שלום שותפי לכאב

שלום שותפי לכאב

אין ספק כי תוכלו לחלוק עם אחרים את הרגשותכם.
אז הינה רבותי, אני הראשון :
פוחד לומר אך לומדים לחיות עם ההרגשה.

ד"ש מהפירנאום שלי לכולנו.
 
לומדים לחיות עם

אחי
מבחינתי מה שכתבת זה ויתור לעצמי.
הכי קל ללמוד לחיות עם זה ולא לנסות לשפר את מה שניתן.
נכון זו מלחמה אישית יום יומית וקשה אך התקדמות של צעד אחד משפרת את הביטחון ביכולת לעשות עוד צעדים קדימה.
למחשבה אחי.
 
רעיונות

האמת אחי אין לי ממש רעיונות,
אך אתן כמה שתוכל להריץ כאן כמה נושאים, רק בגלל שאני אוהב אותך.

1. איך המעבר אצלכם בין החורף לקייץ? ובמה זה שונה ביום יום ברמת התרופות
הכאבים ויכולת הסיבולת.
2. איך תדרגו את שינוי הכאבים בשנה החולפת? למי הוקל? ואצל מי החמיר
המצב?
3. מי מאיתנו יכול לציין דבר טוב הקשור לבריאות שקרה לו בחודש האחרון?

לשרותך תמיד
עמית
 
תגובה

1. אין שנוי כלל.
2. הכול אותו חרא.
3. לא יודע אם זה כול כל טוב. הזמן עובר יותר טוב. למה ? ככה.

אין נחמה בדברי. SORRY !
 
מבחינת מזג האוויר היו לאחרונה כמה ימים מושלמים

שאם היה אפשר לעשות פריז ולעצור על במזג אויר הזה זה היה יכול להקל על החיים.

אני מקווה שהימים הקשים של האביב כבר מאחורינו, ושלא מחכות סופות חול מעבר לפינה.
ומדחיקה בינתים את הקונספט של קיץ. אבל מזכירה לעצמי כל הזמן לא לקחת כמובן מאליו הקלה בסמפטומים מסוימים, שכן מזג האויר הכה נעים אחראי להם במידה לא מבוטלת.
 
למעלה