שלום ../images/Emo13.gif אולי תוכלו לעזור לי...
אני עושה עבודה על תכנית האב של העיר אשדוד (העקרונות יפורטו בהמשך הודעתי) ואני מעוניינת לדעת האם העקרונות הללו מומשו (אין לי אפשרות להיעזר בספרים מהספרייה כיוון שאין ספרים משנת 2003- עד כמה שידוע לי- שמכילים את המידע הזה); להלן עקרונות תכנית האב של העיר אשדוד: 1) הפרדה מוחלטת בין אזורים בעלי תפקוד שונה: אזורים המיועדים למגורים, לתעשייה, לתעשייה קלה, למסחר, לתחבורה, לנמל, לעורף הנמל, לתחנות הכח, לחוף הים, לאזור תיירות וקיט, לחינוך גבוה, לספורט ולבית חולים. 2) מערכת של כבישים עורקיים בעיר, המפרידים בין האזורים והרובעים ומאפשרים תחבורה מהירה ונוחה. הפרדה בין תנועה מהירה של כלי רכב בכבישים עורקיים לבין תנועה איטית בין מרכזי הרובעים ובתוכם. 3) בינוי המאפשר איכות חיים גבוהה לתושבים: צפיפות נמוכה יחסית, שמירה על מעבר מרווח בין הבתים ועל תצפיות נוף מהם, השארת תצפית אל נוף הים באמצעות בנייה לא גבוהה לאורכו ושטחי ירק מרובים, המאורגנים בפארקים ובפסי ירק, המשתרעים למרחקים ארוכים במעברם דרך קבוצות של רובעים ולאורך נחל לכיש. 4) מניעת תנועת כלי רכב בתוך רובעי המגורים. מסלולים חופשיים להולכי רגל ולרוכבי אופניים. שטחי חניה מספיקים לכל הצרכים ומניעת סתימה של רחובות ומדרכות במכוניות חונות. 5) פיצול המרקם החברתי של האוכלוסייה לרובעים של 12000-20000 תושבים. הרובעים מופרדים זה מזה בכבישים עורקיים. כל אחד מהם יתוכנן כך שתתקיים בו אינטגרציה חברתית ושיסופקו בו כל צורכיהם של התושבים ברמת המשפחה. 6) צירוף מגורים ממגוון רמות כלכליות במסגרת הרובע, כדי למנוע קיטוב בין מגורי עשירים למגורי עניים או ריחוק בין יוצאי ארצות שונות או בין בעלי אוריינטציה דתית שונה. 7) פיזור מתוכנן מראש ומאוזן היטב של מוסדות ציבור בעלי חשיבות ראשונה במעלה: בתי ספר, גני ילדים, מוסדות דת, מרפאות, מוסדות שלטון, מועדוני נוער ומועדני קשישים. 8) שימוש במבנה הטופוגרפי של העיר למטרת תכנון נכון. שני רכסים של גבעות כורכר עוברים בכיוון צפון – דרום. פס התעבורה הפנימי יעבור בגיא שבין הרכסים. הכביש הבין עירוני יעבור ממזרח לשני הרכסים. המגורים, המבנים המסחריים והמוסדות למיניהם ימוקמו בהתאם לטופוגרפיה זו. העמק המישורי, החוצה את האזור ממזרח למערב ומבטל את גבעות הכורכר משני עברי נחל לכיש, ישמש תוואי למסיות הברזל ולכבישי הגישה העיקריים לנמל ולעיר. 9) הרחקת האזורים הבנויים משפת הים כדי 250 מטר עד 400 מטר, כך שייווצר פס רחב פתוח, כדי שלא לחסום את מראה הים והחוף ולאפשר פיתוח תיירות וקיט לעתיד. תכנית האב הראשונית כללה גם היבט תיירותי, אך מכיוון שבתכנון הרשמי הכללי של המדינה לא נועדה אשדוד מלכתחילה להיות עיר תיירות, לא פותחו התכניות המקוריות. עם זאת, הוקצה הפס הרחב והנראה של שפת הים כאופציה לפיתוח קיט ותיירות בעתיד. 10) שלושה מוקדי משיכה חיזמים פרטיים: א. הנמל. ב. גוש הבנייה הציבורית למגורים, מוסדות ומסחר. ג. מרכז העיר (ה"סיטי"). 11) שמירה על אתרי טבע והסטוריה ושימורם; הבלטתם של אתרים אלה ושילובם בבינוי: גבעת יונה, נחל לכיש וגדותיו, חגורת עצי השקמה הקשישים, בית גידול בחולות, שמורת השיטה המלבינה, אתרי העתיקות אשר בגבעת מור, במבצר, בתל אשדוד, בשטחי הדיונות בדרום, ועוד. 12) מניעת זיהומם של האוויר, הים נחל לכיש ומי התהום. --------------
בתודה מראש
אני עושה עבודה על תכנית האב של העיר אשדוד (העקרונות יפורטו בהמשך הודעתי) ואני מעוניינת לדעת האם העקרונות הללו מומשו (אין לי אפשרות להיעזר בספרים מהספרייה כיוון שאין ספרים משנת 2003- עד כמה שידוע לי- שמכילים את המידע הזה); להלן עקרונות תכנית האב של העיר אשדוד: 1) הפרדה מוחלטת בין אזורים בעלי תפקוד שונה: אזורים המיועדים למגורים, לתעשייה, לתעשייה קלה, למסחר, לתחבורה, לנמל, לעורף הנמל, לתחנות הכח, לחוף הים, לאזור תיירות וקיט, לחינוך גבוה, לספורט ולבית חולים. 2) מערכת של כבישים עורקיים בעיר, המפרידים בין האזורים והרובעים ומאפשרים תחבורה מהירה ונוחה. הפרדה בין תנועה מהירה של כלי רכב בכבישים עורקיים לבין תנועה איטית בין מרכזי הרובעים ובתוכם. 3) בינוי המאפשר איכות חיים גבוהה לתושבים: צפיפות נמוכה יחסית, שמירה על מעבר מרווח בין הבתים ועל תצפיות נוף מהם, השארת תצפית אל נוף הים באמצעות בנייה לא גבוהה לאורכו ושטחי ירק מרובים, המאורגנים בפארקים ובפסי ירק, המשתרעים למרחקים ארוכים במעברם דרך קבוצות של רובעים ולאורך נחל לכיש. 4) מניעת תנועת כלי רכב בתוך רובעי המגורים. מסלולים חופשיים להולכי רגל ולרוכבי אופניים. שטחי חניה מספיקים לכל הצרכים ומניעת סתימה של רחובות ומדרכות במכוניות חונות. 5) פיצול המרקם החברתי של האוכלוסייה לרובעים של 12000-20000 תושבים. הרובעים מופרדים זה מזה בכבישים עורקיים. כל אחד מהם יתוכנן כך שתתקיים בו אינטגרציה חברתית ושיסופקו בו כל צורכיהם של התושבים ברמת המשפחה. 6) צירוף מגורים ממגוון רמות כלכליות במסגרת הרובע, כדי למנוע קיטוב בין מגורי עשירים למגורי עניים או ריחוק בין יוצאי ארצות שונות או בין בעלי אוריינטציה דתית שונה. 7) פיזור מתוכנן מראש ומאוזן היטב של מוסדות ציבור בעלי חשיבות ראשונה במעלה: בתי ספר, גני ילדים, מוסדות דת, מרפאות, מוסדות שלטון, מועדוני נוער ומועדני קשישים. 8) שימוש במבנה הטופוגרפי של העיר למטרת תכנון נכון. שני רכסים של גבעות כורכר עוברים בכיוון צפון – דרום. פס התעבורה הפנימי יעבור בגיא שבין הרכסים. הכביש הבין עירוני יעבור ממזרח לשני הרכסים. המגורים, המבנים המסחריים והמוסדות למיניהם ימוקמו בהתאם לטופוגרפיה זו. העמק המישורי, החוצה את האזור ממזרח למערב ומבטל את גבעות הכורכר משני עברי נחל לכיש, ישמש תוואי למסיות הברזל ולכבישי הגישה העיקריים לנמל ולעיר. 9) הרחקת האזורים הבנויים משפת הים כדי 250 מטר עד 400 מטר, כך שייווצר פס רחב פתוח, כדי שלא לחסום את מראה הים והחוף ולאפשר פיתוח תיירות וקיט לעתיד. תכנית האב הראשונית כללה גם היבט תיירותי, אך מכיוון שבתכנון הרשמי הכללי של המדינה לא נועדה אשדוד מלכתחילה להיות עיר תיירות, לא פותחו התכניות המקוריות. עם זאת, הוקצה הפס הרחב והנראה של שפת הים כאופציה לפיתוח קיט ותיירות בעתיד. 10) שלושה מוקדי משיכה חיזמים פרטיים: א. הנמל. ב. גוש הבנייה הציבורית למגורים, מוסדות ומסחר. ג. מרכז העיר (ה"סיטי"). 11) שמירה על אתרי טבע והסטוריה ושימורם; הבלטתם של אתרים אלה ושילובם בבינוי: גבעת יונה, נחל לכיש וגדותיו, חגורת עצי השקמה הקשישים, בית גידול בחולות, שמורת השיטה המלבינה, אתרי העתיקות אשר בגבעת מור, במבצר, בתל אשדוד, בשטחי הדיונות בדרום, ועוד. 12) מניעת זיהומם של האוויר, הים נחל לכיש ומי התהום. --------------
