שלום
מצאתי את הפורום הזה

שלום../images/Emo140.gif מצאתי את הפורום הזה

עכשיו במקרה וחבל שלא ראיתי אותו קודם - פשוט רעיון גאוני לפתוח פורום כזה
אני בת 18 ויש לי פטור מהצבא על רקע בריאותי (מעדיפה לא לפרט) יש לי בגרות מלאה ואני עובדת אבל עדיין לא רוצה להתחיל ללמוד באוניברסיטה כי אני מרגישה שבסכ"ה אני עוד די צעירה ולא סגורה על עצמי מה אני רוצה לעשות.. אני מתעניינת בהרבה תחומים וומרגישה שעוד מוקדם מדי בשבילי להתמקד בתחום אחד וגם זה בלתי אפשרי כרגע כלכלית אני צריכה לצאת מהבית. אני באה מבית עם רקע קשה ורוצה צריכה ואף חייבת להתחיל להיות ברשות עצמי. ההורים שלי לא מגרשים אותי מהבית אבל בהחלט מבקשים שאני אתחיל לעשות צעדים בכיוון מה שאני בעצם רוצה לשאול עליו הוא עניין החסכונות אני מרוויחה משכורת מינימום של 3500 ש"ח בממוצע לחודש כרגע אין לי חסכונות אבל את כל מה שאני אקבל החל מהחודש הקרוב אני מתכוונת לחסוך. אני חושבת שכנראה אגור לבד, גם בגלל הבעיות הבריאותיות שלי וגם בגלל כל מיני דברים שעברתי בחיים קשה לי לחשוב על מגורים עם שותפים. אני לא בזבזנית אבל כן יש לי כל מיני הוצאות "מיוחדות" כמו טיפול פסיכולוגי ואוכל שהוא בד"כ מאוד יקר כי אני צימחונית ואוכלת תחליפים ולוקחת ויטמינים. מה שבעצם מפחיד אותי הוא שאני אעבור לדירה ואצליח לממן את הכל אבל לא אצליח לחסוך שום דבר אני מפחדת שיעברו כמה שנים ואני אמצא את עצמי בלי שום חסכונות ובעצם עם כלום רציתי לשמוע מכאלו שעברו תהליך דומה של יציאה מהבית ולחיות ברשות עצמכם האם אתם חוסכים (אם זה לא אישי מדי כמה והכוונה שלי היא לא לחיסכון שצריך לפני המעבר אלא אחרי שהתמקמתם בדירה משלכם והכל האם אתם שמים סכום מיוחד בחיסכון שיהיה לכם לעתיד - ללימודים או חתונה או רכישת דירה או כל מה שלא יהיה) ואם כן איך אתם מצליחים ? לצערי אצלי המצב שאני יודעת שאין הורים שאפשר לסמוך עליהם שיעזרו כלכלית והעניין הכלכלי באמת מרתיע אותי... אבל כפי שאמרתי אני חייבת לצאת מהבית...
 
שלום לך

בהעדרה של חציש הרשי לי להציע לך
חם ולוהט ולנסות לייעץ לך כמיטב יכולתי. אני קצת יותר מבוגרת ממך (24), ולגור לבד עברתי רק לאחרונה. העדפתי לחסוך כמה עשרות אלפים לפני שאני יוצאת לעצמאות כלכלית, ולי יש סך הכל את הגב של ההורים. קחי בחשבון, שמתישהו תרצי לתחיל ללמוד ואז לא תוכלי לעבוד במשרה מלאה, וכדאי מאוד שיהיו לך חסכונות בצד (בהנחה שאת לא מתכוונת לחזור להורים כשתתחילי ללמוד). בקיצור - ההמלצה שלי היא להישאר עוד קצת בבית ולחסוך, שיהיה לך בצד לפחות שכ"ד +הוצאות לחצי שנה (עדיף כמובן יותר). בקשר למה ששאלת, בנוגע לחיסכון של אחרי המעבר לדירה - במשכורת כמו שלך זה לא הכי אפשרי... במיוחד שציינת שיש לך עוד הוצאות מיוחדות, שגם ככה המגורים בדירה שכורה הם לא הכי זולים בלשון המעטה. בהצלחה!
 
אבל מה עושים כשאי אפשר ?

זה אולי לא יצא הכי ברור בהודעה הראשונה אבל אני חייבת לצאת מהבית כלומר זה לא רק עניין של רצון לגור לבד כדי שההורים לא יאמרו לי מתי לחזור מבילוי או משהו כזה אני יכולה להישאר בבית עוד כמה חודשים (נגיד 4-5) ולחסוך כמעט את כל מה שאני ארוויח ולשים בצד למעבר ולמקרה של פיטורים פתאומיים או משהו כזה אבל לא מעבר... אם לא תהיה ברירה אני אחשוב על לגור עם שותפים ולחסוך באמת בכל מה שאני יכולה... מה שאולי בעצם רציתי לדעת זה איך אפשר לחסוך בהוצאות השוטפות וכמה אחרי שאעבור לגור לבד אצטרך לשים בצד כל חודש באמת שלא אשאר בלי כלום דבר שלא ציינתי הוא שאני גרה בב"ש וההוצאות מגורים ומחיה פה זולות יותר מהמרכז ככה שאולי אני כן אוכל להסתדר ?
 
זה כבר משנה את התמונה

לגור בבאר שבע זה בהחלט הרבה יותר זול, ואפשרי עם משכורת שלך... אבל בכל מקרה כדאי לך להצטמצם כמה שניתן ולגור עם שותפים. לחסוך בהוצאות השוטפות... נראה לי שיש מאמר על זה. במקרה כזה, אם תגורי עם ההורים באותה עיר אז תוכלי לאכול אצלם קבוע, לא? (מחשבה קצת דבילית, אבל זה באמת חוסך המון כסף).
 
קודם כל שכחתי לומר גם מקודם תודה

על הניסיון לעזור
אני לא אוכל לאכול אצלם קבוע גם בגלל המצב הכלכלי שלהם (לא יהיה יותר טוב משלי) וגם בגלל המצב שנוצר בבית יצא לי לקרוא במאמרים ואני יודעת גם שב"ש יותר זולה ואולי אני אוכל להסתדר אבל אני פשוט מפחדת...
 
אפשר להבין אותך

מבחינת החשש אני מתכוונת. תראי - לגור בבאר שבע זה בהחלט אפשרי עם המשכורת שלך, שכירות תצא לך כ-150$ (ואת יכולה בקלות למצוא גם בפחות), שזה פחות מ-1000 ש"ח, ככה שישארו לך מהמשכורת מספיק למסים ומחיה. כמובן שכסף בצד אף פעם לא מזיק, אבל אם לא תאכלי קוויאר לעיתים קרובות ולא תדברי הרבה בטלפון ותוותרי על כבלים דיגיטליים, נראה שלא תהיה לך בעיה לחיות בכבוד. יהיה בסדר, העיקר שתשארי אופטימית
 

Mיקי_

New member
בעע עכשיו אני רואה שאת בבאר שבע

כתבתי לך מגילה שלמה ועכשיו אני לא יודעת כמה המחירים שכתבתי לך רלוונטיים... ואין לי מושג אם יש בכלל שוק בבאר שבע
(רוב הסיכויים שיש) אבל בהחלט הרבה יותר זול שם. אני מוכנה לברר אם גם לאוניברסיטת בן גוריון יש קליניקה פתוחה לאזרחים לשירות פסיכולוגי... (בחיפה למשל ידוע לי שיש משהו כזה עם פגישות קבוצתיות, אז הגיוני שגם בב"ש יהיה משהו) אבל משהו אחר שניזכרתי בו, זה השירות הפסיכולוגי של קופ"ח. כל אדם זכאי למספר מסויים (בדר"כ משך של שנה) של פגישות עם פסיכולוג דרך קופ"ח. את יכולה לפנות גם לקופת החולים שלך ולבדוק איך את יכולה לנצל את זה. בבאר שבע קיים גם מרכז לבריאות הנפש, שאפשר גם כן במחירים מסובסדים לקיים פגישות פסיכולוגיות. המרכזים הללו נמצאים תמיד ליד שירותי הרווחה. ורציתי להעיר לפני בובה, אני מרוויחה והרווחתי בערך מה שהאנונימית מרוויחה לחודש, לפעמים קצת יותר ולפעמים קצת פחות תלוי בחודש... (כי אני עובדת לפי שעות ולפי עמלה) ובהחלט אפשר (גם בת"א) לחסוך גם כשמדובר בסכומים שכאלה! אוף, עכשיו אני מרגישה מטומטמת שלא קראתי מההתחלה את השירשור וישבתי עכשיו איזה שעה וכתבתי מגילה, שרובה בכלל לא רלוונטי לבאר שבע. בעעעע אבל שירות לאומי אפשר לעשות גם בבאר שבע, שלא תחשבי שזה רק במרכז. אוף!!!
 
ברוכה הבאה ../images/Emo142.gif

אני רואה ששתיה חמה כבר הציעו לך
אני אביע את דעתי, ואולי משהו מכל זה יעזור לך: ממה שאת כותבת בהודעה, אפשר לעשות רשימה של דרישות ועובדות: * את תגורי בבאר שבע * את רוצה לחסוך * את רוצה לצאת מהבית * תרוויחי בערך 3500 ש"ח * את רוצה לחסוך * את רוצה לגור לבד ללא שותפים. איך שאני רואה את זה, הדרישה האחרונה שלך תוקעת אותך. לגור לבד זה תמיד עסק הרבה יותר יקר מלגור עם שותפים (להוציא מקרים מיוחדים). הכסף שתוציאי על זה יבוא על חשבון משהו, למשל - חסכונות. בסך הכל, כמו שאמרו, המשכורת שלך תאפשר לך לשכור חדר בדירה בבאר שבע, וגם לשלם חשבונות והוצאות. העניין היחיד הוא שתצטרכי להיות מאוד זהירה עם ענייני הכספים שלך, ולחשוב על כל הוצאה פעמיים - אם בכוונתך גם לחסוך. עצתי לך, ואני אומרת את זה מניסיון (והשתכרתי פחות ממך בשנה האחרונה), קבעי הוראת קבע, לפיה את מכניסה לפק"מ כל חודש 500 ש"ח, ותחשבי את התקציב שלך לפי 3000 ש"ח. זה יספיק לך למגורים חשבונות ומזון - אבל תצטרכי להיות זהירה בהוצאותיך. בנתיים - כך את חוסכת 6000 ש"ח בשנה.
 

Mיקי_

New member
תשובות (ארוך עם הרבה סיפור אישי)

אני אספר פה את הסיפור האישי שלי, שמאד דומה ברקע שלו למה שתיארת, ואשיא לך את העצות הקטנות שלי, אני מקווה שתוכלי ללמוד דבר או שניים מהסיפור שלי. אני באה ממשפחה קשה גם כן, ועזבתי או הועזבתי איך שתרצי להתייחס לזה את הבית בגיל 18.5 עם סיום הבגרויות... שנה עשיתי שנת שירות שכללה מגורים במכינה קד"צ חילונית למנהיגות חברתית מיצר, שסיפקו לי גם אוכל וגם מגורים... וכשסיימתי אותה עברתי לגור בת"א. כיוון שאני פציפיסטית גם לי יש פטור משירות בצבא, וחיכית לצערי שנה עד שהתחלתי את השירות הלאומי שלי. בשנה הזו עבדתי בת"א בכל מיני עבודות בעיקר מלצרות, והתחלתי לחסוך לשירות לאומי כי לא ידעתי אם בש"ל אני אוכל לעבוד, ואיפה ומה יהיה מצבי. על הנקודה הזאת אני רוצה להתעקב. כתבת שאת מרגישה שמוקדם לך מידי להתמקד על נושא אחד, שאת מרגישה צעירה ולא סגורה על עצמך. הצעתי אלייך נסי לעשות שירות לאומי. גם אם יש לך בעיה בריאותית (תהה אשר תהה) אין סיבה שלא תעשי שירות לאומי שגם יכול לתרום לך וגם יכול כמובן לתרום למדינה ולהקנות לך זכויות כמו של כל חיילת משוחררת. משמע אומר, מענק+פקדון והטבות מס (גם למי שעושה שנת שירות לאומי אחת בלבד) וגם עבודה מועדפת (למי שמסיימת שנתיים) [עוד על ההטבות אשמח לספר לך בפורום 893]. אני לא יודעת אם את יודעת, אבל שירות לאומי זה לא רק לדתיים ודתיות וגם חילוניים יכולים לעשות שירות לאומי, דרך עמותות כמו שלומית ושל. מעבר לכך יש אפשרות בשירות לאומי לקבל דירת שירות, או לגור בתנאי פנימייה במקום בו עושים את הש"ל. דבר שיכול להקל על ה"הלם" של היציאה מהבית. ועכשיו נחזור אלי... אני לא הלכתי לגור בפנימייה ולא בדירת שירות מהסיבה המאד פשוטה - לא היה לי לאן לחזור. כמו שכתבתי למעלה עזבתי / הועזבתי את הבית. ובש"ל את לא יכולה להישאר בדירת השירות (ואני לא שירתתי בפנימייה) בסופ"ש ואת חייבת לחזור לאן שהוא. כיוון שאני הספקתי לעזוב את הבית שנתיים לפני שהתחלתי את הש"ל צברתי רכוש לאן קטן, שלא יכולתי לטלטל איתי ממקום למקום (על זה גם נפלו הפנימיות), ולעבור כל שבוע מידיד לידידה לא היה אופציה. אי לכך המשכתי גם במהלך השירות לשכור דירה בת"א (בדירת שותפים), וחיפשתי מקום שירות שאשרת בו 5 ימים בשבוע בשעות נוחות, ושיהיה לא רחוק ממקום מגורי, כדי שאוכל ללכת ברגל ולא לבזבז את זמני וכספי בנסיעות. מהשירות לאומי מקבלים דמי כיס כל חודש (משהו מאד זעום, שאשמח להרחיב עליו שוב בפורום 893 במידת הצורך) וכיוון שהיה לי גם אוכל לקנות, גם שכ"ד לשלם, וגם חיים לחיות, הצלחתי להשיג אישור עבודה מהשירות לאומי, שאיפשר לי לעבוד בערבים. וכאן התחלתי לחסוך שוב כסף. את כותבת שאת רוצה לגור לבד. דעי לך שזו מכשלה די גדולה, כי קשה למצוא דירות יאות למגורים באיזור טוב, במחירים נוחים. בשביל לגור לבד צריך כסף. אני התחלתי את מגורי בת"א בחדר של 220$ בדירת שותפים עם עוד 2 שותפות, ועם הזמן והכסף עברתי לחדר גדול של 240$ עם עוד שותף ושותפה. אלו מחירים שהם יחסית מגוכחים לת"א במיוחד לאיזור טוב כמו זה שאני גרתי בו, וגם באופן כללי... למצוא חדר טוב בפחות מ250$ עם שותפים נחשבת מציאה בת"א... ככה שלגור לבד לא יעלה לך פחות מ300$ לדירת חדר שזה בכלל לא משהו... מה שמיקר מאד את העלויות של כל הסיפור. אני צימחונית כבר למעלה מ10 שנים, ואני רוצה לספר לך סוד קטן... להיות צימחוני זה זול! להיות טיבעוני זה אפילו עוד יותר זול! העניין הוא ללמוד איך לבשל בריא בזול. ציינת שאת אוכלת תחליפים, לא חייבים לקנות טבעול יקר, אפשר להכין שניצל סויה בעצמך, משניצלי סויה גולמיים שקונים בחנויות טבע, כל שניצלון כזה עולה כמה עשרות אגורות, ואת פשוט מכינה אותו עם ביצה ופירורי לחם ויש לך מוצר טעים וזול, אותו הדבר אפשר לעשות עם פתיתי סויה שמתאימים לבר-בורגרים
, לסויארמה(על משקל שווארמה) וכ"ד... מתכונים אין סוף (למעלה מ20 קטגוריות מתכונים שונות) לדברים כאלו תוכלי למצוא בפורום צימחונות וטיבעונות (301). זה באשר לתחליפים. לגבי שאר אוכל צימחוני, לקנות קטניות זה לא דבר שעולה הרבה כסף, וזה הדברים המזינים ביותר מבחינת וויטמנים חומצות אמינו, ויסודות שאדם צריך, ובמיוחד צימחוניים וטיבעוניים. ק"ג של אורז, סויה, עדשים, שעועית, קוואקר, בורגול עולה בממוצע כשלושה שקלים. ק"ג גרעיני חומוס עולה בסביבות 5 ש"ח למיטב זיכרוני, וטחינה גולמית עולה 7 ש"ח. זה דברים שהם באמת זולים, ואם את לא חובבת עטיפות יפות של סופר מרקטים, בשוק המחירים שלהם ממש מצחיקים... הבעיה היא בכל הנוגע לפירות וירקות, שכדי להוזיל קניה שלהם חייבים ללכת לשוק. מה לעשות פירות וירקות זה דבר יקר.
אבל תזכרי זה אף פעם לא יקר כמו בשר
לגבי ויטאמינים ותוספי מזון. חבילה של 100 כדורי מציצה תת לשוניים (1000MC) של B12+חומצה פולית עולה בין 40 ל70 ש"ח (תלוי איזה חברה ואיפה את קונה) וזה מספיק בערך לשנה. (אם אין לך מחסור לוקחים פעם או פעמיים בשבוע). תוסף חשוב נוסף לצימחונים הוא הברזל, אם את מבקשת מרשם מרופא המשפחה שלך, את יכולה לקנות במחירים מסובסדים דרך הקופ"ח שלך. אני קונה 30 כדורי ברזל ב14 ש"ח... בכל פארם רגיל זה עולה פי שתיים ולפעמים פי שלוש, ואין סיבה להוציא על זה כ"כ הרבה כסף. שאר הויטמינים את צריכה לקחת רק אם בדיקות דם מראות שיש לך מחסור (וכדאי לעשות בדיקה פעם בחצי שנה), אלו הויטאמינים היחידים שכדאי להקפיד עליהם כך או כך... ואם את אוכלת נכון ומעשירה את התזונה שלך בקיטניות לא צריכה להיות לך כל בעיה. כמו שאמרתי לך כבר קודם, גם אני באה ממשפחה קשה, וגם אני הולכת לטיפול פסיכולוגי. אבל לא כל טיפול פסיכולוגי צריך לעלות אלפי שקלים... אני הולכת לקליניקה הפסיכולוגית של אונ' בר אילן, ועלות של בין 4-5 פגישות פסיכולוגית לחודש עולה שם 240 ש"ח בלבד. באוניברסיטת ת"א אני יודעת שיש הסדר דומה ב90 ש"ח לפגישה... קיימים מרכזים נוספים כמו "המרכז לייעוץ לאישה" (ברמת גן) "המכון הפסיכולוגי של התנועה הקיבוצית" (ת"א) ומרכזים נוספים שברגע זה פרחו לי מהראש אבל תוכלי לקבל עליהם מידע בעצה - המרכז הישראלי לעזרה עצמית והדדית (שם אגב עשיתי את השירות הלאומי שלי) שמספקים שירותים פסיכולוגיים ברמות הוצאה שונות, לפי מדרגיי שכר. כך שגם טיפול פסיכולוגי לא חייבת להיות הוצאה כזו גדולה.
 

Mיקי_

New member
המשך התשובות שלי

מה עוד? חסכונות... איך חוסכים? האם אפשר לחסוך ולמה? לפני כמה זמן כתבתי פה הודעה מפורטת על דרכי החיסכון שלי, כתבו לי פה שאני קטנונטית ואני לא נהנת באמת מהחיים, ושאין מה להיבהל ממינוס בבנק 8-... אבל אני מוצאת שחשיבה ותיכנון קדימה, תוך מעקב אחרי הרגלי הצריכה שלך, והקפדה על מסגרת הוצאות היא דבר מאד חשוב והכרחי אם רוצים לחסוך. בשביל מה אני חוסכת? שנה שעברה חסכתי למחשב (זה שאני כותבת עליו עכשיו), עכשיו אני חוסכת בעיקר ללימודים באוניברסיטה (הפיקדון והמענק של הש"ל מאד עזרו לי בעניין הזה) ולחיים שאחריהם. אני מציבה לעצמי יעדים מסויימים לחסכונות (למשל עכשיו יש לי חיסכון שמספיק לשכר לימוד לשנה א'), לי זה נוח, כל אחד והדרך שלו. בכל אופן כן אני מצליחה לחסוך. ואפילו חוסכת יפה מאד... היום, אני גרה עם הבן זוג שלי, כבר 9 חודשים, לגור בזוג זה תמיד הרבה יותר חסכוני ונוח, לעומת דירות שותפים... אבל בשום אופן אל תחכי עם היציאה החוצה רק כדי לצאת החוצה למגורים עם בן/בת זוג. אם הגיע הזמן שלך לפרוש כנפיים תעשי את זה, אבל תעשי את זה בחוכמה. אני נכוותי יחסית מעט במהלך הדרך, אבל היו לי בהחלט תקופות לא קלות בדרך למצב שלי עכשיו... התקופות הקשות הן בעיקר בהתחלה... אבל צריך לשמור על אופטימיות ולזכור, שהמגורים מחוץ לבית הם גם סוג של שפיות חדשה. כל מה שתיארתי פה הוא לא קל (חוץ מהצימחונות), זה לוקח זמן, זה לוקח אנרגייה, וזה לוקח כוח. אבל החופש ותחושת העצמאות הם דבר גדול. ואם קשה לך עם המשפחה, או למשפחה קשה איתך, זה שינוי, שהופך לך את החיים להרבה יותר טובים בסופו של דבר, עם כל הקושי. את מוזמנת לשאול אותי שאלות על התהליך האישי שלי, או הבהרות על מה שכתבתי כאן, או במסרים או בפורום, אני אשמח לעזור לך ככל הניתן. המון המון
מכל ה
 

newKiticat

New member
בהחלט צריך לראות איפה אפשר להתפשר

והעיצות שנאמרולך פה הם טובות וגדולות. אבל אני רציתי להוסיף עוד עובדה- אני בעצמי בעלת פטור רפואי (פרופיל 21), אבל אני בחרתי להתנדב לצבא וכרגע שואפת להשלים שירות מלא של שנתיים. עם זאת, השאיפה לעצמאות גדולה ובוערת מאוד, יצא לי לברר כמה דברים. אין לי מושג מה המצב הרפואי שלך, אבל אני רוצה להמליץ לך משהו בין שנינו ולא על גבי הפורום. כך שאם את מעוניינת והעיצה אכן מתאימה לך, אשמח לשתף אותך במסרים או באיסיקיו.
 
למעלה