שלום רב לחברי וחברות הפורום היקרים והיקרות, אני זקוקה לעצתכם

Irene10

New member
שלום רב לחברי וחברות הפורום היקרים והיקרות, אני זקוקה לעצתכם

שלום, שמי איירין אני בת 22 ואני מתגוררת מזה כשנתיים בקנדה
בדרך כלל אני לא יותר מאשר סתם קוראת אנונימת בפורום ועוקבת אחרי הודעות ותגובות , כעת אני פונה בעצמי כי לא מצאתי מקום טוב יותר לקבל תשובות ועצות לבעייתי.
לפני בערך שנה וחצי הכרתי באמצעות חברים, בחור מקסים משכמו ומעלה בן 32 , מנהל חשבונות במקצועו, נאה (לפחות לטעמי), בעל אישיות עמוקה ואופי טוב.
התאהבנו עד מהרה והפכנו לזוג מאושר ואוהב, במהלך השנה הראשונה של הקשר הייתה זו מערכת יחסים תקינה ובריאה לחלוטין, אך בחצי שנה האחרונה העניינים התחילו להסתבך ולהדרדר , בעיקר בגללי.
התחלתי לקנא באופן אובססיבי בבן זוגי אשר ידוע לכל בנאמונותו. החשדות שלי הן 99% המצאה שלי. שקר שהתחלתי לספר לעצמי בלי שום סיבה ידועה.
אני מאמינה לו שהוא נאמן , הבעיה שלי היא עם עצמי ולא עמו.
בהתחלה הצלחתי להסתיר את הקינאה אך בשלב מסוים זה כבר פרץ החוצה. זה התחיל להתבטא בחדירה לפרטיות שלו וחיטוט אובססיבי בחשבון הפייסבוק שלו, בנייד האישי שלו, ביומן שלו, במייל שלו, בחיפוש אחר רמזים כאשר די ברור שכשאתה מחפש אתה מוצא ונבהל אפילו ממה שאין צורך להיבהל.
מצאתי התכתבויות שלו עם בחורות, אבל בשיחות לא היה כל רמז מיני או אינטרסנטי, שיחות חולין רגילות ואדישות עם ידידות, כמו שגם אני משוחחת עם ידידים.
אך בכל זאת מצאתי עצמי נתקפת פאניקה ומאשימה אותו .
בנוסף מצאתי תמונות של בחורות בתיקיית התמונות שלו בנייד , אמנם מצאתי את התמונות ממש בתחתית התיקייה כלומר עוד לפני שהכרנו ובכל זאת כעסתי.
אני מאמינה לו שאינו בוגד אך משהו בתוכי אומר לי שהוא מסתכל על אחרות ונמשך לאחרות.
אני ממש לא רוצה שזה ישמע כמו שחצנות אבל אני נראית טוב, אני מדגמנת , דיגמנתי גם כשהייתי בארץ, אני בעלת גזרה יפה , גבוהה ופנים יפות. אני סטודנטית למשפטים ולכאורה נדמה שלא חסר לי כלום ואני רוצה להיות עבורו במקום הראשון , שיאהב, יעריץ, יעריך, יתגאה וימשך אך ורק אליי.
הוא מספר לי תמיד כמה שהסקס עמי הוא הסקס הטוב ביותר שחווה מימיו.
אני אמורה לכאורה להיות מלאת ביטחון עצמי , לתת אמון, להבין שאין סיכוי שיבגוד בי. אך למעשה בפועל זה לא קורה, בפועל למרות הנתונים המרשימים אני מתעקשת לחיות עם רגשי נחיתות ופחד בלתי מוסבר מפני בגידה.
מעולם לא נבגדתי ובכל זאת החרדה שלי מפני זה היא עצומה. אני לא אמורה להיות נבגדת ובכל זאת אני מפחדת כי זה קרה גם לטובים ביותר. אני מפתחת מיום ליום אובססיה חולנית יותר ויותר כלפי בן זוגי . אני מפחדת לאבד פה אהבה ופרטנר פוטנציאלי לחיים, אני מפחדת שבסוף הבגידה אכן תתקיים מרוב שאני לא מפסיקה לדמיין אותה.
מדובר במחשבות טורדניות ודמיונות מומצאים שלי עם עצמי בראשי, אני לא מפסיקה לדמיין אותו עם אחרות .
ההתנהגות שלי אינה זהה להתנהגות אופיינית של קנאיות כלומר אני לא מתקשרת ולא מסמסת כל רגע, אני כן משחררת אותו לצאת עם חבריו למועדונים , אני בהחלט מסכימה לו לדבר עם ידידות ועם בחורות , הקינאה שלי אינה גלויה לעין, אבל הסבל הוא בתוכי עם עצמי.
כאשר שוחחתי עמו על כך הוא הרגיע ותמך, הסביר לי שאני האדם החשוב לו ביותר בחייו והוא אוהב אותי ונמשך רק אלי .
אך הפחד לא נעלם.
לאחרונה גם הופתעתי לגלות שאני מתקשה לראות סצנות הקשורות בבגידה בסרטים ובסדרות , אני מיד עוצרת ולא ממשיכה לראות. אני נרתעת מזה, אני חוששת מפני זה , אני אובדת עצות.
כל ניסיון שלי לקרוא על כך באינטרנט כשל, קראתי שפע של מאמרים ושיטות למיגור תופעת הקינאה אך בכל זאת דבר לא השתנה ואף החמיר לרוע מזלי.
הקשר לאט לאט הופך לקשר חולני , מתיש ושוחק עבור שנינו אך אנחנו לא נכנעים ועדין שם.
מה אוכל לעשות כדי למזער את רמות הקינאה שלי שהרי אינה מוצדקת ולא אמורה להתקיים.
אני מבינה שאין לי מה להשליך מסדרות וסרטים על החיים האמיתיים מכיוון ששם הכל דרמטי יותר ובחיים האמיתיים זה לא באמת מתרחש בכמות כזאת.
אני באמת אשמח לטיפים ותמיכה מאנשים מנוסים . כל תגובה תתקבל בברכה, ממש כל תגובה, גם ביקורתית. מכל תגובה אוכל ללמוד.
אנא עזרו לי , אני במצוקה.
תודה רבה מראש לעונים וגם לאלו שרק קראו, עצם כתיבת ההודעה שיחרר מעט מהלחצים.
 
רצח בהבנה והעולם הקסום של פסיכיאטריה

אז קודם כל, רצח בהבנה לא התכוון להלחיץ עם הכותרת, זה פשוט רלוונטי. יש פה חפירה ארוכה על הפרעות אישיות שהוא יכל לתת, אבל בואי נקצר:
&nbsp
אחד האשכולות של הפרעות אישיות הוא אשכול C, שכולל הפרעות חרדתיות, תלותיות והמנעותיות, וזה נשמע כמו מה שאת מתארת. את חרדתית (יש לך חרדות לא מעוגנות בהכרח במציאות), תלותית (יש לך דחפים להדחף יותר לזוגיות ומבינה בעצמך שזו התנהגות שעלולה להיות מלחיצה) והמנעותית (את לא מסוגלת לראות סצינות בסרטים שקשורות לחרדה שלך).
&nbsp
"רצח בהבנה, אתה טוען שאני פסיכית?!" לא. ממש לא. העובדה שאת מבינה שיש בעיה היא סימן טוב. וחוץ מזה, לכל אחד מאיתנו יש קווים של הפרעות כאלה ואחרות. זה פשוט חלק מהדברים שבונים את האופי שלנו, וזה לא אומר שכולנו פסיכיים ו/או חולי נפש. יש לך קווים באישיות שמקשים עליך, וזה בסדר. עכשיו צריך להתמודד איתם. ובהחלט יתכן שאת מסוגלת להתמודד עם זה לבד. יתכן שאת יכולה ללמוד להרגיע את עצמך, ללמוד לשלוט בהתנהגות הלא תקינה שלך (שאת בעצמך מבינה שהיא לא תקינה), ולהיות שלמה יותר עם עצמך. זה ללא ספק תהליך קשה, שתצטרכי לעבור צעד צעד, לאט לאט, עד שתגיעי למקום שבו נח לך עם עצמך ועם הדברים שאת עושה, והם לא מפעילים לחץ בלתי נסבל על הקשר הזוגי שלך (עם הבחור הזה או הבא, זה פחות קריטי לעניין). ואפילו אל תפחדי גם להגיד "יש לי בעיה שאני לא מצליחה להתמודד איתה, וזו לא בושה לדבר על זה עם איש מקצוע, וזה לא עושה אותי חלשה או לא מוצלחת"
&nbsp
בכל מקרה, רצח בהבנה מאחל לך הרבה בהצלחה
 

Irene10

New member
היי רצח בהבנה, תודה על תגובתך המהירה

אני ממש לא מתביישת לפנות לעזרה מקצועית
לפחות בזה אני מודרנית
אני פשוט רוצה בכל זאת לנסות קודם בעצמי, אולי אצליח
אני גם מודעת לבעיה שלי וגם מודעת לכך שהיא נוגדת את המציאות
אני מאמינה שבן זוגי נאמן לי 100% ואוהב אותי. ובכל זאת אני מתעקשת לפחד פחד אימים
הפחד שלי הוא לא רק מפני בגידה פיזית אלא גם מדמיונות שלו עם עצמו בראש, פנטזיות
אני מדמיינת אותו בסיטואציות , מדמיינת אותו מסתכל על אחרות וכל אלו יוצרות בי תגובות פיזית כגון דופק מהיר וסחרחורות
אני שקלתי לא פעם ולא פעמיים במהלך חצי השנה האחרונה להפרד ממנו אך הבנתי שזה יקרה גם אחריו
איני יודעת מדוע זה התחיל ואיך להפסיק את זה. זה פשוט מונע ממני לחיות את החיים שאני ראויה להם
וגם הוא סובל וכואב לו לראות אותי עם כל המזל שאלוהים העניק לי וכל הנתונים ובכל זאת בעלת רגשי נחיתות וחוסר ביטחון
 
כמו שרצח בהבנה אמר

לא בהכרח צריך לרוץ לעזרה מקצועית ומהר. ולגמרי לגיטימי לנסות להתמודד לבד.
&nbsp
חוץ מזה, מה שאת מתארת נשמע קצת כמו התקפי חרדה, וכטריק סבתתי לחלוטין להעביר אותם - תחפשי באינטרנט קלטת הרגעה/רעש לבן/קולות ים, ותנסי להקשיב ולהתרכז בנשימה שלך כמה דקות. אל תחשבי לא עליו ולא על בגידה ולא על שום דבר אחר, רק תתרכזי בנשימה. זה טריק הרגעה נפלא. ממש לא בטוח שזה יעזור, אבל בטח לא יזיק
&nbsp
&nbsp
וחוסר ביטחון ממש לא קשור לכמה את מוצלחת/לא מוצלחת. חרדתיות נוטה להיות קשורה לנטיה שלנו לחשוב על דברים יותר מדי. את נשמעת בחורה לא טיפשה בכלל, אז לא מופרך שאת נמצאת יותר מדי בראש שלך וזה מכניס אותך לסרטים.
&nbsp
אז רק הרשי לרצח בהבנה לומר לך שוב: הכל בסדר. ובהצלחה
 

Irene10

New member
רצח בהבנה, אכן מדובר בהתקפי חרדה

אך הם מגיעים מהסיבה הזו. לא משום סיבה אחרת. הם מגיעים ברגעים שבהם אני מדמיינת, מקנאה באופן כפייתי לבן זוגי
הכי מצחיק שהוא אפילו לא מביא לי סיבות לקנא
הוא כרוך אחריי וכל היום סביבי
הוא מעניק לי את היחס הכי חם ואוהב
ובכל זאת אני דוגאת באופן בלתי נשלט
זה מתיש, זה מייאש , אני מרגישה שאני מתפרקת מבפנים ולא אוכל לשאת עוד את התחושות האלה ואאלץ להיפרד
וזה מצחיק, להיפרד מגבר שאני אוהבת וטוב לי איתו והוא מפנק ומצחיק אותי ועושה לי טוב...אבסורד אבל אין ברירה
זה לא הוא, זה משהו בי, אבל זה התעורר רק איתו כי עובדה שבקשרים הקודמים שלי נהגתי באופן אחר לחלוטין
 
אל תפרדי ממנו בגלל זה!

סביר להניח שהחרדה התעוררה בצורה כזו דווקא בגלל שהוא משמעותי בשבילך.
&nbsp
אם תפרדי ממנו יראה לך כאילו פתרת את הבעיה- אבל זה יהיה זמני לגמרי.
&nbsp
ועוד משהו,
אנחנו לא מושלמים. אף אחד לא.
יש לנו צדדים מכוערים שאנחנו מעדיפים שאף אחד לא יראה לעולם..
ובזוגיות הצדדים הללו נחשפים אחרי זמן מה יחד. לרוב אחרי חצי שנה-שנה כשעובר ה"היי" ההתחלתי בו נדמה לנו כי האדם מולנו הוא חצי אל והוא גורם לנו להרגיש גם.
אז יש משהו נורא מפחיד בזה, אבל גם יש משהו מרגיע ומנחם.
להתאמץ להיות נורא מושלם כל הזמן זה מעייף, והחיים לצד אדם שאוהב אותנו ביחד עם הצדדים הפחות יפים- זה כיף גדול.
&nbsp
יש לי הרגשה שאת צריכה ללמוד שאת לא מושלמת, לקבל את עצמך ככזו, ולצאת מהקצוות של:
אני לא שווה כלום ואף אחד לא יאהב אותי- ו
אני צריכה להיות הכי הכי נאהבת, נחשקת, מוערכת ובמחשבות שלו בבלעדיות כי רק ככה אני מאמינה שאני נאהבת.
&nbsp
בהצלחה!
 

Irene10

New member
הסיבה שאני שוקלת להפרד

היא כי אני אוהבת אותו יותר מכל דבר בעולם
ואני רואה כמה קשה לו בגללי בחצי שנה האחרונה, מגיע לו קשר בריא עם אישה לא קנאית
וברור שאני לא מושלמת, אני מאוד רחוקה מזה
אני פשוט מפחדת לפוצץ הכל ורוצה שיזכור אותי על הצד החיובי
 
רצח בהבנה מסכים

זאת ועוד:
&nbsp
אם את חשובה לו, ותיפרדי ממנו, אני מבטיח לך שאין שום דרך בעולם שהוא יזכור אותך בצורה חיובית. שום דרך. אז עכשיו שאת כבר בזוגיות, הפתרון היותר טוב הוא כנראה לנסות לעשות את המקסימום כדי לשמור עליה.
&nbsp
זאת ועוד, אני ממש שונא את התירוץ של "אני נפרדת ממנו כדי להגן עליו, כי מגיע לו יותר טוב". הוא לא ילד בן 8, הוא איש מבוגר שראוי לכבד את ההחלטה שלו להיות איתך. אם את מעוניינת להפרד ממנו כי את מאמינה שזה יעשה לך יותר טוב - זה טיעון שבעוד שאני לא בהכרח מסכים איתו, אני יכול להבין. אם את נפרדת ממנו כדי לעשות לו טוב? זה תירוץ, ותירוץ רע at that
&nbsp
&nbsp
 
חוץ מזה שזה תירוץ גרוע
הבעיה הנוספת היא שאם לא תטפלי בעצמך, את עלולה לחזור על אותה בעיה של מערכת יחסים אובססיבית גם בקשרים הבאים שיהיו לך, ואז לא רק שתאבדי קשר טוב עם בחור מוצלח שאת אוהבת ואוהב אותך, זה לא ישרת שום מטרה ולא יתן לך פיתרון.
&nbsp
להכיר בבעיה זה כבר 50% מהדרך לפתרון. עכשיו צריך לעשות את ה 50% הנוספים... ולא בדרך של לברוח.
 
וואו! כל הכבוד על היכולת

שלך לראות את עצמך ולהיות מודעת לקושי שלך.
זה ממש לא קל וזה הצעד הראשון.
הצעד השני הוא להבין שאת צריכה איש/אשת מקצוע שיעזרו לך. את במקום לא פשוט בכלל.
נשמע שהמחשבות האובססיביות והחרדה באים לבטא משהו אחר שאת לא מסוגלת להתמודד איתו.
אולי פחד לא להיות הכי נחשקת והכי אהובה (זה מזכיר לך משהו מהילדות?)
אולי פחד שהוא יעזוב אותך?
אולי שהוא יגלה שאת לא כזו מוצלחת כמו שאת נראת מבחוץ? ("אני אמורה להיות.. וכו" מרמז לי שיש פער בין החוץ לפנים)
אולי כעס שהוא מבוגר ומצליח? או משהו אחר שמכעיס בו?
&nbsp
בכל מקרה, ממליצה לך למצוא פסיכולוג שמתמחה בCBT ויכול לעזור לך מהר.
 

Irene10

New member
מיצי קפיצי קלעת בול

אכן התכונה הזו קיימת בי מילדות
כבר מגיל צעיר מאוד הייתי קנאית לדמויות מסוימות בחיי
וגם הפחד שאני באמת לא כזו מוצלחת כפי ששידרתי לו
חשוב לציין גם שזה לא קרה לי באף מערכת יחסים קודמת שלי
היו לי 3 לפניו, קינאתי כמובן אבל באופן טבעי , זו הייתה קינאה בריאה
בקשר הנוכחי מדובר בקינאה מפלצתית
ותודה רבה על תגובתך והעצות
 

סינבד

New member
משעשע אותי מאד שמיצי ממליצה על CBT |חתול מלקק את שפמו|

כי מיצי מכירה את סינבד בכינוי אחר מפורום אחר
 
אני חסידה גדולה של פרמקולוגיה

אני חושבת שאם את ממש סובלת, שווה לבדוק טיפול תרופתי נגד חרדות, במקביל לטיפול נפשי.
 

ויקה1222

New member
מסכימה לגמרי

נשמע קלסי לכדורים. יש איזו סטיגמה נגד כדורים ולא בצדק. אני מכירה מספר מקרים של אנשים קרובים לי שכדורים מאוד עזרו להם.
 
צודקת לגמרי!

לבן זוג שלי זה מוריד את רמות החרדה והאובססיביות בצורה מדהימה.
לפעמים לוקח זמן עד שמוצאים את התרופה והמינון הנכון- אבל במצבים מסויימים התרופות מקצרות בצורה משמעותית את משך הסבל.
 

Skar FaSe

New member
Warning sign

- תזהרי!
כל הפארנויות שלך לא עושות טוב לקשר שלכם
את מפזרת אנרגיות וזה משפיע
גם עם זה לא גלוי לעין (מילים שלך) מרגישים את זה, בגלל ש זה עובר ....
אני לא בקטע להפחיד אותך, אבל לכל - אחד יש את ה breaking point,
עם זה יהפוך לשגרה , Well,,, לא אטרקטיבי להיות עם בן- אדם שכל הזמן תקוע בנגטיב ופארנויה.. מלחיץ... ומה מתחשק לעשות עושים כשמבעס להיות ב ~ zone. דכאוני ולחוץ? תחשבי לבד.. באזור דכאו י ומלחיץ?

- לא מתחשק להשאר שם , נכון?

Tip
: תקראי את הספר monstera. and magigal sticks ,
הוא חינם -on line , תמצאי שם הרבה טיפים על איך להתמןדד עם הבעיןת שלך. זה מתחיל להיות מענין בעמוד -44
 

Grey Swan

New member
היי איירין

אני גם בגילך, ואני גם שם (כל מה שתיארת, מילה במילה) , אבל מסיבות אחרות.
מה שאת מתארת נשמע כמו פוביה מבגידה - כתוצאה מכך, את מתחילה להיות אובססיבית לפרטיות של בן זוגך עד כדי כך שכל צליל של הודעה שהוא מקבל יכול להקפיץ לך את הלב, אני צודקת?
זה מתבטא במצבים שלא משנה האם השיחה תמימה לחלוטין, זה תמיד ירגיש כאילו זה בדרך לבגידה. זה מאוד לגיטימי אצל זוגות שאחד מבני הזוג בגד בהם והם חוששים שיעשה זאת שוב,
אבל מדוע זה כך אצלך?
היו חוויות שגרמו לך להיות חשדנית בצורה כזאת?
אולי הבעיה היא אחרת. למרות הנתונים שאת מציגה (שנשמעים מרשימים בהחלט) ההערכה העצמית שלך פחות גבוהה. (לצורך העניין, אין סתירה בכך - יש גם דוגמניות שיודעות מה הן שוות ועדיין מרגישות כאילו הן ב"תחרות" עם כל השאר מסביב, מה שמוביל לרגשי נחיתות)
את נשמעת מספיק אינטליגנטית כדי להבחין, תגידי לי את.
האם מישהו קרוב אלייך נבגד? מישהו במשפחה?
האם את פשוט פיתחת אובר מודעות לכל נושא הבגידה/קראת על זה המון/ראית דברים שגרמו לך לחשוש?
כדי לפתור את הבעיה נסי להבין עם עצמך מאיפה היא מגיעה, מה מניע את החשדות האלו לגדול לך בראש ואולי רק אז תוכלי להתחיל להפחית את זה לאט לאט.
 

Shamy

New member
תראי זה נשמע כמו חרדה וקנאה ואובססיה

שלא בגדר הסביר

הייתי הולכת לנסות טיפול במיוחד לחפש מישהו שמתמחה בקשרים בין אישיים...כי זה נשמע שזה קצת בעיה יש פה חוסר בטחון חמור שצועק מהשורות

לא ישר רצים לתרופות אגב...אבל אם מישהו באמת בחרדה נוראית ומצוקה המון זמן לפעמים מערבים תרופות וזה לא בושה לא כולנו נולדנו מאוזנים כימית ולפעמים מה שכדורים עושים הם בעצם נותנים מה שנקרא "מרווח לנשימה" גורמים לך להיות רגוע יותר כדי שתוכל באמת לטפל בעניינים ברמות פניקה נמוכות בהרבה יותר , לרב הם לא פותרים את הבעיה אבל הם עוזרים במציאת הבעיה האמיתית שמסתתרת מתחת לפני השטח

לפעמים סממנים פסיכיאטרים מופיעים והם מקשים בלהבין באמת מה הבעיה אצל המטופל...אני לא חושבת שזה בושה לקחת תרופות,אם זה עוזר לך אם אתה צריך את זה אם זה מה שיעזור לך לקום על הרגליים ובאמת לטפל בעצמך לעומק כמו שצריך...אין סיבה לא לקחת אותם אבל רק שתדעי שבד"כ לא ישר קופצים לכדורים זה בד"כ נעשה תחת התייעצות עם רופא משפחה ופסיכולוג קליני ופסיכיאטר שגם לא בהכרח ייתן ישר תרופות...זה לא כזה קל לקבל אותם וזה תהליך...אבל אני חושבת שיש מקום להעזר בגורם מקצועי כי סה"כ אנחנו אנשים רמת היכולת שלי לעזור לך מעבר למחשב היא בהחלט מוגבלת מה גם שאני לא אשת מקצוע ...אבל זה לא בושה כיום להודות שיש לך בעיה X ולקום ולטפל בה ..בעיניי זה מצריך המון המון אומץ לקום ולהגיד יש לי בעיה אני מודע לבעיה ואני אחפש את הכלים שיעזרו לי לפתור אותה.זה נקרא בגרות.
 
למעלה