שלום
- פותח הנושא dan7612
- פורסם בתאריך
מאיוש המקורית
New member
דן יקר
פעולה בנושא מורשת קרב היא פעולה לא קלה להכנה אבל מי שמכין אותה צריך לדעת שזאת פעולה חשובה מאוד כיון שאתם בגיל שאוטוטו כולם ידברו על הצבא ועד כמה חשוב להתגייס. ובכן, אני ממליצה לך על כמה פעולות טובות:
מבצע יהונתן- פעולה על מבצע יהונתן היא פעולה טובה על כך שצה"ל לא הפקיר את אזרחי ישראל בשטח האוייב. הרי יוני נתניהו ז"ל אמר לחיליו משפט מאוד חשוב בזמן שהוא וחיליו היו במטוס להציל את הישראלים באוגנדה: "אנחנו יוצאיםם עכשיו למסע את הפעולה על מבצע אנטבא אני ממליצה לך לעשות עם 2 מטודות עיקירות: 1. הקרנת הסרט של המבצע + הסבר על כל מהלך בתכנון המבצע ועד כמה הוא היה מוצלח. 2. דיון ושאילת שאלות בסוף הסרט. הסרט מבצע יהונתן מספר לך בפרטי פרטים את מהלך הבצע ומראה את החשיבות של צה"ל כשנחטפים ישראלים. את הפעולה עצמה אתה יכול להשיג מהמד"נית (החיילת עם השרוך החום על היד) של ביה"ס ולהתייעץ עם האחראית על מרכז ההדרכה בישוב. |מטוסגבעת התחמושת- גם פעולה מצויינת ומעניינת. אתה פשוט לורח את השיר ומנתח אותו. מחלק לכל חניך דף עם מילות השיר ומשמיע להם את השיר כל אחד לוקח 2 שורות מתוך השיר שאומרות לו מה זה צה"ל ולמה בחר דווקא את המשפט הזה. אח"כ כך אתה יכול להקרין להם הסבר על גבעת התחמושת + דברים שנאמרו מחיילים שהיו בקרב (אתה יכול למצוא את הקלטת הנ"ל במרכז ההדרכה של הישוב או לבקש מהמד"נית של ביה"ס) ואז לתת הסבר על מורשת הקרב בצה"ל ואם כן או לא עברו על כללים. אני אנסה להביא לכאן כמה אנשים מומחים שיכולים לתת לך מענה לפעולות בנושא מורשת קרב. שיהיה בהצלחה וברוך הבא לפורום
פעולה בנושא מורשת קרב היא פעולה לא קלה להכנה אבל מי שמכין אותה צריך לדעת שזאת פעולה חשובה מאוד כיון שאתם בגיל שאוטוטו כולם ידברו על הצבא ועד כמה חשוב להתגייס. ובכן, אני ממליצה לך על כמה פעולות טובות:
אממ הנה מה שעשיתי בינתיים..
אני אשמח לשמוע מה דעתכם וגם לקבל עזרה. קודם כל אני עושה על מלחמת העצמאות.. מתחילים באימרת פתיחה: "עם שלא יודע את עברו... עתידו לוט בערפל".. וכמובן +הסבר. לאחר מכן קצת מידע על המלחמה. חשבתי להוסיף ציטוט של לוחם במלחמה <מישהו מכיר כאלה?> לאחר מכן לחלק לקבוצות ואז לתת תפזורת על מילים שקשורות למלחמה.. אח"כ להשמיע שיר שקשור למלחמה ולבסוף לעשות עליו דיון. <למישהו יש רעיון לשיר?> אממ זהו בעיקרון.. איך זה נשמע? לא משעמם מדי?
מה אפשר להוסיף? וכמובן אני צריך עזרה במציאת שיר וציטוט^^
אני אשמח לשמוע מה דעתכם וגם לקבל עזרה. קודם כל אני עושה על מלחמת העצמאות.. מתחילים באימרת פתיחה: "עם שלא יודע את עברו... עתידו לוט בערפל".. וכמובן +הסבר. לאחר מכן קצת מידע על המלחמה. חשבתי להוסיף ציטוט של לוחם במלחמה <מישהו מכיר כאלה?> לאחר מכן לחלק לקבוצות ואז לתת תפזורת על מילים שקשורות למלחמה.. אח"כ להשמיע שיר שקשור למלחמה ולבסוף לעשות עליו דיון. <למישהו יש רעיון לשיר?> אממ זהו בעיקרון.. איך זה נשמע? לא משעמם מדי?
המדריך מחצרים
New member
בנושא הזה הכי טוב ש...
תפנה למוזיאון "בתי האוסף" בתל אביב. תשאל את רכזת ההדרכה (קרין) או את אחת המדריכות. את הטלפון אפשר להשיג באתר של משרד הביטחון.
תפנה למוזיאון "בתי האוסף" בתל אביב. תשאל את רכזת ההדרכה (קרין) או את אחת המדריכות. את הטלפון אפשר להשיג באתר של משרד הביטחון.
המדריך מחצרים
New member
שלום דן
מאיה ביקשה ממני לסייע לך בהכנת הפעולה על מורשת הקרב, אבל יש לי שתי שאלות: 1. האם יש מלחמה מסויימת או מבצע שעליהם אתה רוצה להתמקד? 2. האם יש ערך מסויים שעליו אתה רוצה להתמקד? בעבר הייתי מדריך במוזיאון חיל האויר בחצרים (מכאן שם הכינוי) והתעסקתי עם מורשות קרב. אמנם בדרך כלל מעבירים שם הדרכות "יבשות", אך גם יצא לי להעביר מור"קים בצורה של פעולות. אתן לך כמה הצעות שכבר נוסו בעבר בהצלחה במוזיאון: 1. את הפעולה הזו העברנו לחניכים בשנה א' בגדנ"ע אויר (תנועת הנוער של חיל האויר) ולחניכי "קלוב התעופה". זוהי פעולה המצריכה מחשבה, אך גם מתעסקת בערכים. הבאנו אותם לפני כלי שהשתתף בפעילות מסויימת והתחלנו לספר על הפעולה. ברגע השיא בו על המפקדים או על החיילים היתה דילמה עצרנו ואיפשרנו לתלמידים להחליט בנדון. עוררנו דיון על כל הצעה ובסופו של דבר סיפרנו את ההמשך. למשל: העמדנו אותם מול מסוק קוברה וסיפרנו להם על פשיטה שערכה סיירת גולני בליל 8/12/1988. בסיום הפשיטה נשכחו 4 חיילי גולני בשטח. בסופו של דבר יצרו החיילים קשר עם חיל האויר ושני מסוקי קוברה נשלחו לחילוצם. תוך כדי אחד (מבין ארבעה) נסיונות החילוץ נפגע אחד המסוקים מאש האויב. השאלה שנשאלת היא: האם להמשיך לנסות לחלץ בכל מחיר (לא ניתן היה להזניק עוד מסוקים משום שהמחבלים כבר היו קרובים מאוד לחיילים) בידיעה שזה מסכן את חיי החיילים והטייסים (וגם התעמולה העצומה שתהיה למחבלים בהפלת מסוק קרב) או לבקש מהחיילים להכנע לאוייב (וכך חייהם ינצלו, אך זה יעלה במחיר של שחרור מחבלים)? התקיים דיון נרחב בנושא ולבסוף סיפרנו כיצד חולצו החיילים ע"י המסוקים למרות הפגיעה. תוך כדי הדיון גם ניתן לספר על הטנק שניסה לחלץ את החטופים בלבנון, אך נפגע ממוקש וכל צוותו נהרג (כך החלה מלחמת לבנון השנייה). אפשר לעלות מקרים כמו הקרבות במוצבים במלחמת כיפור (האם להכנע וחסוך חיי אדם או להלחם עד מוות בידיעה שהאויב חזק ממך), חילוץ הטייס בני פלד (לימים מפקד חיל האויר) מלב בסיס אויב תחת אש (ערך החברות מול ערך חיי האדם) במלחמת קדש, סיפור ה-לה' (35 חיילים שנשלחו עם אספקה לגוש עציון ותפסו רועה זקן שגילה אותם: האם להורגו כדי שלא יגלה סוד או לשחררו היות שהוא חף מפשע?) במלחמת העצמאות? ויש עוד דוגמאות. 2. פעילות זו נערכה בגדנ"ע אויר ביוזמה משותפת למדריכי מוזיאון חיל האויר ומדריכי גדנ"ע אויר. לפעילות קוראים "בית המשפט". לקחנו דוגמאות של מקרים גבוליים בהיסטוריה של חיל האויר והעמדנו את הדמויות למשפט (כמובן שהדמויות, השופטים והעדים היו חניכים של גדנ"ע אויר). למשל: מקרה בו שני טייסים לקחו על דעת עצמם (בשנת 1953) מטוס ביון (מדגם מוסקיטו) וטסו איתו למצרים ללא רשות. כשהם חזרו נחשפו בתמונות משלוחי הנשק שקיבלה מצרים מצ'כיה וברה"מ וכך יכלה ישראל להתכונן היטב למלחמת קדש. בדיון הועלו שני חניכי גדנ"ע אויר כשני הטייסים, היו חניכים שהתחפשו לעדים (למשל מפקד הטייסת, מפקד חיל האויר, ראש הממשלה ועוד) ולמעשה נערך להם משפט. עוד מקרים מההיטוריה: הטיסה ללא דלק של יפתח ספקטור, ההפלה של מטוס הנוסעים הלובי, הפלת מטוס קרב ישראלי מעל הכור בדימונה ע"י סוללות ישראליות במלחמת ששת הימים ועוד. 3. פעילות זו נעשתה במוזיאון חיל האויר ע"י מדריכות גדנ"ע אויר לאחד מבתי הספר בדרום. המדריכות לקחו מבצעים מרשימים בתולדות חיל האויר בנו תחנות לתכנון המבצע ועל התלמידים היה פשוט לעבור בין השאלות שבתכנון המבצע ולענות עליהם תוך כדי שהם בוחרים מבין האשרויות ההצעו להם. למשל: אחת המדריכות לקחת את מבצע "רגל עץ" (ההפצצה הארוכה ביותר בתולדות חיל האויר - בטוניס 1/10/1985). בתחנה הראשונה הם השתתפו בדיון של הממשלה האם צריך לעשות את המבצע. "ראש הממשלה" הביא לידיעת ה"שרים" את סיפור רציחתם של שני מורים בעפולה ושלושה מלחים ישראלים בקפריסין ושאל אותם האם יש להפציץ את המחבלים. הובאו דעות בעד ונגד וכך המשיכו לתחנה הבאה: איזה מטרה? הם היו צריכים לבחור בין שלוש מטרות שהוצעו וכך הלאה. לבסוף התלמידים למעשה תכננו בעצמם את המבצע. עוד אפשרויות: מבצע אנטבה, מבצע אופרה, מלחמת ששת הימים ועוד. לגבי מור"ק עם שירים: ישנו טייס, שנהרג במלחמת ששת הימים (הטייס היחיד שנהרג בקרב על ירושלים), ששמו סג"מ דן גבעול ז"ל. דן כתב שירים ובו הוא מתאר את מהלך חייו, את המלחמות, את קורס הטייס ועוד. אפשר לספר את סיפורו ואת סיפור הקרב על ירושלים באמצעות שיריו. ניתן להשיג אותם אצל קצינת חינוך בבסיס חצרים (קוראים לה ענבר) בטלפון: 08-9906457. מאיה הציעה את השיר על גבעת התחמושת ואת השיר "ארץ צבי" מהסרט "מבצע יהונתן" (לדעתי השיר מדבר על החשיבות של צה"ל בכלל ולא רק על המבצע). אני מציע גם את השירים הבאים: 1. באב אל וואד (של יפה ירקוני): השיר מתאר את השיירות שעלו לירושלים בזמן המצור על ירושלים במלחמת העצמאות. ישראל איבדה חיילים רבים בשיירות הללו רק כדי לא לאבד את עיר הבירה. 2. הבלדה לחובש (של יורם גאון): על חובש שנהרג תוך שהוא מציל את חייו של חייל מהכח. (ערך החברות מול ערך חיי האדם). 3. "גולני שלי" (של יורם גאון): על מורשת הקרב של גולני. 4: "מוכרחים להמשיך לנגן" (של להקת חיל האויר): נאום שנשא מפקד חיל האויר בני פלד במלחמת יום הכיפורים שבו אמר שלמרות כל האבדות, אנחנו נבצע את המשימה ועוד. לעוד רעיונות תוכל לפנות אל: 1. דרור, קצין ההדרכה במוזיאון חיל האויר (08-9906888). 2. איתי, קצין מרחב צפון בגדנ"ע אויר: (04-8697852). או להכנס לקומונת גדנ"ע אויר בתפוז. החניכים שם כבר ביצעו בעבר פעולות מור"ק. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה. דווח לנו איך היה.
מאיה ביקשה ממני לסייע לך בהכנת הפעולה על מורשת הקרב, אבל יש לי שתי שאלות: 1. האם יש מלחמה מסויימת או מבצע שעליהם אתה רוצה להתמקד? 2. האם יש ערך מסויים שעליו אתה רוצה להתמקד? בעבר הייתי מדריך במוזיאון חיל האויר בחצרים (מכאן שם הכינוי) והתעסקתי עם מורשות קרב. אמנם בדרך כלל מעבירים שם הדרכות "יבשות", אך גם יצא לי להעביר מור"קים בצורה של פעולות. אתן לך כמה הצעות שכבר נוסו בעבר בהצלחה במוזיאון: 1. את הפעולה הזו העברנו לחניכים בשנה א' בגדנ"ע אויר (תנועת הנוער של חיל האויר) ולחניכי "קלוב התעופה". זוהי פעולה המצריכה מחשבה, אך גם מתעסקת בערכים. הבאנו אותם לפני כלי שהשתתף בפעילות מסויימת והתחלנו לספר על הפעולה. ברגע השיא בו על המפקדים או על החיילים היתה דילמה עצרנו ואיפשרנו לתלמידים להחליט בנדון. עוררנו דיון על כל הצעה ובסופו של דבר סיפרנו את ההמשך. למשל: העמדנו אותם מול מסוק קוברה וסיפרנו להם על פשיטה שערכה סיירת גולני בליל 8/12/1988. בסיום הפשיטה נשכחו 4 חיילי גולני בשטח. בסופו של דבר יצרו החיילים קשר עם חיל האויר ושני מסוקי קוברה נשלחו לחילוצם. תוך כדי אחד (מבין ארבעה) נסיונות החילוץ נפגע אחד המסוקים מאש האויב. השאלה שנשאלת היא: האם להמשיך לנסות לחלץ בכל מחיר (לא ניתן היה להזניק עוד מסוקים משום שהמחבלים כבר היו קרובים מאוד לחיילים) בידיעה שזה מסכן את חיי החיילים והטייסים (וגם התעמולה העצומה שתהיה למחבלים בהפלת מסוק קרב) או לבקש מהחיילים להכנע לאוייב (וכך חייהם ינצלו, אך זה יעלה במחיר של שחרור מחבלים)? התקיים דיון נרחב בנושא ולבסוף סיפרנו כיצד חולצו החיילים ע"י המסוקים למרות הפגיעה. תוך כדי הדיון גם ניתן לספר על הטנק שניסה לחלץ את החטופים בלבנון, אך נפגע ממוקש וכל צוותו נהרג (כך החלה מלחמת לבנון השנייה). אפשר לעלות מקרים כמו הקרבות במוצבים במלחמת כיפור (האם להכנע וחסוך חיי אדם או להלחם עד מוות בידיעה שהאויב חזק ממך), חילוץ הטייס בני פלד (לימים מפקד חיל האויר) מלב בסיס אויב תחת אש (ערך החברות מול ערך חיי האדם) במלחמת קדש, סיפור ה-לה' (35 חיילים שנשלחו עם אספקה לגוש עציון ותפסו רועה זקן שגילה אותם: האם להורגו כדי שלא יגלה סוד או לשחררו היות שהוא חף מפשע?) במלחמת העצמאות? ויש עוד דוגמאות. 2. פעילות זו נערכה בגדנ"ע אויר ביוזמה משותפת למדריכי מוזיאון חיל האויר ומדריכי גדנ"ע אויר. לפעילות קוראים "בית המשפט". לקחנו דוגמאות של מקרים גבוליים בהיסטוריה של חיל האויר והעמדנו את הדמויות למשפט (כמובן שהדמויות, השופטים והעדים היו חניכים של גדנ"ע אויר). למשל: מקרה בו שני טייסים לקחו על דעת עצמם (בשנת 1953) מטוס ביון (מדגם מוסקיטו) וטסו איתו למצרים ללא רשות. כשהם חזרו נחשפו בתמונות משלוחי הנשק שקיבלה מצרים מצ'כיה וברה"מ וכך יכלה ישראל להתכונן היטב למלחמת קדש. בדיון הועלו שני חניכי גדנ"ע אויר כשני הטייסים, היו חניכים שהתחפשו לעדים (למשל מפקד הטייסת, מפקד חיל האויר, ראש הממשלה ועוד) ולמעשה נערך להם משפט. עוד מקרים מההיטוריה: הטיסה ללא דלק של יפתח ספקטור, ההפלה של מטוס הנוסעים הלובי, הפלת מטוס קרב ישראלי מעל הכור בדימונה ע"י סוללות ישראליות במלחמת ששת הימים ועוד. 3. פעילות זו נעשתה במוזיאון חיל האויר ע"י מדריכות גדנ"ע אויר לאחד מבתי הספר בדרום. המדריכות לקחו מבצעים מרשימים בתולדות חיל האויר בנו תחנות לתכנון המבצע ועל התלמידים היה פשוט לעבור בין השאלות שבתכנון המבצע ולענות עליהם תוך כדי שהם בוחרים מבין האשרויות ההצעו להם. למשל: אחת המדריכות לקחת את מבצע "רגל עץ" (ההפצצה הארוכה ביותר בתולדות חיל האויר - בטוניס 1/10/1985). בתחנה הראשונה הם השתתפו בדיון של הממשלה האם צריך לעשות את המבצע. "ראש הממשלה" הביא לידיעת ה"שרים" את סיפור רציחתם של שני מורים בעפולה ושלושה מלחים ישראלים בקפריסין ושאל אותם האם יש להפציץ את המחבלים. הובאו דעות בעד ונגד וכך המשיכו לתחנה הבאה: איזה מטרה? הם היו צריכים לבחור בין שלוש מטרות שהוצעו וכך הלאה. לבסוף התלמידים למעשה תכננו בעצמם את המבצע. עוד אפשרויות: מבצע אנטבה, מבצע אופרה, מלחמת ששת הימים ועוד. לגבי מור"ק עם שירים: ישנו טייס, שנהרג במלחמת ששת הימים (הטייס היחיד שנהרג בקרב על ירושלים), ששמו סג"מ דן גבעול ז"ל. דן כתב שירים ובו הוא מתאר את מהלך חייו, את המלחמות, את קורס הטייס ועוד. אפשר לספר את סיפורו ואת סיפור הקרב על ירושלים באמצעות שיריו. ניתן להשיג אותם אצל קצינת חינוך בבסיס חצרים (קוראים לה ענבר) בטלפון: 08-9906457. מאיה הציעה את השיר על גבעת התחמושת ואת השיר "ארץ צבי" מהסרט "מבצע יהונתן" (לדעתי השיר מדבר על החשיבות של צה"ל בכלל ולא רק על המבצע). אני מציע גם את השירים הבאים: 1. באב אל וואד (של יפה ירקוני): השיר מתאר את השיירות שעלו לירושלים בזמן המצור על ירושלים במלחמת העצמאות. ישראל איבדה חיילים רבים בשיירות הללו רק כדי לא לאבד את עיר הבירה. 2. הבלדה לחובש (של יורם גאון): על חובש שנהרג תוך שהוא מציל את חייו של חייל מהכח. (ערך החברות מול ערך חיי האדם). 3. "גולני שלי" (של יורם גאון): על מורשת הקרב של גולני. 4: "מוכרחים להמשיך לנגן" (של להקת חיל האויר): נאום שנשא מפקד חיל האויר בני פלד במלחמת יום הכיפורים שבו אמר שלמרות כל האבדות, אנחנו נבצע את המשימה ועוד. לעוד רעיונות תוכל לפנות אל: 1. דרור, קצין ההדרכה במוזיאון חיל האויר (08-9906888). 2. איתי, קצין מרחב צפון בגדנ"ע אויר: (04-8697852). או להכנס לקומונת גדנ"ע אויר בתפוז. החניכים שם כבר ביצעו בעבר פעולות מור"ק. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה. דווח לנו איך היה.
המדריך מחצרים
New member
אז מול היום
תמיד אומרים שצה"ל של היום הוא לא כמו פעם, האמנם? בפעולה שנערכה לחיילי חיל החינוך במוזיאון חיל האויר ע"י מדריכי המוזיאון הוכח משהו מאוד מעניין, שלדעתי יכול לתרום לך בנושא הפעולה על מורשת הקרב. פשוט להשוות מקרים או אנשים בעבר מול היום. להלן מספר דוגמאות: 1. סיפורו של ג'ורג' ברלינג ז"ל מול סיפורו של סגן עוז מוכתר. ברלינג היה הטייס המפורסם ביותר במלחמת העולם השנייה אצל בעלות הברית. הוא קנדי שהתנדב לחיל האויר הבריטי והוצב במלטה. הוא הפיל 27 מטוסים גרמנים ואיטלקים תוך שבועיים וכונה "הנץ ממלטה". הוא נפצע והתנדב להיות איש קשר בין החיילים הבריטים על הקרקע ובין טייסי חיל האויר הבריטי במלחמת העולם השנייה וכך נחשף למחנות הריכוז וההשמדה. עם הקמתה של מדינת ישראל, על אף שלא היה יהודי, הוא התנדב לחיל האויר הישראלי ונהרג באיטליה בנסיון להבריח לישראל מטוס מדגם נורסמן. עוז הוק קצין, לוחם, מחלץ ביחידת 669 (יחידת החילוץ של חיל האויר). הוא נולד נכה, אך היה ספורטאי מצטיין וחובש במד"א. הוא התנדב לצה"ל וכנגד כל סיכוי הגיוני הוא הפך ללוחם מחלץ באחת היחידות הכי מובחרות בחיל האויר ואף יצא לקצונה וסיים בהצטיינות. (ישנן כתבות על עוז בביטאון חיל האויר ובידיעות אחרונות ולכן מותר לפרסם את שמו). 2. סיפורו של דויד מרכוס ז"ל (האלוף הראשון בצה"ל) מול סיפורה של סמלת (מיל) לי ארז: דויד מרכוס היה קולונל יהודי בצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה. חרף מגבלה בריאותית שחייבה אותו לשבת בפנטגון הוא התחפש ללוחם ויצא עם הכוחות האמריקנים לשדה הקרב וזכה על כך באות גבורה מיוחד. עם הקמת המדינה הוא הצטרף להגנה (למרות איום מעצר מהשלטונות בארה"ב) ויעץ לבן גוריון, אך גם לחם בשטח והיה לאלוף הראשון בצה"ל. הוא נהרג מאש כוחותנו. לי היא כבדת שמיעה מיום שנולדה. למרות התנגדות עזה לגייסה לצה"ל, היא נאבקה עד שהתנדבה לצה"ל והוצבה במוזיאון חיל האויר. מפקד מוזיאון חיל האויר (וראש עריית באר שבע) יעקב טרנר סרב לאפשר לה לצאת לקורס הדרכה. במשך שנה היא נלחמה בחירוף נפש ולבסוף צורפה לקורס הדרכה מספר 42 במוזיאון חיל האויר. היא היתה (עד שחרורה) למדריכה כבדת השמיעה הראשונה (ובינתיים היחידה) במוזיאון חיל האויר ונחשבת עד היום כאחת המדריכות הטובות ביותר במוזיאון (ישנה כתבה עליה באתר חיל האויר). 3. ספורם של טוראי נתן אלבז ז"ל ושל רס"ן רועי קליין ז"ל: בשנת 1953 פירקה קבוצה של חיל החימוש רימוני יד. לאחד מהם השתחררה הנצרה ופיצוצו יכל לגרום לאסון. טוראי נתן אלבז נשכב על הרימון ונהרג, אך הציל את חבריו. במלחמת לבנון השנייה הושלך רימון של חיזבללה לעבר כח גולני. מפקד הכח, רס"ן רועי קליין, נשכב על הרימון ונהרג, אך הציל את חייליו. לעוד דוגמאות, צור עמי קשר. בהצלחה.
תמיד אומרים שצה"ל של היום הוא לא כמו פעם, האמנם? בפעולה שנערכה לחיילי חיל החינוך במוזיאון חיל האויר ע"י מדריכי המוזיאון הוכח משהו מאוד מעניין, שלדעתי יכול לתרום לך בנושא הפעולה על מורשת הקרב. פשוט להשוות מקרים או אנשים בעבר מול היום. להלן מספר דוגמאות: 1. סיפורו של ג'ורג' ברלינג ז"ל מול סיפורו של סגן עוז מוכתר. ברלינג היה הטייס המפורסם ביותר במלחמת העולם השנייה אצל בעלות הברית. הוא קנדי שהתנדב לחיל האויר הבריטי והוצב במלטה. הוא הפיל 27 מטוסים גרמנים ואיטלקים תוך שבועיים וכונה "הנץ ממלטה". הוא נפצע והתנדב להיות איש קשר בין החיילים הבריטים על הקרקע ובין טייסי חיל האויר הבריטי במלחמת העולם השנייה וכך נחשף למחנות הריכוז וההשמדה. עם הקמתה של מדינת ישראל, על אף שלא היה יהודי, הוא התנדב לחיל האויר הישראלי ונהרג באיטליה בנסיון להבריח לישראל מטוס מדגם נורסמן. עוז הוק קצין, לוחם, מחלץ ביחידת 669 (יחידת החילוץ של חיל האויר). הוא נולד נכה, אך היה ספורטאי מצטיין וחובש במד"א. הוא התנדב לצה"ל וכנגד כל סיכוי הגיוני הוא הפך ללוחם מחלץ באחת היחידות הכי מובחרות בחיל האויר ואף יצא לקצונה וסיים בהצטיינות. (ישנן כתבות על עוז בביטאון חיל האויר ובידיעות אחרונות ולכן מותר לפרסם את שמו). 2. סיפורו של דויד מרכוס ז"ל (האלוף הראשון בצה"ל) מול סיפורה של סמלת (מיל) לי ארז: דויד מרכוס היה קולונל יהודי בצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה. חרף מגבלה בריאותית שחייבה אותו לשבת בפנטגון הוא התחפש ללוחם ויצא עם הכוחות האמריקנים לשדה הקרב וזכה על כך באות גבורה מיוחד. עם הקמת המדינה הוא הצטרף להגנה (למרות איום מעצר מהשלטונות בארה"ב) ויעץ לבן גוריון, אך גם לחם בשטח והיה לאלוף הראשון בצה"ל. הוא נהרג מאש כוחותנו. לי היא כבדת שמיעה מיום שנולדה. למרות התנגדות עזה לגייסה לצה"ל, היא נאבקה עד שהתנדבה לצה"ל והוצבה במוזיאון חיל האויר. מפקד מוזיאון חיל האויר (וראש עריית באר שבע) יעקב טרנר סרב לאפשר לה לצאת לקורס הדרכה. במשך שנה היא נלחמה בחירוף נפש ולבסוף צורפה לקורס הדרכה מספר 42 במוזיאון חיל האויר. היא היתה (עד שחרורה) למדריכה כבדת השמיעה הראשונה (ובינתיים היחידה) במוזיאון חיל האויר ונחשבת עד היום כאחת המדריכות הטובות ביותר במוזיאון (ישנה כתבה עליה באתר חיל האויר). 3. ספורם של טוראי נתן אלבז ז"ל ושל רס"ן רועי קליין ז"ל: בשנת 1953 פירקה קבוצה של חיל החימוש רימוני יד. לאחד מהם השתחררה הנצרה ופיצוצו יכל לגרום לאסון. טוראי נתן אלבז נשכב על הרימון ונהרג, אך הציל את חבריו. במלחמת לבנון השנייה הושלך רימון של חיזבללה לעבר כח גולני. מפקד הכח, רס"ן רועי קליין, נשכב על הרימון ונהרג, אך הציל את חייליו. לעוד דוגמאות, צור עמי קשר. בהצלחה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.