אלמונימית10
New member
שלום רב לכם - עזרה
ראשית אני חדשה בפורום הזה, למרות שעל פניו היה נראה שמזמן הייתי צריכה להיות כאן, אבל נקווה שאף פעם לא מאוחר. אני רוצה הכי קצר לומר מה שאני רוצה לומר ולהעזר בכם, אשמח אם אקבל תשובות ובכלל להמשיך להיות כאן, להעזר בפורום וכמובן לתת מהידע שלי לאחרים. אני אמא לשני ילדים, האחת בת 14 והשני 12, גרושה שהתגרשה לפני 8 שנים בגין אלימות קשה במשפחה לה נחשפו הילדים. אתמקד בילד: הילד לומד בחינוך המיוחד, נכון להיום. מה אירע עם הילד מגיל 3 בקצרה. בתקופה בה היה בגן, היה נחשב לילד אינטלגנטי ונבון, אמרו לי לקראת כיתה א' כי אינו מוכן רגשית לכיתה א', אך אני עשיתי טעות והתעקשתי לשלבו בכיתה א'. התוצאות לא איחרו לבוא, מכיתה א' עד ג' הילד לא הבין כלום. הייתי בקשר צמוד עם בית הספר, השירות הפסיכולוגי ועוד אבל הילד לא רצה לדבר עם אף אחד מהם וזה היה קשה, הוא היה יושב מול מטפל או פסיכולוג ולא מגיב רק בוכה ומבקש כי יעזבו אותו. אדגיש כי היה ילד רגוע ולא היפראקטיבי או עצבני משהו, ואפילו בעצם היה מופנם. בסיום כיתה א' ביקשתי כי ישאר כיתה כי לא למד כלום ואמרו לי כי הם מתעקשים להעלות אותו כיתה כי מאמינים שבכיתה ב' ילמד, אבל לא, גם בכיתה ב' וג' הטעויות חזרו על עצמן. אז במהלך כיתה ג' כלו כל הקיצים, התחלתי להיות עצבנית לראות את הילד נופל בין הכסאות והשתוללתי ובכיתי ואז לקחו לי את הילד בצו בית משפט והוא הורחק ממני לשבוע, אחרי משפט מהיר, הוא הוחזר אלי ומשם נשלח לשנה בפנימיה שהיתה קשה לו ולי - כל יום, כל לילה טלפונים מהמדריכים שהילד בוכה ורוצה לחזור הביתה. השנה חלפה והוא חזר והוא אמר שלא ישכח ששלחתי אותו לפנימיה, למרות שזה היה בצו בית משפט, כי חשבו שאני משפיעה עליו שלא ילמד [חלילה]. מאז בלאגן, הילד יותר לא למד והחל להשתולל בבית, לשבור דברים, לקלל, להרביץ לאחותו ולי, שמרתי הכל בסוד והייתי בוכה יום ולילה אבל במקביל הוא ניסה להשתלב בבית ספר בו החל בפנימיה, ושם היה רב כל יום עם המורות [בית ספר חרדי, זה מה שהיה] ועם התלמידים הסתדר מצוין, אבל נראה כי המורים לא רצו שילמד שם כי הייתי חילונית יחידה וכל שני וחמישי היה מושעה. בחצי השנה האחרונה עבר ללמוד בבית ספר חדש שהוקדם לחינוך מיוחד, ואין לי מילים, הילד בהתנהגותו פורח, מאושר ורואים שינוי, אין אגרסיביות, אין עצבים, ואין אלימות ואפילו הפך להיות מנומס ברמות. א החופש הזה הוא בא אלי ואמר לי שהוא רוצה שאעזור לו בחשבון ואנגלית כי הוא מתבייש שהוא לא יודע כל כך . מה אני רוצה לשאול אתכם? איפה אני מקבלת סיוע כלשהו המגיע לי בענין הלימודים שלו? כדי שלא יפגר בחומר, וירגיש חריג, כי אני רוצה שישתלב בחברה ללא נחיתויות של תת רמה ובמיוחד שעכשיו הוא זה שדורש זאת. אני אודה לכם אם תכוונו אותי. אשמח גם לתת מעצמי. שאלה כדרך אגב, אומרים שבביטוח הלאומי יש הכרה בילד הלומד בחינוך המיוחד, זה נכון? האם יש לי עוד זכויות שאני צריכה לדעת?
ראשית אני חדשה בפורום הזה, למרות שעל פניו היה נראה שמזמן הייתי צריכה להיות כאן, אבל נקווה שאף פעם לא מאוחר. אני רוצה הכי קצר לומר מה שאני רוצה לומר ולהעזר בכם, אשמח אם אקבל תשובות ובכלל להמשיך להיות כאן, להעזר בפורום וכמובן לתת מהידע שלי לאחרים. אני אמא לשני ילדים, האחת בת 14 והשני 12, גרושה שהתגרשה לפני 8 שנים בגין אלימות קשה במשפחה לה נחשפו הילדים. אתמקד בילד: הילד לומד בחינוך המיוחד, נכון להיום. מה אירע עם הילד מגיל 3 בקצרה. בתקופה בה היה בגן, היה נחשב לילד אינטלגנטי ונבון, אמרו לי לקראת כיתה א' כי אינו מוכן רגשית לכיתה א', אך אני עשיתי טעות והתעקשתי לשלבו בכיתה א'. התוצאות לא איחרו לבוא, מכיתה א' עד ג' הילד לא הבין כלום. הייתי בקשר צמוד עם בית הספר, השירות הפסיכולוגי ועוד אבל הילד לא רצה לדבר עם אף אחד מהם וזה היה קשה, הוא היה יושב מול מטפל או פסיכולוג ולא מגיב רק בוכה ומבקש כי יעזבו אותו. אדגיש כי היה ילד רגוע ולא היפראקטיבי או עצבני משהו, ואפילו בעצם היה מופנם. בסיום כיתה א' ביקשתי כי ישאר כיתה כי לא למד כלום ואמרו לי כי הם מתעקשים להעלות אותו כיתה כי מאמינים שבכיתה ב' ילמד, אבל לא, גם בכיתה ב' וג' הטעויות חזרו על עצמן. אז במהלך כיתה ג' כלו כל הקיצים, התחלתי להיות עצבנית לראות את הילד נופל בין הכסאות והשתוללתי ובכיתי ואז לקחו לי את הילד בצו בית משפט והוא הורחק ממני לשבוע, אחרי משפט מהיר, הוא הוחזר אלי ומשם נשלח לשנה בפנימיה שהיתה קשה לו ולי - כל יום, כל לילה טלפונים מהמדריכים שהילד בוכה ורוצה לחזור הביתה. השנה חלפה והוא חזר והוא אמר שלא ישכח ששלחתי אותו לפנימיה, למרות שזה היה בצו בית משפט, כי חשבו שאני משפיעה עליו שלא ילמד [חלילה]. מאז בלאגן, הילד יותר לא למד והחל להשתולל בבית, לשבור דברים, לקלל, להרביץ לאחותו ולי, שמרתי הכל בסוד והייתי בוכה יום ולילה אבל במקביל הוא ניסה להשתלב בבית ספר בו החל בפנימיה, ושם היה רב כל יום עם המורות [בית ספר חרדי, זה מה שהיה] ועם התלמידים הסתדר מצוין, אבל נראה כי המורים לא רצו שילמד שם כי הייתי חילונית יחידה וכל שני וחמישי היה מושעה. בחצי השנה האחרונה עבר ללמוד בבית ספר חדש שהוקדם לחינוך מיוחד, ואין לי מילים, הילד בהתנהגותו פורח, מאושר ורואים שינוי, אין אגרסיביות, אין עצבים, ואין אלימות ואפילו הפך להיות מנומס ברמות. א החופש הזה הוא בא אלי ואמר לי שהוא רוצה שאעזור לו בחשבון ואנגלית כי הוא מתבייש שהוא לא יודע כל כך . מה אני רוצה לשאול אתכם? איפה אני מקבלת סיוע כלשהו המגיע לי בענין הלימודים שלו? כדי שלא יפגר בחומר, וירגיש חריג, כי אני רוצה שישתלב בחברה ללא נחיתויות של תת רמה ובמיוחד שעכשיו הוא זה שדורש זאת. אני אודה לכם אם תכוונו אותי. אשמח גם לתת מעצמי. שאלה כדרך אגב, אומרים שבביטוח הלאומי יש הכרה בילד הלומד בחינוך המיוחד, זה נכון? האם יש לי עוד זכויות שאני צריכה לדעת?