שלום שוב לכל חברי הפורום....

[yellowt]

שלום שוב לכל חברי הפורום....

בעוד 10 ימים ימלאו 5 חודשים ללכתו של אחי היקר משה שנפטר ככה פתאום ..בגיל 29. אלו שקבועים בפורום מכירים את הסיפור המלא ואני לא רוצה לפתוח את זה שוב...מה שכן אני רוצה זה לפנות אליכם למי מכם שמוכן או רוצה לעשות משהו קטן למען עזרה נפשית לאמא שלי. בזמנו כשעוד היינו באיואל כתבתי את המכתב הנל אבל לא יצא מזה שום דבר אולי בגלל גסיסתו של הפורום דאז ואולי בגלל דברים אחרים ,החלטתי שוב לכתוב בתקווה שיצא מזה משהו... משה אחי היה רס"ן בצהל נשוי ואב לילד בן שנה ו7 חודשים איש מדהים ומאד בריא וככה פתאום הלך לנו, אמא שלי לא מצליחה להרים את הראש ולהתחיל להתמודד עם המצב החדש הקשה כול כך...לפני כחודש היא פנתה אלי לאחר שסיפרתי לה על הפורום שלנו וביקשה שאני אחפש לה מישהי שעברה משהו דומה לשיחה מלב אל לב ,מישהי שגם לה היה בן שהיו לו ילדים וללמוד יחדיו איך מתמודדים עם המצב הזה. אמא אמנם הולכת לקבוצת תמיכה של הורים שכולים דרך משרד הביטחון וגם לפסיכולוג אך לא ממש רואה בזה עזרה. אמא שלי שבורה נפשית ופיסית לחתיכות...היא לא אותו בן אדם מאז שקרה המקרה ואני מאד מאד רוצה לנסות לעזור לה ולמצוא מישהי שתיהיה לה בת שיחה כמו נפש תאומה שהגורל שלהן משותף. האי מייל שלי מפורסם כאן ואני מאד אשמח לשמוע מי מכם שמוכן להתנדב לעניין ואני כמעט בטוחה מההיכרות שלי פה בפורום ב5 חודשים האחרונים הקשים הללו שיש פה אנשים מקסימים שיכולים ל"עשות את העבודה" בצורה מדהימה. אני מתנצלת בפני מי שחושב שזו בקשה קצת מוגזמת , אבל אני היום מוכנה לעשות הכול בשביל לעזור לה. תודה על ההקשבה תותי

 

[BooBee]

צהובה יקרה

דבר ראשון, זה טוב שאמא שלך מתעקשת לאסוף את השברים שלה, והולכת לקבוצת תמיכה וטיפול פסיכולוגי. אמא שלי בכלל לא מוכנה לשמוע על זה, בטח לא אבא שלי. מה שכן, אם היא רואה שהטיפול הפסיכולוגי לא "עובד" לה, אפשר ללכת למטפל אחר. לא חייבים להתקע אצל אותו אחד. גם כשאני פניתי לטיפול, אמרו לי את זה, וזה חשוב לדעת שיש חופש בחירה במטפלים. היא לא מוכרחה ללכת למטפל, שהאינטרקציות שלה איתו לא מועילות. אולי כדאי לבקש המלצה על מטפל אחר, שמתמחה בטיפול של "עיבוד אבל". ככה קוראים לזה אצלהם. בהצלחה, רויטל.

 

[yellowt]

רויטל יקרה...אמא היום התחילה מחדש

טיפול אצל הפסיכולוג השלישי מזה 5 חודשים...בינתיים שני הראשונים לא היתה כימיה...שאלתי אותה היום איך היה.והיא עיקמה פרצוף ואמרה:"כרגיל"...בקיצור היא מנסה ולא מרימה ידיים אבל המצב די קשה לצערי. מקווה שיהיה בסדר איך שהוא תודה על עידוד שלך תותי

 

[מיכל בר]

תותי יקרה..

כואב נורא לקרוא את התיאור על אמא שלך.. כואב ואינו מפליא.. לדעתי, אין חשיבות לכך שהאם שתדבר עם אמך תהיה באותו מצב בדיוק. כי השיחות יכולות להיות על בסיס של כאב משותף, על דרך התמודדות, על הקשיים. כל אם ששכלה את בנה, מתמודדת, אמנם, בצורה שונה, עם הכלים שלה, היכולות שלה והקצב שלה, אבל בסך הכל המכנה המשותף קיים. זה גם יכול ליצור מיגבלה מיותרת (התיאום הזה). אני חושבת שזה שאחיך היה גם אב, לא זה, אני מניחה, מה שמקשה כל כך על אמך. האובדן של הבן שלה, זה הכאב. אני מציעה לך לחשוב על זה.. ואם יתאים לך, אני ברצון אדבר איתה. ואני רוצה לשאול אותך משהו: בקבוצת התמיכה שאמך משתתפת, היא יצרה איזשהו קשר עם אם אחרת? תותי, את בת נהדרת..

 

[yellowt]

מיכל יקרה...המון תודה על האמפטיה

את אישה מדהימה!!!! מחר אדבר עם אמא ואתן לה לקרוא מה שכתבת לי כול כך יפה ,ואני מאד מקווה שתיהיה היענות כי את בעיני נשמה מדהימה ואני אהיה מאד מאושרת אם אמא תיצור איתך קשר.תודה שוב ואעדכן אותך מחר. לילה נעים לכולכם שלך תותי

 

[הלן...אמא של אמיר]

שלום תותי

התחברתי לדבריך לגבי הרצון למצוא לאמא מישהיא שהיא גם אם שכולה וגם סבתא שכולה. אומנם צודקת מיכל שהכאב שלה הוא בלאבד בן, אבל אני מבינה מדבריך שהיא כואבת גם את העובדה שהנכדים הפכו ליתומים, ולכן הרצון שלך למצוא אם שכולה שהיא גם סבתא, בכדי שתוכל לשוחח עם מישהיא ב"גובה העיניים", סבתא שתבין אותה לגבי כל מכלול הכאב העובד עליה. אולי את יכולה להציעה לה להצטרף לפה לפורום, יש כאן אחות שכולה שלה, שאיבדה את אחיה שהיה גם הוא אב לשתיים, ואולי יוכל להתפתח פה דו שיח ביניכם. אגב תותי, אומנם אני מאי או אל, אבל חסרים לי פרטים עליך ואשמח לשמוע עליך קצת יותר. ועוד משהו קטן, חצי שנה זה עוד כל כך טרי הפצע הזה, הכל כל כך מדמם עדיין. מאחלת לכם המון כוחות. חיבוק הלן.

 

[yellowt]

היי הלן ותודה על התגובה הכול כך

נעימה...אז ככה פרטים עליי... אני בת 34 טאם לאופיר בן 4.5 ושהם בן חודש.הייתי בחודש שביעי כשמשה אחי נפטר בלי "הודעה מראש",משה היה איש מאד בריא רס"ן בצהל בתפקיד מאד בכיר במחשבים ,משה היה אמור לנסוע לשליחות לארה"ב חודש הבא לכמה שנים מטעם הצבא ובכלל בצבא נבאו לו גדולות...הוא היה משהו מיוחד במינו משכמו ומעלה...באמת לא בגלל שהיה אחי הוא פשוט היה איש מדהים אבא לדוגמא כולם אהבו והעריצו אותו בצורה שקשה לתאר אותה. שבת בערב 10.3. משה מדבר בטלפון ופתאום נופל...שום דבר לא עזר תוך חמש דקות היה כבר טיפול נמרץ בבית ועשו לו את כל הנסיונות האפשריים להחיותו אך ללא הועיל,הוא פשוט מת המקום. לאחר 3 חודשים של בדיקת מקרה המוות הצבא נתן את תשובתו "לא מצאנו שום סיבה הוא פשוט מת מדום לב"הפרעה בקצב" כך הם קראו לזה... מאז התהפכו חיינו המשפחה לא אותה משפחה הבית לא אותו בית שלא נדבר על אמא שלי שהיא בכלל השתנתה לבלי הכר...אמא אשת חינוך עסקה כל חייה בחינוך והוראה ג´דה אמיתית כזאת שכולם מעריצים, פתאום נשברה לחתיכות...ורק לפני כמה חודשים יצאה לפנסייה...אני באמצע הריוני השני נשברתי לגמריי היה לי מאד קשה וידעתי שאני צריכה לשמור על מה שיש בבטן אספתי כוחות וידעתי שמשה היה רוצה לראות אותנו ממשיכים הלאה ומרימים את הראש ...הוא היה כזה איש מאד אופטימי...למשה יש ילד שבעוד שבוע יהיה בן שנתיים ואנחנו צריכים לחגוג לו יומולדת...בלי אבא זה פשוט נורא ואני יודעת שיהיה מאד קשה במיוחד לאמא שמעכשיו כבר דואגת איך היא תעבור את זה...בקיצור הלן החיים שלנו ישתנו כול כך וזה עצוב.היינו משפחה כול כך שמחה ועכשיו...איזה בית עצוב ...ממש עצוב. אני מקווה שאמא תמצא לה נפש תאומה שתוכל להיפתח איתה ושתקבל קצת נחמה אולי כך יהיה לה יותר קל להתמודד. זהו הלן אם יש לך שאלות אשמל לענות. בתקווה לסוף שבוע נעים תודה על החיבוק...חזרה תותי

 

[הלן...אמא של אמיר]

המון תודה על תגובתך

כעת מובן לי גם את הקושי של אימך. אישה פעילה שיצאה לפנסיה, ופתאום כל כך הרבה זמן פנוי, זמן למחשבות. אני מבינה שאת כל הזמן בין להחזיק את אמא שפויה, ולעודד אותה, לבין להחזיק את עצמך וגידול הילדים הזקוקים גם לך מאד מאד. מקוה גם שיהיה סוף שבוע נעים, הרבה כוחות, הלן.