שלום רב!

or1malka

New member
שלום רב!

שמי אור מלכה ואני תלמידת כיתה י' מלפני שבוע התחלנו להתכונן למסע לפולין שיערך בשנה הבאה לקראת סוכות. אני מאוד חוששת מכיוון שזו תהיה הפעם הראשונה שלי לבד כל כך רחוק מהבית . רציתי לדעת אם כדאי לי לוותר או שזה חוויה שחייבים לעבור? אשמח לתגובות! אור
 
וואו אני כל כך מבינה אותך

אין ל מה לדאוג בכלל.... גמאני לא ישנתי אצל חברות כי לא יכולתי להיות רחוקה מהבית... טיולים שנתיים היו אצלי ממש בעיה... ואימא שלי רצתה להצטרף אלי למשלחת אבל החלטתי שלא- שחוץ מזה שזהו מסע שלומדים המון, ומעריכים יותר את מה שיש... בשבילי זה גם היה מסע בשביל להוכיח לכולם שאני עצמאית... ביום הראשון בכיתי התגעגעתי הביתה... ובהמשך לאט לאט.. רציתי להשאר שם ולא לחזור הביתה... לדעתי.. מסע חובה... ואפשר להתגבר על הבעיה של להיות רחוק מהבית... עוד המלצות.. בכיף...
 
מבינה אותך

גם אני פחדתי להיות לבד כ"כ הרבה זמן וזה... ושהייתי בי"א פעמיים טסתי לבד: פעם לחילופי נוער עם גרמניה ואח"כ באותה שנה טסתי לפולין.. ביום-יומיים הראשונים בוכים ומתגעגעים הבייתה אבל אח"כ כבר מתרגלים ולא שמים לב ואז הזמן טס ולפני שאת מספיקה לקלוט את כבר בבית...... אז אל תוותרי על זה בחיים,זאת חויה ענקית.... ואממ זה רק 8 ימים,זה עובר מהר ואת תלמדי הרבה על עצמך,ותתבגרי ותראי שאת יכולה להסתדר גם לבד.
 
בשום פנים ואופן לא לוותר!!

זה טבעי לחשוש אבל באמת שאין לך ממה את מוקפת במלא חברים מורים שאוהבים אותך. ותמיד אפש רלהתקשר בערב הביתה או לשלוח פקש ותאמיני לי זה ממש מחמם את הלב!! אל תוותרי על המסע בגלל זה. אני בתור ילדה שנוסעת באה הולכת והרבה פעמים מחוץ לבית לבד, התגעגעתי אבל זה טבעי כי עוברים עלייך שם דברים לא קלים אבל בכל זאת זה מסע ישבגר אותך יתן לך לדרך חשיבה אחרת. מסע שלדעתי כל ילד צריך לעבור ולעבור לבד (ללא הורים) רק אח"כ ההורים צריכים להגיע למסע (כשהוא ממשיך שחוזרים) טוב חפרתי אבל בקיצור כטובה אישית בשבילי אל תוותרי!!!! דנה
 

Pukipsey007

New member
../images/Emo24.gif אור../images/Emo124.gif

לדעתי לא כדאי לך לוותר, כי יוצאים עם חברים ומורים שאת כבר מכירה וזה כדאי
 

or1malka

New member
אוקיי!

אוקיי.....תודה רבה אנשים!! אני חושבת ששכנעתם אותי!! תודה....אני אעדכן אתכם בהתפתחויות! חחחח...כשיירד לי החשק אני אחזור לכאן ...חח...סתם...תודה רבה לכולכם!
 

N B I

New member
מבינה אותך

אל תוותרי אני חושבת שהמסע לפולין הוא מסע שמעצב אישיות, מזרז בקצת את גיבוש הזהות. אני לא אגיד לך שזה לא הדבר הכי קשה בעולם, להתגעגע שם. בפולין. היו לנו קטעים ממש קשים בנושא, המלצה שלי קחי לך משהו שמזכיר את הבית. אני לא עשיתי את זה (טיפשה!><) אבל איכשהו יצא שבקטעים הכי קשים המדריך שם לנו באוטובוס את אנא בכוח, אותי זה מאוד חיזק כאילו זרק אותו חזרה לארץ. ועוד יותר התרגשתי כי יש לנו את התפילה הזו מוגדלת בבית, וכל ארוחת שישי אנחנו שרים אותה. אל תוותרי, אחד הדברים הכי גדולים שהפנמתי מהמסע הזה הוא ערך המשפחה. קצת אירוני שכדי להבין את זה צריך להיות הכי רחוק שאפשר
 
למעלה