שלום, שאלה בנוגע למיקרה שחוויתי אמש.
משום מה, באמת משום מה אני נמנע מלספר את הפרטים שהיו "מסביב" לאירוע. סוג של חשש שאין לו כ"כ הצדקה. אני הומו בארון בן 19. אני די בטוח שמה שקרה לי זה בגלל הומופוביה. הותקפתי ע"י חבורת נערים. הם היכו אותי, בעטו בי, משכו אותי, נסיתי לברוח מהם ולחלץ את עצמי אבל הם לא ממש אפשרו לי, בסוף הם די וויתרו והצלחתי לברוח אבל 2 מהם המשיכו לרדוף אחרי מעט ובעטו בי עוד כמה פעמים. בין לבין שמעתי את המילים הומו, קוקסינל וכו'.. הסיטואציה הזו לא חדשה לי אבל העוצמה של הסיטואציה הספציפית הזו הייתה מאוד קיצונית לעומת הפעמים האחרות שבהן פעם אחת הותקפתי גם ע"י חבורה של נערים אבל לשמחתי הם עזבו אותי די מהם ובפעם השניה זה היה עם אדם(נער) אחד שתקף אותי. זה היה בערך בשנות התיכון המוקדמות בעיר שבה גדלתי. וכרגע לפני כשנה וקצת עברתי לעיר אחרת רחוקה כביכול להתחיל במקום חדש ושלא אראה את אותם האנשים שעו לי דברים מהסוג הזה. אני לא יודע אם זה ממש חשוב הפרט הזה אבל אנשים שהיו מסביבי לא עשו דבר כדי לעזור לי, אולי זה מפחד אבל ההרגשה שהייתה לי שאני סובל ואנשים פשוט רק מסתכלים הייתה נורא מביכה וכואבת. מה שאני בעצם רוצה לומר זה שאני מאוד מאוד מפחד ומפוחד, אני כמעט ולא מפסיק לשחזר את זה, אני נורא חושש שזה יקרה שוב, שאפגוש את אותה חבורה, שאולי הם זוכרים אותי, אני לא יודע ועוד המון חששות שאני מייצר לעצמי. אני לא יודע מה לעשות.. יש לי דברים שאני רוצה להמשיך לעשות ואני לא מעוניין שאעשה אותם כשבלב שלי יש 1001 חששות ופחדים. אני צריך עזרה.
משום מה, באמת משום מה אני נמנע מלספר את הפרטים שהיו "מסביב" לאירוע. סוג של חשש שאין לו כ"כ הצדקה. אני הומו בארון בן 19. אני די בטוח שמה שקרה לי זה בגלל הומופוביה. הותקפתי ע"י חבורת נערים. הם היכו אותי, בעטו בי, משכו אותי, נסיתי לברוח מהם ולחלץ את עצמי אבל הם לא ממש אפשרו לי, בסוף הם די וויתרו והצלחתי לברוח אבל 2 מהם המשיכו לרדוף אחרי מעט ובעטו בי עוד כמה פעמים. בין לבין שמעתי את המילים הומו, קוקסינל וכו'.. הסיטואציה הזו לא חדשה לי אבל העוצמה של הסיטואציה הספציפית הזו הייתה מאוד קיצונית לעומת הפעמים האחרות שבהן פעם אחת הותקפתי גם ע"י חבורה של נערים אבל לשמחתי הם עזבו אותי די מהם ובפעם השניה זה היה עם אדם(נער) אחד שתקף אותי. זה היה בערך בשנות התיכון המוקדמות בעיר שבה גדלתי. וכרגע לפני כשנה וקצת עברתי לעיר אחרת רחוקה כביכול להתחיל במקום חדש ושלא אראה את אותם האנשים שעו לי דברים מהסוג הזה. אני לא יודע אם זה ממש חשוב הפרט הזה אבל אנשים שהיו מסביבי לא עשו דבר כדי לעזור לי, אולי זה מפחד אבל ההרגשה שהייתה לי שאני סובל ואנשים פשוט רק מסתכלים הייתה נורא מביכה וכואבת. מה שאני בעצם רוצה לומר זה שאני מאוד מאוד מפחד ומפוחד, אני כמעט ולא מפסיק לשחזר את זה, אני נורא חושש שזה יקרה שוב, שאפגוש את אותה חבורה, שאולי הם זוכרים אותי, אני לא יודע ועוד המון חששות שאני מייצר לעצמי. אני לא יודע מה לעשות.. יש לי דברים שאני רוצה להמשיך לעשות ואני לא מעוניין שאעשה אותם כשבלב שלי יש 1001 חששות ופחדים. אני צריך עזרה.
