שלום שאלה לעו"ס שאולי יודע להפנות אותי

[Winterella]

שלום שאלה לעו"ס שאולי יודע להפנות אותי

שלום, ישנה אישה במשפחה קרובה לגיל 70, היא עצמאית אומנם מבחינה בריאותית אך לוקה בשכלה ועם השנים זה החריף עד לרמה שכעת אינה יכולה לטפל בעצמה, למעשה היא גרה לבדה בדירה על שמה, אינה נשואה ואין ילדים, אך היא כבר ממש במצב שהיא מסכנת את עצמה ברעב, חוסר חשמל, הזנחה כללית וכד'. למרות שאחיותיה סידרו לה הבטחת הכנסה היא אפילו לא במצב של לגבות את הכסף מהבנק וכד'...
מה האפשרויות לגבי טיפול באישה כזו? מאיפה מתחילים ולמי פונים? כי היא מהאנשים שיגידו שאתה משוגע ולא היא...ותסרב ללכת למוסד כלשהו או בכלל לעבור בדיקות כלשהן, גם פסיכולוגיות, היא מתכחשת למצבה הכללי והיא סכנה כבר לעצמה בזה שהיא לא אוכלת או חיה כמו שבן אדם נורמאלי חי..ומצד שני יראו שהיא עצמאית אז אולי לא יתנו לה עזרה בכלל...זה בעיה גדולה...
אשמח להכוונה, תודה...

 

[sher2004]

לפנות למחלקה לקשיש

במקום מגוריה דחוף! גם אם היא לא רוצה ללכת למוסד פקידת הסעד יכולה להוציא אותה מתוקף צו של בית משפט מאחר ונראה שהיא חסרת ישע.

 

[Winterella]

תודה רבה אנסה לפנות : ) אבל האם

גם יכולים לאשר לה כתחליף גם מישהי שתבוא אליה כמה פעמים בשבוע לדאוג לה לכמה שעות (בישול, שתראה סה"כ שהיא בסדר וכד' כמו שעושים עם קשישים) במצבים אלו?

 

[sher2004]

כתבת שהיא לוקה בשיכלה ואינה יכולה לטפל בעצמה

אז השאלה היא האם כמה שעות יועילו לה או שהיא זקוקה להשגחה צמודה.
בעיקרון קשיש יכול לקבל מביטוח לאומי סיוע שיבוא לידי ביטוי בשעות של מטפלת או ביקור במרכז יום לקשיש.

 

[Winterella]

את צודקת, אך

כל עוד היא עצמאית ורק צריך שמישהו יעשה לה קצת אוכל,קניות ויוודא שהשאלטר של החשמל למעלה ודברים קטנים כאלו אז היא תוכל להמשיך להתגורר שם לדעתי...נראה לי שלהוציא אדם כזה בכוח יהיה טראומתי.
אני יודעת שקשיש יכול לקבל מביטוח לאומי סיוע, השאלה אם גם לוקה בנפשו יכול? הם יאשרו לה כזה דבר?

 

[Winterella]

היא כבת 70 לערך .. זה נחשב קשיש?

 

[masorti]

אני מרגיש צורך להתערב בדיון...

כי למקרא הדברים אני כמעט מתפוצץ.
רק להציג את עצמי... איני עובד סוציאלי או איש מקצוע, אבל מתוקף הנסיבות של היותי "קרוב משפחה של..." (הקרוב המטפל בנושא) צברתי די הרבה נסיון בענייני גריאטריה סיעודית. בעבר כתבתי קצת בפורום הזה, וכעת אני מידי פעם גולש בו כקורא סמוי.

ממה שהשואלת תיארה, מדובר על אשה עצמאית ומתפקדת גופנית שבגלל פיגור שכלי או פגיעה מוחית דומה מתקשה לתחזק את עצמה.
אני הייתי מצפה ממך כעובדת סוציאלית לא להציע את הפתרון השבלוני של להעביר אותה למוסד אפילו בכוח (כבר עדיף לתקוע לה כדור בראש וחסל במקום לזרוק אותה למוסד שבו תגווע לאט לאט בייסורים) אלא להציע את הפתרון המתבקש למצבה והוא העסקת עובדת זרה. אני לא רואה הבדל מהותי בין אותה אישה לבין חולת אלצהיימר. בשני המקרים אדם בריא לא מסוגל לתפקד בגלל "בעיית מוח" והופך לחסר ישע, וכידוע אלצהיימר הוא סיבה מוכרת לקבלת אישור העסקת עובד זר. לפי התיאור של השואלת, כל מה שצריך זה מישהו שידאג לדברים היומיומיים של אותה אישה ואז היא תתפקד בקהילה, וזה מצב קלאסי של החזקת עובד זר. שלא לדבר על כך שהחיים עם עוד מישהו יעשו לאותה אישה בודדה רק טוב.
אני לא יודע עד כמה מצבה של אותה אשה מתאים לקריטריונים הנוקשים שנדרשים לקבלת היתר העסקה ועד כמה לאותה משפחה יש יכולת כלכלית להעסיק עובדת (לאשה עצמה אין, כי היא חיה מהבטחת הכנסה). אבל לפחות להציע את האופציה ולשאול. הרי תמיד יש ועדות חריגים שאפשר לפנות אליהן ולנסות לקבל אישור. להשליך את הקשישה החולה למוסד סיעודי יהיה תמיד זמן.

ואת כל ההודעה שכתבתי אני מקשר לשירשור אחר שנפתח בפורום היום בענין הדעה השלילית שיש לציבור על העובדות הסוציאליות (במקרה ההוא פקידות סעד).
תשובות ועצות שטנציות בנוסח "תעבירו אותה למוסד" לא ממש עוזרות לשפר את התדמית של המקצוע בעיני צרכני השירות שלכן.

 

[הימה ליה]

קודם כל אל תקשר

זה נושא אחר לחלוטין. לעצם העניין: אני מסכימה שעדיף שיהיה עובד בבית על העברה למוסד. בית זה תמיד עדיף, אם כי אני מכירה מקרים קשים שבהם הקשיש מסרב לקבל עובד ומתעקש לתפקד לבדו בבית למרות שאינו מסוגל ומסכן עצמו על כל צעד ושעל. במקרה הזה הוא אח של חברה לעבודה. היא עצמה אישה קשישה שעדיין עובדת וכל שיני וחמישי נאלצת לרוץ בטרוף אליו הביתה כי המוקד מתקשרים אליה בכל פעם שהוא נופל ולא יכול לקום או כמעט שורף/ מפוצץ את הבית עם תנור או גז שהשאיר דלוק. למרות זאת היא לא פנתה להעבירו לבית אבות כי הוא מתנגד אבל רמת הסיכון גבוהה מאוד והוא שם את אחותו במצב בלתי אפשרי . מה עצתך במקרה כזה? אולי יש למישהו רעיון באמת? אני לא עובדת בתחום הקשישים.
נושא פקידות הסעד לעומת זאת הוא נושא כאוב עד מאוד והולך ומתדרדר. כל ההשמצות באופן שהן נעשות ממש מסכנות את העובדים ואת המקצוע עצמו ואינן מועילות כלל לציבור שנזקק לשרות הזה. אם מישהו לא תפקד כראוי כי היה עומס, כי הוא נשחק או לא יודעת מה, זה לא צריך ליפול על אוכלוסיית העוסים כולה. בשום מקצוע אחר לא פוסלים כך לאחר יד ועוד באמצעי תקשורת בצורה גורפת כל כך.

 

[sher2004]

אני מכירה קשישה עם דמנציה שלא יכולה לתפקד

בכוחות עצמה, היא התגוררה תקופה מסוימת בבית אבות אך ממש לא הסתדרה שם וכעת היא מתגוררת בבית שלה עם עובדת זרה. היא פנתה לביטוח לאומי אך לא אישרו לה לממן את שהות העובדת וכעת היא משלמת באופן פרטי. אני לא יודעת מי כאן מודע לקריטריונים לקבלת עזרה אבל בעיקרון אחות או פיזיוטרפיסט מגיעים לקשיש הביתה ובודקים את יכולת התפקוד של הקשיש: ללכת, להתלבש, לאכול, להתרחץ ולטפל בהפרשות. לא אכנס כאן לבעייתיות שבבדיקה אבל לא כל קשיש יכול להרשות לעצמו לממן עובד זר. ברור שהכי טוב להישאר בבית, השאלה היא עד מתי? ולפעמים כמה שעות של עזרה לא מספיקים. עד כה כתבתי מבלי להתייחס למקרים לעיל.
winterella אדם נחשב כקשיש מגיל 67 לגברים ו64 לנשים. בנוגע לאישה את/ה כתבת שהיא לוקה בשכלה עד למצב בו היא אינה מסוגלת לטפל בעצמה, ולא משנה שהיא עצמאית מבחינה בריאותית כי אם היא מסכנת את עצמה ברעב, מוזנחת וכו' אז יש כאן בעיה. אין לי מושג מה המצב של האישה הזו ולכן אני עונה בהסתמך על מה שכתבת.
אני פוגשת הרבה סיפורים מסוג זה שבסוף הקשישים מגיעים לבית אבות.
אני הפנתי אותך לרווחה כי אולי שם יוכלו לעזור לה.
מה קורה עם האחיות שם, האם הן מגיעות לבקר?
הימה ליה לגבי הקשיש, שוב אני נתקלת במקרים מסוג אלה מספר רב של פעמים. אם החברה בעבודה היא האדם היחיד המסוגל לטפל בו וזה קשה לה אז השאלה היא עד מתי כדאי לתת למצב להימשך? אין ספק שלפי מה שכתבת הקשיש זקוק לעזרה. מה גודל העזרה? לא אני אקבע, זה תלוי בהכנסות שלו ושל אחותו.
ועכשיו בלי קשר למקרים הללו אני יכולה לספר על גבר שבשום פנים ואופן לא הסכים להיכנס לבית אבות אך בוודאי שהוא לא יכל להישאר לבד בבית. הוא עצמאי מבחינה תפקודית אבל עם דמנציה. ולכן כדי שהוא יסכים להישאר בבית האבות המשפחה אמרה לו שהוא נמצא בבית הארחה.
קישור לכתבה:
איך מקבלים גמלת סיעוד מביטוח לאומי? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4392926,00.html
הרווחה זה תמיד מקום טוב להתחיל לברר במידה ויש בעיה כספית.

 

[masorti]

תודה על התמיכה (החלקית לפחות)...

כל מה שרציתי לומר הוא שאני מצפה לפחות לבחון את הרעיון של העסקת עובדת זרה, ולא להפעיל מיד את ברירת המחדל הקלה של מעבר למוסד.

לגבי המקרה השני שהזכרת, אם הקשיש מסרב בכל תוקף לקבל עובד זר ומצד שני מסכן את עצמו ואת סביבתו - אז אולי אין ברירה אלא להוציאו מהבית.

אני אגיד לך מה דעתי כאדם פרטי ולא כ"איש מקצוע" (שכאמור אני לא).
בני המשפחה של הקשיש (אחותו או ילדיו) צריכים להבהיר לו שיש לו בדיוק שתי אופציות: עובד זר או בית אבות.
אולי אפילו בסיוע של עובדת סוציאלית, כדי שהוא יבין שהאולטימטום רציני.
מהניסיון שלי גם אישית וגם כצופה מהצד בקשישים סיעודיים (כבן משפחה יצא לי להיות הרבה במוסד סיעודי, בבתי חולים, וכדומה), הקשישים גולשים לאט לאט למצב קוגניטיבי שמזכיר ילדים. לפעמים מישהו מהמשפחה צריך לקחת עליו את תפקיד המבוגר הסמכותי ולשדר לקשיש מה "אבא" מצפה ממנו. אם עושים זאת ברגישות אך בנחישות, למרבה ההפתעה הרבה פעמים הקשיש מקבל עליו את הדין. כשעושים זאת ללא השפלה בוטה של הקשיש, הוא די שמח שמישהו מתנדב להחליט בשבילו.

לגבי פקידות סעד...
אני אישית לא התחככתי מעולם בתחום הזה, ולכן אני לא יכול להביע דעה מעבר לציטוט התדמית שלהן בתקשורת.
אבל אני חייב לומר לך שאם אני משליך עליהן מאוסף העובדות הסוציאליות שבהן נתקלתי בתחום הגריאטרי, המסקנה שלי לא ממש מחמיאה.

 

[הימה ליה]

תודה על

העצות של שנכם בעניין הקשיש. אעביר את זה הלאה לאחותו ואני מקווה מאוד שהיא תצליח הפעם להבהיר לו. הוא מאוד נוקשה לפי מה שהבנתי ולאחרונה פשוט סילק אותה מביתו כששוב דיברה על עובד זר.
שוב לגבי פקידות הסעד- אתה נשמע אדם חכם, אל תיפול למלכוד של "צייד המכשפות" הזה. אז מה אם נתקלת בעוסיות לא נעימות. וגם אני נתקלתי, ונתקלתי גם ברופאים על הפנים ובעורכי דין איומים. אלה גם מקצועות " חורצי גורלות" ואפילו יותר מפקידות הסעד.ואם תקשורת מראה אך ורק תדמית קלוקלת ואין שום צד שיני לעניין, דהיינו, כל פקידות הסעד לילד ונוער הן בעצם חוטפות ילדים וכל פקידות הסעד לסדרי דין שונאות גברים מושבעות שחושבות רק אייך להתנכל ולהכשיל אותם, אז תבין בעצמך שמשהו כאן במידע חייב להיות לקוי מאוד. היסטוריה מראה שצייד מכשפות אף פעם לא הוכיח את עצמו כצודק וכחיוני לחברה,אלא ההפך כמובן.
אגב, יש משהו מאוד לא הוגן בפירסומים האלה מכיוון שהרווחה יכולה לענות על כך מאוד בצמצום ולמיטב ידיעתי הם מנועים מלהיכנס לפרטים. כלומר, גם כשהם מותקפים הם מחוייבים להגן על הפרטיות של המטופלים...

 

[Winterella]

תוספת על הנאמר לעיל

הבעיה היא כמו ששר ציינה במקרה שאני ציינתי..הוא העובדה שחולי נפש נופלים בין הכיסאות...אין סיכוי שהיא תעבור את מבחן הסעד הזה...כי יראו שהיא עצמאית ולמרות שרשום בחוק שהם מחוייבים לתת זאת גם לאנשים שהם סכנה לעצמם..הם ימציאו הכל כדי לא לתת לה. ממש עילה לתביעה יש פה. זה מרגיז שכך מתייחסים לאנשים שהם במצב אחר ולא רק "סיעודיים" מובהקים.
בנוגע לעובדים סוציאליים. לצערי נתקלתי בעובדת לסדרי דין ועובד לחוק הנוער...שניהם היו על הפנים, אימללו את האישה והילדים ובסוף כשהבעל דפק אותם ונטש רק אז הודו בחצי פה שאולי היו צריכים לנהוג אחרת. אז גם לי, אין דיעות חיוביות עליהם. האם זה אומר שכללל העובדים כאלה? ברור לי שלא. מה שכן צריך להיעשות זה להתחיל בכתיבת חוקים ברורים וצודקים במקרים מסויימים ובהחלתם על העובדים ועל כלל הציבור (שכל אחד יידע בדיוק מה החוק) ואיך להתמודד במצבים מסויימים ושתנתן רשות לערער על החלטות כמו בבית משפט. אם ההחלטה גורלית מאוד אולי צריך אפילו חוו"ד של 3-4 עובדים בשיתוף פעולה עם המשפחה.
לדוגמא: יש חוק לא כתוב דבילי בישראל, שאם הורים גרושים אבא צריך לראות בהסדרי ראייה את הילדים בכל מחיר. ומה זה בכל מחיר? גם אם הוא מכה אותם, אנס אותם, מתעלל בהם בכל צורה שהיא ואפילו לא משלם עבורם. אני חושבת שזה שגוי מיסודו והורה (גם אמא לא טובה), לא צריך לראות את ילדיו בכל מחיר נקודה. לפעמים עדיף בלי ההורה הזה.
סתם דוגמא קטנה...תודה לכל המשתתפים והמגיבים.
לבינתיים החלטתי לעזור בעצמי על בסיס דו-שבועי לאישה ושתישאר בבית.

 

[הימה ליה]

אכן

" חוק" בעייתי מאוד מה שציינת ואני מסכימה בעניין זה בלב שלם. בעבר נתקלתי בסדרי ראייה כפויים שכאלה.... חשבתי שזה השתנה מאז כי עוסים רבים דווקא התלוננו על כך.
תמיד אפשר לערער על כל החלטה ותסקיר איננו תורה מסיני והוא גם הפיך והיו דברים מעולם.