שלום שלום, גם אני חדש
שלום לכולם גם אני חדש כאן נתקלתי בפורום שלכם במקרה לפני יומיים קראתי חלק ניכר ממהודעות - היו שעניינו , היו שריגשו והיו שהצחיקו בסה"כ מאד אהבתי... עוד לא החלטתי אם אני שייך , למרות שוודאי יש לי צדדים משותפים בהשוואה לפרומים אחריםה העוסקים בעניינים שונים, יש כאן תחושה חזקה לא רק של כנות ודיבור קרוב ללב אלא גם של חום ובית משותף לאנשים ששייכים לפורום וזה בעיני מאד יפה ומרגש. כמה מילים על עצמי, גדלתי במשפחה דתית>חינוך דתי > ישיבה תיכונית ואח"כ הייתי כמה שנים עמוק בישיבות חרדיות-ציוניות, במאמץ "לגדול בתורה ובעבודת ה´ " ואני אומר את זה ללא ציניות. בגיל 24 החלטתי לעזוב והתגייסתי לשירות סדיר [אני כיום בן 33 ] כיום אני בעיקר לומד ומלמד במסגרות שונות פילוסופיה, פסיכולוגיה ויהדות אני מתגורר באיזור ת"א. בשונה מחלק ניכר מאנשי הפורום, אמנם יש לי בעיות,וקונפליקטים פנימיים וחיצוניים עם המשפחה והחברה הישיבתית שהייתי חלק ממנה, אך לא מדובר בלחץ ובנתק טוטאלי, אלא מין קשר מסובך. מעיק בהחלט אבל פחות. לכן גם הזהות שלי וחיי מיום שעזבתי את הישיבה ועד היום אינם בגדר סוד חסוי בפני אף אחד, כולל משפחה, חברים ורבנים מהישיבות - מי שרוצה להמשיך לדבר ולשמור על קשר [ויש כאלה] - ברוך הבא. ומי שלא [וכמובן שיש גם כאלה] - גם ברוך יהיה. השינוי שעברתי , הוא מהפכני, פנימית, חיצונית וחברתית, אבל עם כל זה אני לא מרגיש עזבתי את העולם הזה בטריקת דלת ובדרכי שלי אני מנסה לשמור ולפתח קשר עמוק על בסיס תרבותי חופשי עם המסורת היהודית ממנה באתי. אגב, הכינוי שרציתי לבחור היה "איש יהודי", אבל טכנית לא הצלחתי, אז יצא ככה. עד כאן - בתור פתיח. ולכל הכואבים/ות שכתבו כאן בימים האחרונים: קראתי, והדברים נגעו לליבי שיש לי להגיד זה "רק חזק ואמץ" כל טוב לכולכם.
שלום לכולם גם אני חדש כאן נתקלתי בפורום שלכם במקרה לפני יומיים קראתי חלק ניכר ממהודעות - היו שעניינו , היו שריגשו והיו שהצחיקו בסה"כ מאד אהבתי... עוד לא החלטתי אם אני שייך , למרות שוודאי יש לי צדדים משותפים בהשוואה לפרומים אחריםה העוסקים בעניינים שונים, יש כאן תחושה חזקה לא רק של כנות ודיבור קרוב ללב אלא גם של חום ובית משותף לאנשים ששייכים לפורום וזה בעיני מאד יפה ומרגש. כמה מילים על עצמי, גדלתי במשפחה דתית>חינוך דתי > ישיבה תיכונית ואח"כ הייתי כמה שנים עמוק בישיבות חרדיות-ציוניות, במאמץ "לגדול בתורה ובעבודת ה´ " ואני אומר את זה ללא ציניות. בגיל 24 החלטתי לעזוב והתגייסתי לשירות סדיר [אני כיום בן 33 ] כיום אני בעיקר לומד ומלמד במסגרות שונות פילוסופיה, פסיכולוגיה ויהדות אני מתגורר באיזור ת"א. בשונה מחלק ניכר מאנשי הפורום, אמנם יש לי בעיות,וקונפליקטים פנימיים וחיצוניים עם המשפחה והחברה הישיבתית שהייתי חלק ממנה, אך לא מדובר בלחץ ובנתק טוטאלי, אלא מין קשר מסובך. מעיק בהחלט אבל פחות. לכן גם הזהות שלי וחיי מיום שעזבתי את הישיבה ועד היום אינם בגדר סוד חסוי בפני אף אחד, כולל משפחה, חברים ורבנים מהישיבות - מי שרוצה להמשיך לדבר ולשמור על קשר [ויש כאלה] - ברוך הבא. ומי שלא [וכמובן שיש גם כאלה] - גם ברוך יהיה. השינוי שעברתי , הוא מהפכני, פנימית, חיצונית וחברתית, אבל עם כל זה אני לא מרגיש עזבתי את העולם הזה בטריקת דלת ובדרכי שלי אני מנסה לשמור ולפתח קשר עמוק על בסיס תרבותי חופשי עם המסורת היהודית ממנה באתי. אגב, הכינוי שרציתי לבחור היה "איש יהודי", אבל טכנית לא הצלחתי, אז יצא ככה. עד כאן - בתור פתיח. ולכל הכואבים/ות שכתבו כאן בימים האחרונים: קראתי, והדברים נגעו לליבי שיש לי להגיד זה "רק חזק ואמץ" כל טוב לכולכם.
