האמתי יש לי בעיה עם ג'אמריקוואי
שלא ישמע לא נכון, השלוש אלבומים הראשונים שלהם פצצצצצצצצצצוווותתת אש לפנים! קטעים מדהימים, הפאנקים והלא פאנקים. באלבום הרביעית חלה התדרדרות קלה אבל שניצלה בעזרת כמה סינגלים כמו קנד-היט, קינג פור א דיי, בלאק קפריקורן דיי והקטע הלטיני בפלנט הום)
האלבום החמישי, שדור כ"כ אוהב, הוא נראה לי הנפילה הכי רצינית של ג'אמירוקוואי. אלקטרוני ועמוס(ולא בכל טוב). שלושה שירים יזכרו ממנו וזה קורנר אוף דה ארת' המדהייים, לאב פלוספי, ופיקצ'ר אוף מיי לייף. האלבום האחרון מראה שיפור. למרותצ שגם הוא עמוס באלקטרוניקה ומיחשוב. הוא טיפה יותר מקפיץ ופאנקי מקודמו. למרות שהוא דיי חוזר על עצמו מבחינת מסרים של שירים ומלל. שיר מומלץ יחיד הוא טלולה דקה על ג'אמירוקוואי