שלום שלום

[ילד יפה של אמא]

שלום שלום

מידי פעם אני עושה איזו גיחה

רציתי לעדכן שיום רביעי שעבר התחלנו גמילה (הבן שלי בן שנתיים וחצי). חיכיתי חיכיתי עד שיהיה מוכן. בגן כבר לפני חודשיים הגננת טענה שהוא מוכן אבל בגלל הלידה (הייתי אז בתשיעי) החלטתי לא להתחיל אלא אם יבקש מעצמו (וגם את תמכת בלחכות אז בכלל הרגשתי שלמה עם עצמי). שבוע שעבר קניתי לו תחתונים כדי שאם יבקש אוכל לתת לו והראיתי לו אותם. הוא רצה ללבוש והייתי קצת סקפטית אבל נתתי לו (חשבתי שהוא רוצה רק כי הראיתי לו - מן לחץ סמוי כזה) בערב דיברתי עם הגננת והיא אמרה שהיא שמחה לשמוע כי לדעתה הוא סופר מוכן. ואכן התברר כהצלחה ב"ה. הוא כמעט לא מפספס (יש קצת קושי עם קקי אבל אני מאמינה שזה יעבור). יש לי בכ"ז שאלה ואולי תעזרי לי למצוא פיתרון. הורדתי לו את החיתול גם בלילה. זה עשה לו טוב מבחינה אחת שהוא מרגיש גדול לגמרי ומספר לכולם שהוא עם תחתונים וכאילו הוא סגר את פרק החיתולים מאחוריו אבל מצד שני הוא מפספס בלילה. אני יודעת שיש גישה שאומרת לא להעיר בלילה אבל מצד שני הוא מתעורר רטוב. אמנם כל נושא הגמילה טרי טרי אבל אשמח לשמוע איזו חוות דעת/ המלצה/ נקודות למחשבה או כד'.

 

[עינת גבע]

מזל טוב !!

מה עושים? מעבירים לילד אחריות בלעדית וסומכים עליו. טכנית תוכלי לשים שתי שוועניות וביניהן סדדינים כך שתוכלי להסיר סט אחד והילד ימשיך לישון על הסט השני. המטרה לפתח בקרב הילד מוקד שליטה פנימי, כאשר אנחנו מעירים, מזכירים, או מתגמלים הילד מפתח תלות במוקד שליטה חיצוני. (אגב, לאלה שקוראים אותנו. אחת האינדיקציות למוכנות ילד לגמילה הוא כאשר הוא קם בבוקר יבש.) יחד עם זאת, אני סומכת עלייך/עליכם /על בנך ומאמינה ובטוחה שאתם בדרך הנכונה.... תוכלי להיעזר בדמיון מודרך: לדמיין יחד איך סוגרים במנעול או בפקק את שלפוחית השתן לפני השנה("טקס נעילה")ולחזק את שליטתו בפיפי שלו אתה המפקד של הפיפי שלך : אתה תיתן פקודה לפיפי שלך מתי יהיה סגור ומתי אתה מרשה לו להיפתח. בברכה, שמחה כל פעם שאת מגיחה תודה על תרומותייך לפורום המשיכי להגיח ולעדכן אותי בתהליך הגמילה להשתמע עינת גבע.

 

[ילד יפה של אמא]

אחריות

אז זהו, במשך היום אני לא מזכירה לו כדי שלא יפתח תלות והוא באמת שולט יפה (אתמול יצאנו לשחק והוא נסע עם האופניים ושיחק עם חבר במרחק מה ממני ומבעלי ופתאום ראינו אותו ביזמה פרטית שלו יורד מהאופניים מוריד את התחתונים ועושה פיפי בצד. חמודי לא?

) בכל אופן, אני מבינה מדברייך שלא כדאי להעיר בלילה בכל מקרה. אני פשוט קצת מצטערת שהורדתי בבת אחת גם בלילה כי זה פוגע לו בשינה. את מציעה להמשיך כך? על אף הפיספוסים? בעלי טוען שזה יהרוס לו את כל ההרגשה הטובה של "גדול" ואני מסכימה איתו אם כי לא שלמה עם עצמי. אני אנסה את הדימיון מודרך.

 

[אמאגליתני]

גמילה נעימה לו (ולך?)

אני גם בתהליך גמילה (מקקי) עם הילד שלי ומהמעט שקראתי ואני חווה על הנושא- יש דעות לכאן ולכאן אם לשים טיטול בלילה או לא, ואם לא - האם להוביל אותו לשירותים באמצע הלילה. את יכולה להסכים איתי שאם את מובילה אותו לשירותים באמצע הלילה או שמה לו טיטול הוא לא נגמל? זו לדעתי הצנועה לא יכולה להיות גמילה, כי הוא "סומך עלייך" שתעזרי לו לא לקום רטוב. אם את מהססת את יכולה לשאול את דעתו, אך מדברייך עולה שהוא לא מעוניין לפגוש שוב את הטיטולים החמוד הזה. אני יכולה לספר לך מניסיון, ראיתי ילדים גדולים שעדיין זקוקים שיעירו אותם לשירותים בלילה. אמנם הוא ישן, אבל גם שם יש צורך לסמוך עליו ולשדר לו זאת. את שני הילדים שלי גמלתי מפיפי גם ביום וגם בלילה יחד, כמובן אחרי שדיברנו על כך וזה מה שהם בחרו. בהתחלה היו לילות שהילד שלי היה מפספס, אבל עם הזמן, כנראה זה בתת מודע - הוא פשוט הפסיק לפספס. אם הוא קם רטוב באמצע הלילה זה מצריך ממך כוחות לנקות וכו', אבל זה שווה את זה כשאת יודעת שבחרת לסמוך על הילד שלך ועם הזמן הוא יעבור את הקושי הזה. חשוב לדעתי גם לא לעשות מזה עניין גדול. המון בהצלחה.

 

[ילד יפה של אמא]

תודה על התגובה

בגלל שיש גם ילדים בכיתה א שמפספסים אני תוהה אם להחזיר לו את החיתול בלילה. עד כיתה א עכשיו הוא יפספס?? מסכן לא? מבחינתי להחליף לו מצעים וכו' זה לא נורא זה 2 דקות וגמרנו אני רק מרחמת עליו שישן ככה... זה לא נעים. התחלתי להעיר אותו בלילה אבל הוא לא אוהב את זה... ובצדק ואני אפסיק. רק שבשונה מהילד שלך אצלנו זה לא שיש לילות שהוא מפספס אלא זה ככה כל לילה. אני אתן צ'אנס עוד קצת כי אחרי הכל כל התהליך הוא אפילו לא שבוע עדיין... נראה הלאה... תודה על התגובה!

 

[עינת גבע]

העברת אחריות בנחישות רגישות והתמדה

שלום יקירותיי, ראשית, תודה למשתתפת החדשה על תרומה מתוך הבנה וניסיון. את מוזמנת להמשיך ולשתף, להתייעץ, לעודד... ואלייך "ילד יפה של אימא" האם הילדים המפספסים בכיתה א' הם פרטיים שלך? ושנית, מציעה על גישה של נחישות והתמדה בניגוד ל"אני אתן צ'אנס עוד קצת". בברכת יום קסום ומקסים לכולנו עינת גבע.

 

[ילד יפה של אמא]

צודקת בהחלט

התבטאתי כך כיון שבתוך תוכי המפלט הוא להחזיר לו את החיתול בלילה. גישה מוטעית ברגע זה. מסכימה איתך ב100 אחוז. שוב תודה

 

[עינת גבע]

אין עלייך...

בהצלחה ולהשתמע עינת

 

[ילד יפה של אמא]

עידכונון קטן

אתמול שוחחתי עם בעלי אחה"צ על הדמיון המודרך. בערב הוא השכיב אותו ונתן לו מפתח ודיבר איתו. אז לא היו הצלחות בפועל - החלפתי לו 3 פעמים במהלך הלילה ועוד פעם בבוקר - היו כבר לילות טובים יותר......... אבל, הדבר הראשון שהוא אמר לי בבוקר איך שהוא פקח עיניים עוד עם השיער על העיניים היה "איפה המפתח?" (הוא נתן לו מפתח אמיתי אבל אני אכין לו עוד מעט משהו מבריסטול...) כנראה שזה בכ"ז חילחל. נמשיך עם זה ונקווה לתוצאות

 

[עינת גבע]

יופי אין כמו אימון ותרגול

ובעיקר לסמוך עליו המשיכי לעדכן לילה טוב עינת