שלום שוב...
הי משפחה מקסימה שלי, סוף סוף חיברתי את המחשב, ואין לי הרבה זמן אבל אני חייבת לכתוב שלום קצר - אולי אני אצליח לכתוב משהו רציני יותר בקרוב. אז כמו שתמי עדכנה הצלחתי להגיע לשבוע 36.5 המפואר, ואחרי ירידת מים וצירים (התאמנתי על צירים חודשיים, לא?) וכאבים שלא ידעתי שקיימים בכלל (לא הספקתי לקחת אפידורל) - קרה הפלא המדהים, ויצא משם תינוק. כל מה שהצלחתי להגיד היה "אני לא מאמינה"... ואני עדיין לא ממש מאמינה שהוא יצא ממני, שיש לי ילד בריא ויפה ונפלא ושכל הסיפור הארוך הזה נגמר. אני עוד לא מצליחה לחבר למילים את כל התחושות והרגשות המופלאים שעוברים עלי, יחד עם החרדות האיומות לאבד אותו (אני לא חושבת שהחלק הזה ייגמר מתישהו). וכמובן העייפות הרבה. כמה טוב להיות מסוגלת להתלונן עליה... אני אנסה לנסח את זה מתישהו ולשתף אתכן. קוראים לו אור, על שום האור הגדול שהוא הביא לחיי אחרי החושך הגדול והכבד שהיה שם יותר מדי זמן. זהו בינתים - אני מאחלת לכולכן סיום טוב כזה לסיפור, ובקרוב. אני אשתדל לחזור עם משהו מגובש יותר עוד כמה ימים. קרן.
הי משפחה מקסימה שלי, סוף סוף חיברתי את המחשב, ואין לי הרבה זמן אבל אני חייבת לכתוב שלום קצר - אולי אני אצליח לכתוב משהו רציני יותר בקרוב. אז כמו שתמי עדכנה הצלחתי להגיע לשבוע 36.5 המפואר, ואחרי ירידת מים וצירים (התאמנתי על צירים חודשיים, לא?) וכאבים שלא ידעתי שקיימים בכלל (לא הספקתי לקחת אפידורל) - קרה הפלא המדהים, ויצא משם תינוק. כל מה שהצלחתי להגיד היה "אני לא מאמינה"... ואני עדיין לא ממש מאמינה שהוא יצא ממני, שיש לי ילד בריא ויפה ונפלא ושכל הסיפור הארוך הזה נגמר. אני עוד לא מצליחה לחבר למילים את כל התחושות והרגשות המופלאים שעוברים עלי, יחד עם החרדות האיומות לאבד אותו (אני לא חושבת שהחלק הזה ייגמר מתישהו). וכמובן העייפות הרבה. כמה טוב להיות מסוגלת להתלונן עליה... אני אנסה לנסח את זה מתישהו ולשתף אתכן. קוראים לו אור, על שום האור הגדול שהוא הביא לחיי אחרי החושך הגדול והכבד שהיה שם יותר מדי זמן. זהו בינתים - אני מאחלת לכולכן סיום טוב כזה לסיפור, ובקרוב. אני אשתדל לחזור עם משהו מגובש יותר עוד כמה ימים. קרן.
