בנך בן 5
עוברים שינויים בחייו... וסביבו..הדרך הטובה ביותר להגיב לריגרסיה (נסיגה התנהגותית) אצל פעוטות וילדים, לעניות דעתי, היא בלא להגיב..כלומר תמשיכי להתנהג כרגיל..לדבר אליו כאל בוגר..ולדרוש ממנו את הדרישות שדרשת קודם...(מה שמקובל אצלכם בבית..אני לא יודעת, להוריד צלחת מהשולחן..לצחצח שיניים להתלבש..כאלו) ובדרך אגב לתת לו שבחים על דברים שונים..ולא להגזים..שזה ישאר טבעי אם את יודעת מה הסיבה לריגרסיה אחות קטנה..או מעבר לגן אחר..תדברו על כך לפני השינה אבל בלי קשר להתילדות אלא כנושא שאת מעלה...מה הוא חושב..איך הוא מרגיש..אם זה מעורר חששות..כאלו. ואין לך מה לדאוג לו..יש לנו ציפיה להתפתחות לינארית חיובית תמיד.. שהכל יתקדם בקו ישר קדימה..מי קבע? למה שלא יהיו ריגרסיות לפעמים?? זה הרי דרך בריאה להענות לצורך בהסרת לחץ ממנו...רק אם ימשיך לדבר בתינוקיות יותר מידי זמן ללא סיבה נראית לעיין..אולי הייתי בוחרת להתייעץ...באיש מקצוע.אבל את דמות הסמכות וההערצה המרכזית בחייו ומשתשדרי לו ביטחון הוא ישוב לנהוג כתמול שילשום. ודבר נוסף...לעיתים זו תגוובה..בעיקר אצל ילדים רגישים..לכך שמשווים אותם לילדים אחרים (סוג של 'דווקא'...והמבין יבין,)
