו זכותה של האם להציג לנו את סיפורה בצורה חלקית. אם נראה לך שמידע שאת מכירה במקום אחר רלוונטי כאן, את מוזמנת תמיד לשאול שאלות מכוונות. למשל במקרה זה: "האם הילד מסוגל ללמידה או אימון בצורה עצמאית?" "איך הוא מנהל את הזמן שלו?" ובצורה ישירה יותר: איך הוא מתמודד עם אירגון הזמן והמרחב שלו? בכל מקרה, רק לאדם עצמו יש זכות לחשוף מידע על עצמו, ובטח על ילדיו. בעגה מקצועית קוראים לזה: "אאוטינג". במקרה זה - זה לא נראה לי קריטי, אבל החלטתי לנצל את הסיטואציה כדי לחדד את תנאי השימוש בנושא זה.

 

[רוני61]

לכל סיפור המקום שלו

במקרה הזה הייתי ממוקדת במשהו ספציפי לא ניסיתי להסתיר להפך אמרתי שיש לו לקויות למידה והתאמות ואף ציינתי הפרעת קשב מה שבדרך כלל כולל קשיים בהתארגנות. יש לו קשיים אך הוא בהחלט יךד בעל יכולת גבוהה המסוגל להגיע לתעודת בגרות מלאה כשהמקצוע המוגבר שלו יהיה מוסיקה. כרגע בדרך התנהלות בית הספר הם לא רוצים אותו שם אחרת אין לי הסבר למה אינם נותנים לו את הזכויות שלו ולמה שימת הרגליים. כיועצת כשאני ניתקלת במצבים כאלה אני משכנעת את המערכת או יותר נכון מובילה מהלך שאני מכנה אותו "לתפור לילד חליפה על פי מידותיו" בדרך כלל מהלך כזה מביא להצלחה. זה לא קל למערכת הרכזת שעבדה איתי בשנה שעברה זעקה "תפסיקי לתפור חליפות הם לא הבינו עדיין מה זה בית ספר" (הכוונה לתלמידים) אני דווקא חושבת שמהלך כזה בונה אמון של הילד במערכת ושלו בעצמו. עצוב לי שבני לא יכול לזכות ביחס הוגן שיוביל אותו ויקדם אותו חבל שאינו מתאים למשבצת בדיוק ומוותרים עליו. בתעודה לא הזכירו ולא במילה את התרומה שלו לבית הספר דרך המגמה הוא משתתף בארבעה הרכבים מוסיקליים בשני כלי נגינה ושירה. לא הזכירו את התרומה שלו לנבחרת בית הספר באתלטיקה ועוד... ילד הוא לא רק ציונים ועד כמה אני מסתדר עם המורה לצרפתית...אלא עוד כמה דברים נוספים. אני לא רוצה לנתק אותו מהחברים והסביבה אך אם לא תהיה ברירה אעשה מה שצריך זהו להיום תודה על התגובות יש לי עוד כמה פעמים לחזור ולקרוא כדי לעכל את כל מה שנכתב כל רעיון יתקבל בברכה ויצטרף לסעור המוחין המשפחתי. רוב תודות רוני

 

[ליאת 6]

רוני גם אני חדשה ../images/Emo185.gif

החלטתי על הום סקולינג החל משלשום. הילדים בבית נקודה. כל רגע נוסף בבית הספר נגרם להם נזק. אני במגע מול משרד החינוך יש להם מחלקה מיוחדת לנושא. תתקשרי למחוז מקום מגורייך ותבררי מי אחראי אצלם על הום סקולינג. תדברי איתו וכל הנהלים כבודם במקומם מונח. אבל אם הילד סובל לא להאריך את סבלו. כל כך מבינה אותך צריך ביצים... והשקעה..... למשל היום אנחנו עוששים פעילות בנושא חנוכה הם החליטו לטפטף נרות אחר כך דברנו על מה קרה בחג על המילים אור וחושך והקונוטציות שהן מעלות על ההגדרה של חושך ואיך נלחמים נגדו חייבת לומר שההום סקולינג לוקח אותי למקומות מאד משמעותיים לי כהורה מה חשוב לי שילמדו? זו לקיחת אחריות מלאה כהורה וכאדם. ואני שמחה שבחרתי בכך. אתמול בחדשות הודיעו שעשו מחקר ומסתבר שהורה ממוצע מקדיש כארבע עשרה דקות וחצי לילדיו. לא נראה לי מתאים להיות הורה כזה. ונכון שלשכנים זה עשוי להראות כהזנחה הילדים יושבים בחוץ ומטפטפים נרות במקום להטחן בבית הספר אבל רבע שעה בבית של לימוד מקבילה לשבועיים בבית הספר בייחוד לילד עם לקויות למידה.

 

[דרקונית מזל]

שיהיה לך המון בהצלחה!../images/Emo140.gif

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

בהצלחה!! וברוכה הבאה לדרך.

אם את צריכה עזרה בכל מה שקשור לרשויות, פני אלי במסר - בלי להסס. נשמח אם תשתפי אותנו בתהליך הבקשה בחינוך הביתי יש המון רגעים קסומים כאלו, כמו שאת מתארת, וכמו שאנחנו שומעים לא פעם משרית (שלאחרונה משחקת אותה "ברוגז" איתנו

) אבל לא תמיד זה ככה. יש גם רגעים פחות קסומים, גם זמנים של שיגרה חסרת אירועים, וגם רגעים שבהם יש מתח וניגוד אינטרסים (אני רוצה שקט והוא רוצה להשמיע קולות של קרב למשל

) אני מאוד מסכימה איתך שלאותם רגעים קסומים אין מחיר!!! מעבר לעובדה שגם ביום "עסוק" מאוד, אנחנו מבלים איתם יותר מרבע שעה ביום, יש לזמן הזה ביחד איתם איכות שאינה קיימת בביה"ס. בבתים של ילדי בי"ס, בזמן בו ההורים נמצאים עם הילדים, יש המון עיסוק סביב ביה"ס. "הכנת שעורים?" "סידרת את התיק?" "הכנת את התלבושת למחר?" וגם "לך לישון! לא תוכל לקום בבוקר" פעמים רבות יהונתן לא יכול להיפגש עם חבר כי "הוא מכין שעורים", והעונש הכי פופולרי שהילדים מקבלים הוא: קרקוע אחה"צ

. כתבת: חייבת לומר שההום סקולינג לוקח אותי למקומות מאד משמעותיים לי כהורה מה חשוב לי שילמדו? זו לקיחת אחריות מלאה כהורה וכאדם. המשפט הזה ממצה לדעתי את ההבדל העיקרי בין שליחת ילד לחינוך ממוסד, לבין השארת הילד בחינוך ביתי. אפילו בחינוך החלופי יש העברת חלק מהאחריות לגורם חיצוני. בחינוך הביתי, אנחנו קמים עם השאלות, והן שם כל היום, כל יום. אין על מי להוריד אחריות על הבעיות, וכל ההתמודדות עם הקשיים היא בידיים שלנו. למה? כי הילד משתנה, אנחנו משתנים ובעקבות זה

הצרכים משתנים. מה שהיה נכון אתמול לא בהכרח נכון היום ואולי שוב יהיה נכון מחר (בוריאציה כזאת או אחרת) כיון שהאחריות עלינו, דרוש קשב יומיומי לשינויים הללו בצרכים, בדרך ובתכנים.

 

[עדו בן צבי]

פעם ראשונה...

לעולם לא מאוחר מדי לשנות גישה. בקישוריות שלנו תמצאי לא מעט ספרות שמסבירה איך ללמד בבית. נסי לראות מה מדבר אלייך. גם אני לקויי למידה וריכוז קשה עם מגוון סימפטומים רחב. כעת אני מצליח להיות תלמיד לא רע בזכות הרבה טיפולים ובזכות טכנולוגיה מסייעת. מה בדיוק מפריע לבן שלך להכין שיעורי בית? אם משהו מפריע לו כדאי לראות איך מתגברים על הבעיה. זה נחוץ אולי גם בשביל חינוך ביתי ובשביל איכות חיים גבוהה יותר.