שלום שלום

שלום שלום

חייבת לציין שהתגעגעתי
קודם כל אני חייבת כמה עידכונים... פתחתי כמה הודעות עם שאלות וקיבלתי עיצות (כרגיל טובות) ממך אז כדלהלן: כתבתי פה הודעה על כך שבני מאוד קשור אלי ולא מתיחס כמעט כלל לאבא שלו... הצעת לי לאפשר להם "זמן איכות" יחד. בעלי ממש חרק שיניים כי זה הצריך ממנו המון כוחות - לחזור מהעבודה הרוג ולהשקיע בילד שלו - נשמע כאילו מובן מאליו אבל הוא עובד מאוד קשה והמון שעות... בקיצור, הייתי נעלמת ואו שהם היו שוכבים על הרצפה ומשחקים משחקי קופסא או שפעם ביום שישי שטפו את הבית יחד או סתם נסעו לקניות ועוד ועוד בקיצור - התאמצנו לאפשר זמן נטו עם אבא. התוצאה: הם חידשו את הקשר נורא יפה. יצרו בדיחות פרטיות ומשחקים משל עצמם. היום כשבעלי מתקשר באמצע היום הוא מתלהב לדבר איתו, רץ אליו כשהוא מגיע הביתה מחפש את קרבתו הרבה יותר. ויחד עם זאת - לא פגע בקשר שלי איתו. אז באמת תודה. כתבתי פה הודעה על כך שלאחרונה בני מגלה קצת סימני תוקפנות. נניח זורק דברים כשמתעצבן וכד'. בגן זה לא קורה (שאלתי את הגננת) וזה משהו לא אופיני לו. הוא ילד מתוק כמובן דעתן וזה תואם את גילו אבל הוא ילד ממש ממש טוב ורגוע. יעצת לי להמשיך לעודד התנהגות טובה + להמנע מלהתיחס כאשר עושה מעשים שליליים להשיג תשומת לב. גם פה זה די עובד. אמנם זה עדיין קורה אבל שמתי לב שזה באופן מובהק עמ"נ לקבל תשומת לב. הוא עושה מעשה "רע" מחפש את העיניים שלי, אני גוערת, הוא בוכה, אני כביכול לא מתיחסת לבכי ואז הוא מגיע לבקש סליחה ומקבל חיבוק גדול. אז איפה שאפשר אנחנו מתעלמים (לדוג' אם יזרוק חפץ וזה יפגע במישהו אני לא יכולה להתעלם... זה נראה לי מוגזם) אבל אם אנחנו בבית והוא כועס עלי כי XYZ אני אתעלם כמה שניתן למרות שבאמת קשה לי ובסוף אני רואה שיוצאת לו הרוח מהמפרשים ואם זרק משהו הוא פשוט אוסף אותו... ואם לא אוסף אז כשבא לבקש משהו אחרי כך וכך זמן אני מבקשת שקודם יאסוף ואז יבוא וזה עובד טוב. נמשיך כך ונראה לאן זה יוביל. יכול להיות שההתנהגות נובעת מכך שהלידה שלי קרבה? איך הוא מסוגל להרגיש את זה? יכול להיות שאני מעבירה לו מסר רגשי בלי שאדע? יש לי גם כמה שאלות לגבי דברים שקראתי כאן אבל כבר אפתח הודעה אחרת... שבוע טוב
 
ריגשת אותי

שלום לך יקירה, אני נרגשת לקרוא את דברייך. ומודה לך שלא התעצלת ושיתפת אותי ואת הקוראים(מקווה שרבים יקראו) את התהליך המבורך שפתחתם בעקבות ההדרכה האינטרנטית. כל הכבוד! זה משמח ומעודד לשמוע. ההתנהגות של בנך השתנתה, הוא משתף פעולה בעקבות השינויים שעשיתם. אני שומעת שאת עוצרת ושואלת את עצמך : מה הילד אומר לי בהתנהגותו? איזה צורך הוא מבטא? מה אני/אנחנו יכולים לתרום? יפה, יפה. אז... תודה ולהשתמע, עינת גבע, מכון אדלר.
 
למעלה