תראה...
אם תרשו לי להעביר את הדיון לפן קצת יותר רציני... אני לא חושב שבהומור שחור יש משהו לא מוסרי. הכל תלוי כמובן בזמן ובמקום, אם תספר בדיחה על רבין לנכדה שלו או בדיחת שואה לניצול, אז זה מעשה לא מוסרי ובאמת סתם נעשה ברשעות ולדברים כאלה אני לא מסכים. אם זו בדיחה בין חברים אז זה אחלה. כמובן, שיש עוד שימוש להומור השחור שהוא לדעתי השימוש האולטימטיבי, והוא זעזוע, אבל בעל מטרה. נגיד למשל שאתה מכיר מישהו, איזה שמאלן, אבל רציני, הארדקור, שמתנהג כאילו רבין זה סבא שלו, אז זה מחובתך לצחוק על רבין לפניו! כדי להוציא אותו מהבועה הארורה שבה הוא נמצא! רבין לא היה סבא שלך ילד! אתה אפילו לא מכיר אותו! הוא היה בוגד מטונף ו... רגע, איפה הייתי? אה, כן. אז אם אתה רוצה לצאת נגד משהו שנראה לך לא הגיוני, מגוחך, צדקני מדי, אז חובתך היא להשתמש בהומור שחור ולשים את התמימים, הנאיביים, והמגוחכים במקומם! אבל אם למשל, כמו שמישהי מהכיתה שלי עשתה, תצחק על נכה שהוא נכה, זה סתם מגעיל. אז זהו, מה דעתכם? האם בדיחות על נושאים כואבים כמו מוות, אונס, פיגועים, תינוקות מתים של מטרנה, הן לא מוסריות מיסודן או שתלוי בסביבה בה מסופרת הבדיחה?