שלום

שלום../images/Emo10.gif

אני כותבת פעם ראשונה בתקווה שבאמת תוכלו לעזור(אמא שלי גם קבעה לי תור לפסיכולוג כי אני כבר ממש מיואשת מהחיים) אני ילדה שמנתחת כל דבר כבר נימאס לי כל היום אני רק חושבת זה ממש עוצר לי את החיים כל הזמן אני שואלת את עצמי למה זה ככה מעניין על מה האיש הזה חושב ולפעמים סתם ניתקעות לי מחשבות בראש ששולטות עליי. למשל הלכתי ברחוב הסתכלתי על זה בת וישר אמרתי כזה יוו עכשיו אני לסבית (יש לי חבר 8 חודשים). ועכשיו המחשבה על לסביות לא עוזבת אותי אני מפחדת להיות כזאת בגלל שהמחשבות השתלטו ורוצות שאני יהיה לפי מה שהם רוצות והקטע שאני נגעלץ מלהיות עם בת תמיד נגעחלתי מזה אפילו כמה חברות שלי הציעו לי להתנשק ואמרתי שלא! כי זה בעע אבל עכשיו לא יודעת מה נכנס בי הם משתלטות עליי ואני מפחדת בסוף להיות באמת כזאת. בבקשה תעזרו לי אני מפחדת.. לא רציתי לספר לחבר שלי כי פחדתי שהוא יעזוב אותי :( ובחיים זה לא קרה בדר"כ שאני הולכת ברחוב ונגיד עברה לי מחשבת כזאת היא מיד עוברת לי אבל עכשיו אני יושבת ומנתחת כל מחשבה בעע וגם שיצאתי אני וחבר שלי וחברים הרגשתי כ"כ כיף לא חשבתי על כלום זה היה מוזר שהראש שלי היה ריק בדר"כ אני חושבת כל הזמן ושהסתכלתי על בנות זה היה רק מבט בלי ניתוחים למינהם וזו היתה הרגשה כיפית נימאס לי תעזרו לי בבקשה בתודה מראש המיואשת
 
היי,

קודם כל אני מבינה שאת מפחדת שהמחשבות יתגשמו וגם לי זה קורה עם כל מיני מחשבות. אני מבינה שאת לא רוצה להיות כזאת ואת עצמך יודעת שאת לא כזאת אבל המחשבות האלו מציקות לך. קודם כל להיות לסבית זו לא קללה וזה לא דבר נורא כל כך, אני אמנם לא, אבל זה שהחברה לפעמים מתייחסת לכאלו דברים בטיפשות רבה לא אומר שזה דבר רע או אסור. יכול להיות שאלו "פנטזיות"(לא בטוחה שזו המילה הכי נכונה) טבעיות של גיל ההתבגרות או משהו כזה ,וזה לא אומר כלום, אבל את זה כבר יצטרכו להגיד המקצועיים. בקשר למחשבות כדאי לך לדפדף בהודעות בדף הזה יכול להיות שתוכלי להזדהות או תמצאי דברים שיעניינו אותך. במבה.
 
תודה לך על התגובה../images/Emo13.gif

ודבר שני כן אני יודעת שאני לא כזאת, שיש לי מחשבה צלולה והכל טוב ואני מרגישה הכי כיף בעולם (בעיקר מחשבה על חבר שלי) ואז חייבת לבוא המחשבה הזאת ולהרוס לי את הכיף ואז אני נהיית שוב עצובה ומדוכאת זה קורה לי עם הרבה מחשבות. כל הזמן ניתקעת לי מחשבה חדשה ועכשיו זאת לא רוצה לעזוב אותי ומחר יש לי תור לפסיכולוגית מקווה שיהיה טוב וניראה מה היא תסיק מזה.
 
תודה לך על השיתוף:)

ואני בטוחה שיהיה טוב!
כל הכבוד על האומץ לפנות לפסיכולוגית (מניסיון אני יודעת שזה קשה אבל מה לעשות חייבים לטפל-ומהר) ונראה לי שאם תקראי פה כמה מההודעות אולי תוכלי להזדהות ותוכלי להביע את ההרגשות שלך בפני הפסיכולוגית יותר טוב,אני אישית אוכל
בהצלחה!
 
זאת לא פעם

ראשונה שאני אצל פסיכולוג עבר הרבה זמן שלא הייתי האמת פעם שעברה שהייתי שם זה בגלל שפחדתי מכל דבר שהיה לי בגוף
 
:-חח תודה איזה חמודה שיהיה לך

גם המון המון בהצלחה לך ולכולם ואני מקווה שהכל יהיה בסדר העלת לי חיוך לפחות על הפנים וזה מה שחשוב
 

noni2222

New member
היי

היה לי פעם משו כזה (אתם רואים שאני מלאה חרדות כל דבר שמישהו כותב (נו, טוב כמעט כל דבר) קרה לי..). הייתי מסתכלת על מישהי ברחוב וחושבת כמוך, כנ"ל על מורה זקן (שהוא כבר סבא.) ובכלל על כל המורים, וכל החברות שלי, וכל הבנים בכיתה. ואפילו סתם אנשים שעוברים ברחוב.. בשלב מסויים התחלתי לקרוא לעצמי דפוקה כל פעם שחשבתי את זה. אולי לא תסכימו לשיטה שלי, ויהיו כאל ושיגיעו שזה מפגר. אבל זה עזר לי.. היום אני פחות חושבת את זה (מידי פעם, ממש לפעמים.. - כן). אז השיטה ממש מיותרת, אני יודעת שהיא שיטה מפגרת.. אבל זה מה שעוזר לי, להאשים את עצמי במחשבות האלו ואז אני כבר נמנעת מלחשוב אותן, לפעמים זה עוזר.
 
חחח איזה הקלה

לדעת שאני לא לבד גם אני אומרת לי לפעמים שאני דפוקה או משו וזה גם קורה לי עם כל מיני אנשים וזה באמת עוזר חח אני יגדיר את זה כשריטה חח
 
מחשבה שנתקעת בראש

כתבנו כבר בפורם על מחשבות שנתקעות בראש. מה שאפשר ללמוד גם מהנסיון שלך וגם מזה של אחרים זה שהדבר שהכי לא רוצים לחשוב עליו יכול דוקא להיתקע לנו הכי חזק בראש. הנקודה היא שככל שנבהלים מהמחשבה וחושבים שהיא אסורה כך המוח יכול להינעל עליה יותר. דווקא אם מקבלים את המחשבה היא דועכת. זה יכול להישמע רעיון אבסורדי אבל זה בדרך כלל עובד. נסי לקבל עןד רעיונות איך לא להילחם ואיך להחפטר ממחשבות טורדניות.
 
למעלה