יוצאת למסע
New member
שלום ../images/Emo140.gif ..../images/Emo18.gif קצת קשה לקריאה..
היא .. לא אני .. היא הביטה אל מעל אנשי העולם. היא הביטה מעל מרעי חלומם. הביטה ושאלה...תהתה... מדוע? איש אחד זר הלך בעקבותיה... האיש הפחיד והלחיץ אותה אך היא המשיכה בשלה... היא נעצרה מול חלונות ראווה...נעצר אף הוא... היא המשיכה ללכת...הלך אף הוא... ואז נעצרה והסתובבה אליו.... מי אתה? ומה אתה רוצה ממני? ממך?...ענה האיש...אינני רוצה כלום! אני סתם עובר אורח תמים! טוב...סליחה...אמרה הילדה והמשיכה בדרכה. האיש המשיך ללכת בעקבותיה והיא פחדה אך לא ידעה מה לעשות. ראתה שוטר בפתח החנות ונעצרה לידו... האיש נעצר אף הוא מעט אחריה... היא פנתה אל השוטר ואמרה: "אדוני השוטר...האיש הזה כבר הולך אחריי כמה דקות וזה מלחיץ אותי...אתה יכול לעזור לי אולי?" מיד השוטר בא לעזרתה והציע ללוות אותה לביתה בבטחה. האיש פתאום נעלם מעקבותיה ואחרי מספר צעדים ראתה אותו לפניה. היא הצביעה עליו ואמרה לשוטר כי זהו האיש. השוטר גיחך מולה בבוז באומרו כי איש זה הוא צדיק תמים ולא יוכל לפגוע בזבוב...אל תדאגי ילדתי...לכי הביתה בבטחה ואל תחששי. הילדה פנתה לדרכה והרגיעה את עצמה באומרה כי בטח דמיינה... השוטר רגוע אז גם היא צריכה להיות רגועה. האיש המשיך ללכת בעקבותיה... היא הגיעה לצומת דרכים...והיססה באיזו מהדרכים כדאי לה לבחור?! בשתיהן כמעט ולא היו אנשים אך אחת היתה יותר ארוכה מהשניה... פנתה הילדה ובחרה בדרך הקצרה... האיש עדיין היה בעקבותיה והיא חששה נורא...נכון שהוא לא פגע בה וגם השוטר מכיר אותו אבל האיש נתן לה הרגשת אי נוחות בעוקבו אחריה...היא חשה אי שקט וליבה המה...רק שאגיע כבר הביתה...אמרה לחשה. אחרי מספר דקות הבחינה כי האיש נעלם...תחושת הקלה פעתה בקרבה והיא הרגיעה את מהירות צעדיה. אחרי מספר צעדים חשה יד סוגרת על גרונה...וסכין הונחה על גופה... הילדה עצרה בבהלה...פחד געה בליבה ונפשה לא ידעה מנוח... זה היה האיש אשר ממנו חששה נורא...האיש אשר החליט עכשיו להיות האדון של גופה! האיש ביצע בגופה את הנורא מכל...חדר בכוח ובקע את כל מחסומי ההגנה של הילדה...הילדה התחננה כי יפסיק...צעקה עם ובלי קול... התחננה כי תיעלם...התחננה כי תיכחד מן הבריאה הנוראה הזו! האיש סיים את זממו...והנערה נותרה מוטלת בפינה בלי יכולת תזוזה... הוא התלבש ואיים עליה שלא תאמר מילה לאיש אחרת הוא יחזור וימשיך להכאיב! הנערה אספה את עצמה אחרי כמה רגעים...האיש כבר הלך לו לדרכו... עוד קצת ואני מגיעה הביתה...הביתה לאמא. הנערה/ילדה נכנסה לביתה...אמא זרועותיה אליה שלחה וחיבקה בחום. מה לך ילדתי ואת עצובה?...האם מישהו לך עשה רע? הילדה התכנסה בתוך גופה המגונן של אמא ובכתה... אמא שלי יקרה...מישהו עשה לי רע נורא! הוא הכאיב לי ופגע בי! ששששששש...הס ילדתי היקרה!...את הנעשה לא ניתן להשיב.... לכי התקלחי ותרגישי קצת יותר טוב. אני מבטיחה לך כי תוך כמה ימים תשכחי הכל והכאב ייעלם! להבא ילדתי...כדאי ללכת בדרך הארוכה ולמנוע רעות שיגיעו מן הדרך הקצרה בה בחרת! אבל אמא...היססה הנערה.... הס ילדתי ושמעי בקולי! הנערה פנתה אל חדר האמבטיה...דמעותיה שוטפות אותה ויגונה כבד על ליבה... אבל אמא...זה באמת כואב נורא!...אם הייתי בוחרת בדרך הארוכה...האם האסון היה אז נמנע?! הימים והשנים עברו חלפו...לנערה לא הפסיק לכאוב מעולם והיא אף לא הצליחה לשכוח דבר...הכאב מיום ליום אף התעצם...את ילדותה היא הפסידה ואין נקודת חזרה...בין רגע הפכה מילדה לנערה... לנערה אשר חייה חוללו במחי יד...ולאף אחד לא היה אכפת! (זו היתה צורת הכתיבה שלי כשהייתי ילדה ופניתי לעזרה אך נפלתי על אוזניים ערלות...עצם המעשה לא התרחש בדיוק כמו שכתבתי אבל זה מה שיצא לי לכתוב אז) תוד לכל מי שקרא. אני.
היא .. לא אני .. היא הביטה אל מעל אנשי העולם. היא הביטה מעל מרעי חלומם. הביטה ושאלה...תהתה... מדוע? איש אחד זר הלך בעקבותיה... האיש הפחיד והלחיץ אותה אך היא המשיכה בשלה... היא נעצרה מול חלונות ראווה...נעצר אף הוא... היא המשיכה ללכת...הלך אף הוא... ואז נעצרה והסתובבה אליו.... מי אתה? ומה אתה רוצה ממני? ממך?...ענה האיש...אינני רוצה כלום! אני סתם עובר אורח תמים! טוב...סליחה...אמרה הילדה והמשיכה בדרכה. האיש המשיך ללכת בעקבותיה והיא פחדה אך לא ידעה מה לעשות. ראתה שוטר בפתח החנות ונעצרה לידו... האיש נעצר אף הוא מעט אחריה... היא פנתה אל השוטר ואמרה: "אדוני השוטר...האיש הזה כבר הולך אחריי כמה דקות וזה מלחיץ אותי...אתה יכול לעזור לי אולי?" מיד השוטר בא לעזרתה והציע ללוות אותה לביתה בבטחה. האיש פתאום נעלם מעקבותיה ואחרי מספר צעדים ראתה אותו לפניה. היא הצביעה עליו ואמרה לשוטר כי זהו האיש. השוטר גיחך מולה בבוז באומרו כי איש זה הוא צדיק תמים ולא יוכל לפגוע בזבוב...אל תדאגי ילדתי...לכי הביתה בבטחה ואל תחששי. הילדה פנתה לדרכה והרגיעה את עצמה באומרה כי בטח דמיינה... השוטר רגוע אז גם היא צריכה להיות רגועה. האיש המשיך ללכת בעקבותיה... היא הגיעה לצומת דרכים...והיססה באיזו מהדרכים כדאי לה לבחור?! בשתיהן כמעט ולא היו אנשים אך אחת היתה יותר ארוכה מהשניה... פנתה הילדה ובחרה בדרך הקצרה... האיש עדיין היה בעקבותיה והיא חששה נורא...נכון שהוא לא פגע בה וגם השוטר מכיר אותו אבל האיש נתן לה הרגשת אי נוחות בעוקבו אחריה...היא חשה אי שקט וליבה המה...רק שאגיע כבר הביתה...אמרה לחשה. אחרי מספר דקות הבחינה כי האיש נעלם...תחושת הקלה פעתה בקרבה והיא הרגיעה את מהירות צעדיה. אחרי מספר צעדים חשה יד סוגרת על גרונה...וסכין הונחה על גופה... הילדה עצרה בבהלה...פחד געה בליבה ונפשה לא ידעה מנוח... זה היה האיש אשר ממנו חששה נורא...האיש אשר החליט עכשיו להיות האדון של גופה! האיש ביצע בגופה את הנורא מכל...חדר בכוח ובקע את כל מחסומי ההגנה של הילדה...הילדה התחננה כי יפסיק...צעקה עם ובלי קול... התחננה כי תיעלם...התחננה כי תיכחד מן הבריאה הנוראה הזו! האיש סיים את זממו...והנערה נותרה מוטלת בפינה בלי יכולת תזוזה... הוא התלבש ואיים עליה שלא תאמר מילה לאיש אחרת הוא יחזור וימשיך להכאיב! הנערה אספה את עצמה אחרי כמה רגעים...האיש כבר הלך לו לדרכו... עוד קצת ואני מגיעה הביתה...הביתה לאמא. הנערה/ילדה נכנסה לביתה...אמא זרועותיה אליה שלחה וחיבקה בחום. מה לך ילדתי ואת עצובה?...האם מישהו לך עשה רע? הילדה התכנסה בתוך גופה המגונן של אמא ובכתה... אמא שלי יקרה...מישהו עשה לי רע נורא! הוא הכאיב לי ופגע בי! ששששששש...הס ילדתי היקרה!...את הנעשה לא ניתן להשיב.... לכי התקלחי ותרגישי קצת יותר טוב. אני מבטיחה לך כי תוך כמה ימים תשכחי הכל והכאב ייעלם! להבא ילדתי...כדאי ללכת בדרך הארוכה ולמנוע רעות שיגיעו מן הדרך הקצרה בה בחרת! אבל אמא...היססה הנערה.... הס ילדתי ושמעי בקולי! הנערה פנתה אל חדר האמבטיה...דמעותיה שוטפות אותה ויגונה כבד על ליבה... אבל אמא...זה באמת כואב נורא!...אם הייתי בוחרת בדרך הארוכה...האם האסון היה אז נמנע?! הימים והשנים עברו חלפו...לנערה לא הפסיק לכאוב מעולם והיא אף לא הצליחה לשכוח דבר...הכאב מיום ליום אף התעצם...את ילדותה היא הפסידה ואין נקודת חזרה...בין רגע הפכה מילדה לנערה... לנערה אשר חייה חוללו במחי יד...ולאף אחד לא היה אכפת! (זו היתה צורת הכתיבה שלי כשהייתי ילדה ופניתי לעזרה אך נפלתי על אוזניים ערלות...עצם המעשה לא התרחש בדיוק כמו שכתבתי אבל זה מה שיצא לי לכתוב אז) תוד לכל מי שקרא. אני.