שלום!

[Shlomkin]

שלום! ../images/Emo13.gif

כבר ביקרתי פה כמה וכמה פעמים, ומאוד התפתתי לכתוב ולהגיב. והנה, הערב עשיתי את הצעד הראשון... ומקווה שהוא ימשך לעוד ועוד צעדים. יש הרבה שאלות פילוסופיות שמעסיקות אותי, אבל בתור התחלה אני מעוניין לפתוח בזה: אולי זה מפני אנו רגילים לחשוב במידה פחות מעמיקה במהלך היום, בשיגרה, אבל אני מאמין שרובנו המכריע (בכלל האנושות, ולא רק בפורום) מפתחים איזושהי השלמה עם הסטטוס הכללי של חייהם. אני מניח שרוב רובנו, או אולי אפילו כולנו, מאוד רוצים לשפר דברים בחייהם: עד כמה אני לוקח אחריות על החיים שלי, להסגר על איזושהי עמדה לגבי נושא, להתעסק בשאלת המוסריות שבנו, עד כמה החלק הלא מוסרי מטריד אותנו, ועוד שלל שאלות בכל מני רמות. השאלה שלי היא מדוע אנחנו לא חושבים על הדברים הללו לעומק, אלא רק מדי פעם כשאנו שומעים דבר שמאיר את עינינו, ורק לזמן מועט בדר"כ. למה לא להתעסק בשאלות הללו ולעשות את מה שאנו יכולים לעשות לטובת עצמנו? לרוב אנחנו בורחים מהן... בביטול המחשבה, בהיסחי דעת, ב"לזרום". גם אני קורבן למנהג זה, מודה באשמה. אני מאמין שאולי כל אחד מאיתנו מתעסק בשאלות האלה, וחלקנו באמת מנסים לעשות משהו בנידון, אבל מדוע אנו לא מקדישים את כל כולנו למען זה? אני מניח שהשאלה היא כללית מאוד, ויכולה להסתעף לאינספור דיונים... מזמין אתכם לחשוב יחד איתי, שלומי.

 

[BazilEouS]

תיאוריית הצרכים

שלום שלומי, אני חושב שהתשובה טמונה בפירמידה של מסלו http://www.laisrael.co.il/PageDisplay.asp?Artnum=1675 האדם צריך הרבה דברים, וחלקם יותר חשובים מלענות על תהיות שונות שעולות במוחונו כל הזמן. אדם שצריך לקום מוקדם בבוקר ולעבוד כדי לפרנס את המשפחה, יטריד עצמו פחות בשאלות כאלו. בנוגע לאנשים החיים ללא דאגות - כאן מגיע החינוך לחשיבה שמעבר ולמעשים. כי כמה שיפה לדבר - חשוב גם לעשות. גיא

 

[מוטי עטיה]

שלום וברכה ../images/Emo13.gif

גם אני עקבתי הרבה אחרי הפורום ורק בימים האחרונים התפתתי לכתוב ולהגיב....

יש כמה תשובות אפשריות לשאלה שלך, אבל קודם כל כמובן שבמהלך כל יום מובן מאליו שלא נחשוב כל הזמן על שאלות הרות גורל, אלא נעשה את מה שאנחנו עושים ביום-יום.... כמעט לכולם יש שיגרה מסויימת שחוזרת על עצמה, שאנחנו עושים באופן אוטומטי. אנחנו יכולים לשנות את השיגרה הזו- אבל לחיות בהיעדר של שיגרה בכלל- זה מאוד מאוד קשה ואני לא חושב שכמעט יש אדם אחד עלי אדמות שחי חיים שאין בהם בכלל שיגרה ברמה זו או אחרת. אבל אתה אכן צודק שמרבית בני האדם לא עוסקים כמעט בשאלות כמו איך צריך לנהוג? או מה הם החיים הטובים? אבל הם עדיין נוהגים לרוב בדרך מסויימת שחוזרת על עצמה. והם בוחרים בחירות שיוצרות אורח חיים מסויים. השאלה שלי היא מה איכפת לך למה הם לא תוהים על זה או חושבים על זה? השאלה היא למה יש חשיבות בכלל שהם יתעסקו בזה? רוב האנשים לא מוטרדים מהנושאים האלה ולא מעוניינים לשוחח עליהם. ככה זה... נו, אז מה? הרי אי אפשר להכריח אנשים לנהל דיונים פילוסופים או לחשוב בצורה עצמאית או מקורית..... או לחשוב בכלל על נושאים מסויימים. זה מבחינתנו נתון. אין מה לעשות נגד זה. למעשה- לאורך מרבית ההיסטוריה, מרבית בני האדם לא התעסקו בכלל בנושאים האלה. למה זו בעיה? למה הם צריכים לעסוק בזה? השאלה היא למה אתה בכלל צריך לעסוק בזה? האמנם זה יעשה את החיים שלך יותר טובים?....אבל תחשוב גם על הסכנות, "מרבה דעת, מרבה מכאוב" זו אזהרה ראשונה של קוהלת. אם תתחיל לחשוב על הדברים אולי תגיע למסקנה שאין אפשרות לענות עליהם ותשאר רק מבולבל יותר. אולי תגיע לרעיונות שהם מנוגדים לחלוטין למה שהסביבה מסכימה לו ותצטרך או למרוד בסביבה, שזה מאוד קשה, או לחיות בתוך תיסכול. שמע- יש אנשים שפשוט לא מסוגלים אחרת ואין להם ממש בחירה, ואולי אתה שייך לאנשים האלה, אבל אם מישהו יכול לבחור- לא יודע אם הייתי ממליץ על חיים שיש בהם מינון גבוה של "חקירה פילוסופית". לא נראה לי טענה מובנת מאליה שבהכרח חיים של "פילוסוף", חיי עיון, הם טובים יותר משל אחרים. אמנם אריסטו חשב ככה, אבל הוא חי בתקופה מאוד שונה מהתקופה שלנו....

 

[עננית נוצה]

וברכה... ../images/Emo13.gif

שלומי יקירי, שמחה שסוף כל סוף הגעת הלום. וכפי שציינת בדבריך- הערב עשית את הצעד הראשון... מצפה לצעדים שיבואו בעקבותיו... באהבה רבה, גילת

 

[ישראל שורק]

כיצד מהרהרין בישראל?

ברוך הבא. העלית נושא מרתק וחשוב. תודה. כרגע אסתפק בתגובה הבאה: אני באמת לא יודע איך זה נראה "לחשוב לעומק". מה עושים כשחושבים לעומק? מתייעצים? קוראים? כותבים? מהרהרים? זה קורה תוך כדי כך שעושים דברים אחרים? זה יכול לקרות שלא דרך דיאלוג? האם אפשר לחשוב שלא דרך תנועה, כמו שחשב ניטשה? אתה אינך אומר שבני אדם אינם חושבים, בעצם, אלא שהם חושבים על המובן מאליו באופנים מובנים מאליהם או לחילופין שהם עוסקים מרבית זמנם בהבלים (למשל אם לקנות מוצר של חברה זו או חברה אחרת ובאיזה מחיר). נכון? אינני מכיר חברה אנושית שבה רבים מקדישים עצמם לשאלות קיומיות והרות משמעות. גם ביוון העתיקה - רק מעטים עסקו בפילוסופיה. אני חושב - אחרי כל מה שאמרתי- שיש מידה של צדק בטענות שלך. זה נראה לי "בזבוז" של חיים אנושיים שלא לעסוק בחלופות קיומיות ולהקדיש לזה זמן משמעותי.

 

[davidmaur]

לדעתי אנו מעטים להתעסק בשאלות החשובות

בגלל שאין לנו את האומממץ והעוז לחשוב לעומק ולהסיק את המסקנות הנדרשות מאותה חשיבה. הרבה יותר נוח לזרום בהתאם לרוחות שנושבות עכשיו ולהתנהל על פי אותם דפוסי התנהגות אוטומטים הצרובים בתוכנו!

 

[Shlomkin]

תגובה לכולכם

אכן היתה לי היכרות עם פירמידת מסלו. ואני חושב שאנשים טריוויאליים בימינו, כאלה שיש להם את האוכל, המחסה, הזוגיות (גם אם לא נגזרה מספר אהבה) ובנוגע להערכה/ההגשמה העצמית, זה משהו שקצת קשה לאמוד, להעיד או להיות מודעים אליו. אבל גם מי שהפירמידה הזו כבר מוכרת לו היטב בחייו האישיים, צריך לדעתי מכורח היותו אדם איטליגנטי שיודע לנתח מצבים ולשאול שאלות, כפי שהוא עושה בכל דבר בחיי היום יום - להתעסק בשאלות הרות הגורל האלה. בנוגע להנחה שיש או שכדאי לקבל את חוסר ההתעניינות והפתיחות לדברים בחברה שלנו, זו הנחה נחפזת מדי, נכנעת מהר מדי. אני מניח שזה אולי באמת לא קשור להתעניינות או לאיזה יצר לחקור ולשאול, אולי אנשים הם פשוט באמת עדריים, מתוכנתים לדפוס חשיבה מסויים, נעים על המסלול הנע של החיים, בצורה אינסטינקטיבית כמו בעל חיים. כנראה שדווקא בגלל שאני לא יכול שלא לחשוב אחרת, וזה קצת מוזר לחשוב בצורה נפרדת. ללא מכנה משותף, ללא שותפות גורל בסיסית שכזו במקום שבו אתה נולד. אוסיף ואכתוב כשיעלו לי עוד דברים... ו... שלום גם לך גילת- אנחנו צריכים לדבר!!! ביי בינתיים

 

[Shlomkin]

קצת המשך

בקריאה שניה אני רואה שלא השלמתי את סוף הפיסקה השניה שלי, ואני מוכרח להודות שאני לא בטוח שאני יודע מה רציתי לומר שם

אני מניח שכנראה דווקא בגלל שאני אחרת, הסוגיה הזו מעניינת אותי ביותר. אני לא מבין מה בדיוק קורה פה, למה המוח שלי עובד שעות נוספות ומה צורכים המוחות האחרים שעוזר להם לשהות כך על מי מנוחות. בנוגע לקבלת הנתון הקר והמוצק שאנשים הם פשוט כאלה וצריך לחיות עם זה, בסוף כנראה הסכמתי איתך, אבל אני לא בטוח שאני מסכים "פשוט לקבל" אותו. אי אפשר פשוט לקבל משהו שהוא קצת שגוי, משהו לא ממוצה, משהו לא מעוצב נכון. אבל גם על המשפט האחרון שלי אפשר להמשיך להתפלסף. אחתום בתיקון מההודעה הקודמת- אדם אינטליגנטי ולא איטליגנטי

שיהיה לכולנו לילה טוב!

 

[קיי ריס]

מוקדש לך שלומי-10סיבות למה כן/לא להיות פלוסוף

(הומוריסטי) למה כן? 1. אין כמו לבחון את יכולות הלוגיקה והמחשבה שלך. 2. כי אתה מרגיש חכם ואף אחד לא יכול להוכיח שאתה טועה. 3. כי זה נותן לך את היכולת להסתכל על החלקים הקטנים שמרכיבים את התמונה בחיים. 4. כי תמיד יש על מה לדבר והכל פתוח. 5. כי זה מגניב לתת תוקף לכל המחשבות ההזויות והמשוגעות שלך. 6. כי זה כוח לדעת לא משנה עם זה נכון או לא. 7. כי הפילוסופיה מולידה ציניות משובחת. 8. כי היא מסבירה בצורה הגיונית כל דבר חסר הגיון. 9 כולנו אוהבים לצחוק נכון? כשאתה מבין שכולם טועים אתה צוחק , וכשאתה מבין שאתה חלק מכולם אתה מתגלגל מצחוק. 10. כי בתור פילוסוף מנוסה ככה אמרתי ! למה לא? 1. כי המשפט "אני חושב משמע אני קיים" (של דקארט) לא מספיק מפרגן 2. כי המשפט "האדם החכם הוא האדם שיודע שהוא לא יודע כלום" (של סוקרטס) מספיק משכנע 3. כי זה סתם מותרות חחחחחח. 4. כי תמיד תתקל באדם שיתן טענה יותר חריפה משלך. 5. כי רדיפה אחרי האמת היא כמו: לתפוס זבוב בשני אצבעות אצל אדם בלי ידיים עם עיניים עצומות. 6. כי תמיד תשאר תחת ההגדרה של "הוגה דעות" ולא "מציג עובדות" 7. כי אם תחליט להכנס לזה רוב הסיכויים שתמצא את עצמך לבד בזה 8. כי אם תחליט יום בהיר אחד לפרוש מהמקצוע הזה אתה תגלה מהר מאוד שהוא לא פורש ממך מהר כל כך. 9. כי יום אחד תמצא את עצמך במצב שלי כותב מאמר מהסוג הזה מה שאומר שאתה לא במצב טוב. 10. כי בתור פילוסוף מנוסה ככה אמרתי !

 

[Shlomkin]

חביב ביותר ../images/Emo13.gif

 

[option613]

למה האדם הפרטי לא משפר את חייו?

כי הסביבה שלו לא פועלת לשיפור כלשהו. האדם הפרטי צריך להשתפר תמידית, אחרת ירגיש חוסר סיפוק וחוסר מימוש עצמי. כך שהוא לא רק צריך להשתפר, אלא הוא לא יכול בלי זה. ואז תגיד, שיש הרבה שחיים וזורמים ולא משתנים ונראה שטוב להם, הם יכולים בלי ה'השתפרות'. אם תסתכל לעומק/תשאל אותם בכנות, תראה שאין להם את חדוות החיים האמיתית, את הסקרנות, את החיות הפנימית שמושכת אותם לשפר את אישיותם, הרגליהם, חייהם. לכל אדם יש אנשים שמאוד נוגעים ללבו, הם קשורים יחד, כמעט כרוכים זה בזה. לא במקרה. יש לכך סיבה והיא ההשפעה: אנחנו יכולים להשפיע על הסביבה הקרובה שלנו יותר מעל אחרים זרים. לכן אם האדם הפרטי ישנה בעצמו משהו לטובה, סביבתו הקרובה תחשיב את זה ותחשוב על זה (יותר מאדם זר). מספיק שזה ישפיע על 3 אנשים, ומתחיל ה'תעביר את זה הלאה' (כל אחד מ-3 האנשים ידבר על זה או יעשה את זה מול אחרים, וגם האחרים (שהם כבר ה'זרים') יושפעו, ומספיק שמתוך 10 אנשים ששוחחו על זה, 2 יעבירו את זה הלאה, אותם שניים יעבירו גם ואז יגיע שינוי). ואז הסביבה, שאנחנו מושפעים ממנה, אם נרצה ואם לא, תאפשר לנו את השינוי הזה לאדם הפרטי, שינוי שלא יהיה חד פעמי. זו יכולה להיות תמיכה נפלאה. אבל שוב, הכל מתחיל באדם הפרטי. הבחירה בידינו. דרך צלחה