אני לא חב"דניקית
ומתנגדת לשיטה שלהם - אבל אני חושבת שאין להם מקורות, אלא זה משהו שנוצר עם הזמן ובעיקר מהרגש. אני מעתיקה מויקיפדיה: בראשם של חסידי חב"ד עמד במשך שנים רבות, החל משנת 1951, רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי לשושלת חב"ד מאז היווסדה, הידוע בכינוי "הרבי מלובביץ'". מאז עלותו על כס הנשיאות, התרחבה והתפתחה החסידות מאוד, והפעילות הפכה להיות חובקת עולם. הרבי הביא לעבודה ועשייה של קירוב לבבות, באמצעות שליחת אלפי שלוחים הפזורים ברחבי תבל. הרבי נפטר בשנת 1994. פטירתו היכתה בהלם את חסידיו, שחלקם ראו בו משיח ומיעוטם סבור כי הוא עדיין "חי ממש". בשנת 1996 פרסמה "מועצת הרבנים של אמריקה" גילוי דעת שבו הוקיעה את המשיחיות של חב"ד. כתגובה לכך פירסם הרב אהרן סולובייצ'יק מכתב שבו הוא אומר שהאמונה שהרבי הוא המשיח העתיד להתגלות אינה מהווה כפירה. בשל אמונת חלק מהחסידים שהרבי מלובביץ' "משיח", כונתה חסידות חב"ד בפי מנהיג הליטאים, הרב שך, "הכת הקרובה ביותר ליהדות". בעת שהרב שך יצא חוצץ נגד המשיחיות של חב"ד, בשנת 1988, עוד לא הגיע "פולחן" המשיח סביב הרבי לרמה שבה הגיע בשנים שלפני פטירתו. בערוב ימי הרבי, בזמן מחלתו, הפכה הקבוצה המאמינה במשיחיותו לדומיננטית [1]. הרבי עצמו התבטא בחריפות כנגד עיסוק פומבי במשיחיותו וגרס שעניין זה מרבה מחלוקת שלא לצורך [2]. את עצם היותו משיח הוא לא אישר ולא שלל. אחר מותו של הרבי התפלגה חב"ד לשתי קבוצות. קבוצה מתונה שהשלימה עם מותו וקבוצה "משיחיסטית" המכנה את הרבי "מלך המשיח שליט"א" ומצפה להתגלותו המהירה. גם היום פונים חלק מהחסידים אל הרבי באמצעות כתיבה ו"השתטחות" על קברו, בכל דבר רציני בחיים, כגון נישואין, בעיות רפואיות, עבודה, מקום מגורים וכדומה. תוך התחזקות במילוי הוראותיו הרבות. ישנם חסידים המנסים ליצור קשר עם הרבי באמצעות ספרו אגרות קודש. מאחר שנהוג בכל תנועה חסידית שהרבי הוא האישיות הדומיננטית והרוח החיה של התנועה, שעל פיו ישק כל דבר, העובדה שחסידי חב"ד לא מינו אדמו"ר חדש מעידה על השבר הגדול, או על האמונה הגדולה, של תנועה זו. לאי מינוי היורש תרמה גם העובדה שלרבי לא היו ילדים ולא היה לו לפיכך ממשיך טבעי.
