שלום רב לחברי הפורום
שמי הדר, בת 27. סיימתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית לפני כשנה ומאז אני עובדת בהוסטל לנפגעי נפש במשרה חלקית.
אני בהתלבטות רבה לגביי ההמשך שלי במקצוע.
אומנם אני בסה"כ נהנית ומעניין לי, אך עדיין לא מרגישה "כיף" לקום בבוקר וללכת לעבודה. לא מרגישה שזו עבודת חיי .
אני מאוד אוהבת את הדיירים בהוסטל אך מתחילה להרגיש "חסרת סבלנות" כלומר- אם בעבר הקפדתי על שיחות שבועיות עם כל דייר ודייר, אז היום, אני כבר לא כ"כ מקפידה על כך (ולא כי אני עמוסה בטירוף...) . לא יודעת אם באמת כולם מקפידים על דברים אלו בצורה מדויקת בהוסטלים אחרים.
דבר נוסף הוא תחושת חוסר בטחון מקצועי כלומר יש לי תחושה חזקה שאני לא מי יודע מה עוזרת לדיירים ושאני לא יותר מידי מקצועית ושאין לי ניסיון . (רק לפני שנה סיימתי)
נכון שעם כמעט כולם בניתי קשר טוב, אבל אני לא מרגישה שקידמתי אותם ועזרתי להם יותר מידי....מרגישה שאני פשוט משמשת כמן "תמיכה" שכזו. (שגם זה חשוב! אין ספק!)
שכחתי לציין שהתחלתי תכנית לאחרונה של טיפול באמצעות בע"ח. אני מאוד מאוד אוהבת בעלי חיים אז חשבתי לנסות לשלב זאת ביחד!
ההתלבטות שלי היא בעיקר אם להישאר בעבודה למרות שכך אני מרגישה, או אולי ללכת לתחום אחר - אולי קשישים,אולי ילדים...לנסות אולי בתחום אחר ארגיש יותר הנאה (ואולי גם ארוויח קצת יותר...היום אני מרוויחה גרושים)
מה אתם אומרים? האם ההתלבטויות שלי מוכרות לכם?
שמי הדר, בת 27. סיימתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית לפני כשנה ומאז אני עובדת בהוסטל לנפגעי נפש במשרה חלקית.
אני בהתלבטות רבה לגביי ההמשך שלי במקצוע.
אומנם אני בסה"כ נהנית ומעניין לי, אך עדיין לא מרגישה "כיף" לקום בבוקר וללכת לעבודה. לא מרגישה שזו עבודת חיי .
אני מאוד אוהבת את הדיירים בהוסטל אך מתחילה להרגיש "חסרת סבלנות" כלומר- אם בעבר הקפדתי על שיחות שבועיות עם כל דייר ודייר, אז היום, אני כבר לא כ"כ מקפידה על כך (ולא כי אני עמוסה בטירוף...) . לא יודעת אם באמת כולם מקפידים על דברים אלו בצורה מדויקת בהוסטלים אחרים.
דבר נוסף הוא תחושת חוסר בטחון מקצועי כלומר יש לי תחושה חזקה שאני לא מי יודע מה עוזרת לדיירים ושאני לא יותר מידי מקצועית ושאין לי ניסיון . (רק לפני שנה סיימתי)
נכון שעם כמעט כולם בניתי קשר טוב, אבל אני לא מרגישה שקידמתי אותם ועזרתי להם יותר מידי....מרגישה שאני פשוט משמשת כמן "תמיכה" שכזו. (שגם זה חשוב! אין ספק!)
שכחתי לציין שהתחלתי תכנית לאחרונה של טיפול באמצעות בע"ח. אני מאוד מאוד אוהבת בעלי חיים אז חשבתי לנסות לשלב זאת ביחד!
ההתלבטות שלי היא בעיקר אם להישאר בעבודה למרות שכך אני מרגישה, או אולי ללכת לתחום אחר - אולי קשישים,אולי ילדים...לנסות אולי בתחום אחר ארגיש יותר הנאה (ואולי גם ארוויח קצת יותר...היום אני מרוויחה גרושים)
מה אתם אומרים? האם ההתלבטויות שלי מוכרות לכם?