שלום רב ילדים יקרים

שלום רב ילדים יקרים

נעים מאד שמי איתי בן 25. איבדתי קרוב רחוק במלחמת ההתשה. ועדיין מרגיש אשמה וכאב. אני כואב את זה שלקחתי ממנו מבלי רשות את אהבת הוריו. ואני מתבייש בכך אני מרגיש כה רחוק ממנו ויודע שאם אולי הוא היה חי אולי היינו מדברים יותר. אני כואב את זה שרבים נהרגו למען המדינה ואני חי. אני כואב את הכאב הזה שלכם. הלוואי ולא תדעו צער. מקווה שתסלחו לי אבל הדמעות לצערי לא זלגו אבל ליבי נצבט כה חזק למראה התמונות של כל הנופלים. מקווה שלפחות אם החיילים שנהרגו לא יסלחו לפחות אתם משפחות השכול תסלחו לי. למרות שלפעמים אני שמח עדיין לא שוכח את אלה שהלכו. לפעמים שאני שר אני שר לכבודם. אין כמעט מה לומר חוץ מסליחה. ושולח חיבוק חם לכולם. הלוואי והייתי יכול לעזור יותר. איני יודע איך. איך אוכל לנחם אתכם. ואני יודע שאין תשובה לכזו שאלה. הכאב הוא גדול. מבקש לזכור שאני אוהב את כולכם ושולח חיבוק חזק לכל אחד מכם. אני מזדהה עמכם לא רק עכשיו אלא כל השנה. יהי זכרם ברוך
 

No name for now

New member
שלום איתי

אני מדברת רק בשמי כמובן אבל אני לא חושבת שחייבים לבכות, להרגיש צביטה בלב או להיות עצובים זה אומר שאתה מבין את הכאב והסבל לדעתי זו המטרה של יום הזכרון, לשתף את מדינת ישראל בזכרון הנופלים וצער המשפחות
 
למעלה