שלום, רציתי לשאול אתכן

[val2006]

שלום, רציתי לשאול אתכן

אני התחלתי היום הכנות לקראת הריון בהדסה עין כרם, ההיסטוריה המיילדותית שלי ובכלל המצב הבריאותי שלי מחייב מעקב צמוד, וההריון שלי יחשב כהריון בר סיכון גבוה ביותר. אני חולת סכרת נעורים מזה כ 8 שנים, מטופלת במשאבת אינסולין, שתי ההריונות הקודמים שלי הסתיימו בשבוע 27 ו 28 עם תינוקות מאוד קטנים כ-650 גרם (אובחן IUGR, וHELLP SYNDROME), לאחר הלידה השניה עברתי אוטם בשריר הלב כנראה כתוצאה מקרישי דם שנשארו מההריון (לא טופלתי המדללי דם במהלך ההריון) לאחר בירור של קרישיות, כנראה יש לי APLA סמויה שמופיעה רק בהריון, כי כל הבדיקות שעשיתי לא בהריון יצאו תקינות. עברתי המון רופאים ומרפאות, עד שלבסוף הגעתי ליחידת קרישה בהריון בהדסה. האם מישהי פה מטופלת במרפאת סוכרת או הריון לסיכון גבוה בהדסה, ויכולה להגיד לי האם הם טובים, נחשבים לטובים, מרוצות איך הרופאים שם, או כל דבר אחר? מודה לכם מאוד, ולריה

 

[שושית 27]

היי

וברוכה הבאה , קודם כל אני מאחלת לך שהפעם לאחר שגילו מה הבעיה הכל יעבור בהצלחה ושיהיה לך הריון ארוך ומשעמם!!

כמוני כמוך גם לי גילו בעיית קרישה שבאה לידי ביטוי רק בזמן ההריון והיום אני מטופלת עם קלקסאן+אספרין בקשר להדסה אני לא יודעת לומר לך אני מהמרכז ומטופלת באיכילוב פעם בחודש בסיכון גבוהה אמרו לך כבר איך יהיה הטיפול? (אספרין או קלקסאן או שניהם?)

 

[אמא של פילפילון]

איך גילו את זה?

רק לפי הסיפור הקליני או שבדיקות אוששו זאת? אם בדיקות, אילו?

 

[אמא של פילפילון]

לא מכירה את המרפאות

רק רוצה לאחל לך, שהפעם הבאה, למרות המורכבות, תהיה תקינה ותסתיים ביידים מלאות.

 

[val2006]

אז ככה...

שמעתי שיש יחידה מיוחדת בהדסה שנקראת יח' קרישה בהריון, אז קבעתי תור פרטי אצל מנהל היחידה פרופ' ורון (מישהי מכירה?) לפני הפגישה דאגתי לאסוף כמה שיותר חומר רפואי (מכתבי שיחרור, בדיקות ואפילו ביקשתי לצלם את התיק הרפואי מהתקופה שהייתי מאושפזת בבית חולים לפני הלידה השניה, שם יש את כל המעקב, כל הבדיקות והבירור שעשו לי שם לפני הלידה, אפילו היה בתיק דוח מהניתוח קיסרי, פירוט של הניתוח של השיליה, בקיצור הכל), הוא עבר על כל התיק, אמר שיש כמה בדיקות שלא מצא שעשו אותם, אז ביקש שאני אעשה אותם ושאבוא למרפאה במסגרת בית חולים, ביקש שאודיע לו לפני שאני מגיעה בכדי שיוכל להזמין לדיון את כל הרופאים השקורים לבעיות שלי. אז בשבוע שעבר התקיים הדיון בנוכחות (אני אגיד את שמות הרופאים ואם מישהי מכירה בבקשה שתגיד לי) מנהל מרפאה לסכרת הריון-דר' אלחלל מנהל יח' לקרישה-פרופ' ורון פרופ' גילון-קרדיולוג דר' מבורך-מומחה במחלות אימונולוגיות דר' מנקוטה-רופא גינקולוג מומחה להריון בסיכון גבוה בקיצור הם דנו על המקרה שלי, בנוכחותי ואז אמרו שלפי כל הבדיקות שעשיתי אין הוכחה ל-APLA אבל בגלל שבזמן האישפוז לפני הלידה חלק מהבדיקות היו לא טובות, אז כנראה שזה מתבתא רק בהריון. אז הוחלט שבהריון הבא אני אמשיך לקחת אספירין+ קלקסן 80.

 

[אמא של פילפילון]

מכירה חלק מן השמות

ולדעתי, מהמלצות טובות. אם עוד לא עשית זאת, שימי שאלה גם בהריון לאחר טיפולים ובפורום סוכרת הריון, אני מניחה שיש שם נשים שאולי שמעו/ מכירות.

 

[עתליה3 המקורית]

ברוכה הבאה ואל ../images/Emo140.gif

סליחה שזה הדבר הראשון שאני שואלת, אבל בתור שלוחה של המדור לחיפוש קרובים תרשי לי לשאול שאלה: באיזה פורום כבר ראיתי אותך? הורים לפגים אולי?... הסיפור שלך באמת לא פשוט, ורק מראה עד כמה סיבוך אחד יכול להוביל לשני אם אין בסביבה רופא שיחשוב צעד אחד קדימה. אמנם נדיר שקרישי דם שנוצרו כתוצאה מההריון יפגעו ביולדת יותר מאשר בילוד, אבל הסכנה קיימת, וזה נתון שלדעתי חייבים להביא בחשבון בניהול הריון של מטופלת עם היסטוריה של IUGR ו/או רעלת. אני מניחה שקיבלת המלצה חד-משמעית להזריק קלקסן באדיקות בהריון הבא, לא מעט בגלל העובדה שעכשיו הוספת גם AMI להיסטוריה הרפואית שלך. איזה נזק נגרם כתוצאה מהאוטם? מה הEF שלך היום? האם התפתחו גם הפרעות קצב? האם את נזקקת לטיפול תרופתי קבוע? מקבלת אספירין? באיזה מינון? לגבי הדסה - אני לא מכירה את המרפאות שלהם בכלל (לא מהאזור). מקווה שמישהי מהבנות האחרות תוכל לענות. שיהיה המון המון

עתליה

 

[val2006]

היי עתליה, אכן כן

בטח ראית אותי בפורום הורים לפגים, יש לי שתי בנות בנות 8 ו 5.5 שנולדו פגיות בשבוע 27 ו 28 במשקל 656 ו 638 גרם. אז לגבי המצב שלי לאחר האוטם, אני מתקפדת רגיל אין לי שום מגבלה או הפרעות קצב,עושה הכל ומרגישה מצויין, לא יודעת מה זה EF אבל אם הכוונה היא לאחוזי תיקפוד הלב אז הוא 50% כאשר אצל אדם שלא עבר אוטם זה בין 55-60%, ככה שהפגיע היא מאוד קלה, גם הבדיקת מאמץ שעשיתי היתה טובה. נכון להיום אני מקבלת אספירין 100 וקומדין 10 אשר יוחלף כשיהיה הריון בקלקסן 80. את האמת אני גם לא מאזור ירושלים אלה גרה בגן יבנה, ליד אשדוד בגלל זה אני שואלת אותכן ומבקשת המלצות,זה פעם ראשונה שאני מגיעה להדסה.

 

[עתליה3 המקורית]

נהדר לשמוע שאת מרגישה טוב

ושהנזק מהאוטם היה מינימלי. עם זאת, אני מניחה שהקרדיולוג כבר אמר לך שבזמן הריון עומס העבודה על הלב עולה מאוד, וזה מוסיף לך עוד גורם סיכון לIUGR. את תצטרכי מ-א-ו-ד לעקוב אחרי הEF שלך (ejection fraction, שזה אכן האחוזים של תפקוד הלב, או בתרגום פורמלי לעברית "מקטע פליטה"), ויכול להיות שעם התקדמות ההריון כן יהיה צורך באיזשהו טיפול תרופתי מעבר לנוגד קרישה. בקיצור, לא יהיה פשוט, אבל אני בטוחה שיהיה שווה את המאמץ. עתליה

 

[val2006]

תודה עתליה על העידוד ועל

המילים החמות, אני בהחלט צריכה את זה. כולם אומרים לי שמעריצים אותי על האומץ ועל הנחישות שלי לעבור עוד הריון, אחרי כל מה שעברתי את האמת שעד עכשיו, היתי בטוחה שהפעם זה יצליח והכל יהיה בסדר. אבל בימים אחרונים הותקפתי בפחד שאולי באמת הכל יחזור ושום דבר לא יעזור (אולי בגלל הסיפור של אריאן שאני עוקבת אחריו כל הזמן ובאמת מבינה מה היא עוברת, חוסר הודאות של מה יהיה עם הילד שלה, גם אני הייתי בסרט הזה ופעמיים!!) זה נורא. אני מוצאת את עצמי חושבת על זה כל היום, וכל שניה משנה את דעתי. אז נכון שיש לי היום שתי בנות מקסימות שאחרי הכל הן בריאות ומתפתחות כמו כל בנות גילן. אבל עדיין אני מרגישה שאני חייבת להוכיח לעצמי שאני יכולה להרות וללדת תינוק בריא כמו כל אישה רגילה, אבל מפחדת שזה לא יהיה כך או אולי גרוע מזה... אף אחד לא יכול לדעת מה יהיה וזה סיכון שאני צריכה להחליט אם לקחת או לא. מה אני אגיד לך... לא קל אבל מקווה שיהיה בסדר. בינתיים יש לי 3 חודשי הכנה במרפאה לסכרת הרין ואז נראה מה יהיה. שוב תודה ולריה

 

[אמא של פילפילון]

../images/Emo24.gif וגם ../images/Emo201.gif

מבינה אותך כל כך. את הכמיהה, את הרצון ל"הפי אנד", את הצורך להוכיח, בעיקר לעצמנו, שאנחנו יכולות, שהרחם שלנו מסוגל, ככלות הכל, להיות מקום מכיל ומטפח. ומבינה את הפחד, שלא לומר האימה, את הקושי באמת להאמין רק בטוב, כאשר אנחנו מכירות גם את הרע. ויודעת, כמה המתח הזה, בין שני הקצוות הללו קשה ובלתי נתפס.

 

[עתליה3 המקורית]

זו שאלת מליון הדולר

ומה שמוטל על כף המאזניים זה הרבה מאוד, בכל דרך שנבחר להגדיר את זה. ועדיין, חלקנו הגדול נמצאות כאן כי גם אנחנו מאמינות, עמוק בפנים, שלא יכול להיות שלא יצליח, כי היקום חייב לנו משהו או כי אנחנו חייבות לגרום לזה לקרות. כתבתי בתשובה שלי למשנה מזל היחידה את כל מה שהיה לי להגיד, אז אני יכולה רק להוסיף

של הזדהות. עתליה