שלום

spongeshahar

New member
שלום../images/Emo24.gif

פשוט רציתי לספר את הסיפור שלי אוקי אז ככה..אני לא יודעת מאיפה זה נובע,למה זה קורה לי,ואיך זה בכלל התחיל לי. אבל תמיד חשבתי שאני קצת לא בסדר. לפני בערך 3 שנים זה התחיל. אני זוכרת שתמיד פחדתי מהחושך,פחדתי ממנו מוות. ולדוגמא הייתי לבד בבית הייתי חושבת שנימצא מישהו בפנים, שמישהו מסתכל עלי,שמישהו רודף אחרי. שהייתי הולכת לישון תמיד הייתי מתכסה עם השמיכה עד הראש ומסתובבת לכיון הקיר,ואז אחרי כמה שניות הייתי שומעת רעשים,הייתי שומעת מישהו הולך,מישהו מדבר,שהייתי ממצמצת עם העיינים הייתי רואה דמויות שחורות כאלה הולכות. אחרי חצי שנה בערך היה לי זוג אוגרים-בן-ובת. והבת המליטה גורים,אני זוכרת שהיו לי 10 גורים קטנים של אוגרים, ואני זוכרת |וסליחה על הגועל|.. אני זוכרת שהייתי לוקחת גור אוגר לוקחת מספרים וחותכת אותו באמצע. ואחרי זה הייתי הולכת ובוכה,הייתי כל כך בוכה. אבל באותו רגע שעשיתי את זה כל כך,כל כך שמחתי לא יודעת למה. ואני אוהבת חיות,ואני לא בן אדם רע או משהו. אני זוכרת שגם הייתי נוראא ואני עדין נורא רגשניתתת כאילו לקחתי כל דבר כל כך ללב הייתי רוצה למות עם סתם היו אומרים לי (חח איזה יצורה או משהו כזה) ואני זוכרת שתמיד בלילה הייתי חושבת על שיטות להתאבד,למות. ותמיד ניסיתי ולא הצלחתי. הגעתי למצב שגם חתכתי את עצמי בכל מיני מקומות. ויש לי גם בעית אכילה אבל זה התפתח אצלי רק לפני כמה חודשים. בבעית אכילה הייתי עולה קילו ורוצה למות,ופשוטטט אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי. ואני מסתירה את זה. ואין לי עם מי לדבר ואתם היחידים פה..
 

CaNdYs GiRl

New member
אוקיי אז ככה.......

אני לא פסיכולוגית או משהו.... רק שתדעי אבל אני די מבינה בדברים האלה.. לפחות זה מה שאומרים לי.. בכל מקרה קראתי את ההודעה שלך והאמת? קצת נחרדתי כשכתבת שאת חתכת אוגר קטן זה עשה לי ממש רע אבל אני חושבת שיש לך איזשהו צורך לבדוק את עצמך ושראית דבר כל כך קטן וחסר אונים רצית לראות איזה הרגשה תהיה לך ומה תהיה התגובה שלך אם תפגעי בדבר כל כך קטן שלא יכול להלחם נגדך... מבינה אותי? זה לפחות מה שאני חושבת... לפעמים בחושך ישנם תעתועי ראיה וכשאת מפחדת ויש לך חרדות אז את רואה כמו מן את מה שעובר לך בראש את בעצם די מכריחה את עצמך לראות אותם... פעם נסעתי עם אמא שלי בלילה במכונית בכביש חיפה עתלית כזה ויש שם ממש מעט אור ואני נשבעת לך שאני הרגשתי כאילו אני רואה אישה רצה לכביש וכבר באתי להגיד לאמא שלי תעצרי ואז פתאום הבנתי שזה היה סתם מן תעתוע ראיה כזה.. מבינה? אם החושך מפריע לך ואת לא היחידה פשוט תלכי לישון עם אור קטן זה עוזר מא ד או שתלכי לישון עם טלוויזיה פתוחה אחרי כמה זמן כבר לא תצטרכי אותם.. אם הבעית אכילה שלך זה זה שמפריע לך שאת עולה אפילו קילו אחד אז אני מביה אותך לגמרה אבל אני לא בטוחה שזאת בעיית אכילה רצינית כל כך אני כשהייתי בכיתה ה ככה הייתי מקיאה כל הזמן... אבל לא ברמה רצינית אבל בכל זה נקרא הפרעת אכילה -בולמיה.. אני לא חושבת שבגיל הזה צריך להפריע לך כל כך אם את עולה קילו קטן כי תראי שאחרי שבוע את גובהת קצת וכל הדברים האלה ואת פעם עולה במשקל ופעם יורדת... פשוט תשמרי על תזונה נכונה ותתיעצי עם דיאטנית או משהו ככה לא תרגישי רע עם עצמך ותדעי שהכל מסודר אצלך.... בקשר לזה שאת חותכת את עצמך אף פעם לא הבנתי מה הצורך הזה של אנשים לחתוך את עצמם ולהכאיב ...תתיעצי עם הורה או פסיכולוג וגם תחשבי עם עצמך לפי מה שאני אומרת לך להרבה אנשים מאד מאד רע והם לא חותכים את עצמם... אם זה הבעיה שלך שרע לך תזכרי להיות אופטימית ושיהיה טוב... ובקשר לחרדות וזה פתחתי על זה נושא איך להתמודד איתם אז תקראי את זה.. מקווה שעזרתי=)
 

דנה צ

New member
שלום גם לך...

נשמע שאת עובר תקופה ממש קשה, לפי מה שאת מספרת את נערה מאד מאד רגישה, את לוקחת כל דבר ללב,יש לך כל מני פחדים שקשורים ללילה וכדומה. נשמע שיש בך המון כאב שמתבטא בפגיעה עצמית, בהפרעת האכילה שלך ואף מביא אותך לכדי מחשבות וניסיונות אובדניים. ובנוסף להכל את כל זה את עוברת לבד! וזה נשמע לי עוד יותר קשה ואף בלתי אפשרי לחוש את כל בתחושות הללו ולעבור את כל מה שאת עוברת בלי שיש לך עם מי לדבר. אין אף אחד שאת סומכת עליו??? את חייבת עזרה, ובשביל זה את חייבת לשתף מישהו במה שאת עוברת! כמובן שהכי היה רצוי שתספרי להורייך כדי שיוכלו לפנות איתך לטיפול, אבל אני מניחה שיש לך איזשהו קושי לעשות זאת. אז את צריכה למצוא אלטרנטיבה - לספר לחברה קרובה, ליועצת בבי"ס, לקרוב משפחה שאת סומכת עליו... יש מישהו כזה? ובינתיים אנחנו נשמח להיות לך לאוזן קשבת, אז תמשיכי לשתף...
 

merlin888

New member
מהההה?

את משוגעת!!! איך יכולת לעשות דבר כזה? את צריכה פסיכיאטר דחוף!
 

spongeshahar

New member
תודה לכולם!לתגובה האחרונה אני לא

מגיבה. מה שרציתי לומר זה שקשה לי לסמוך על ההורים,והפסיכולוגית של בית הספר אני ממש לא סומכת עליה אחרי כמה מקרים. נורא קשה לי ואני מצטערת שאני ככה משתפת אותכם! אני לא רוצה ללכת לפסיכולוג אני מעדיפה לשתף אותכם פה.
 
פסיכולוג רק יעזור לך

את לא חייבת את הפסיכולוגית של בית הספר אך את חייבת פסיכולוג ודי דחוף. פגיעה בבעלי חיים עלולה להיות שלב לפני פגיעה שלך בעצמך ובאנשים אחרים וחשוב מאוד שתטפלי בזה לפני שיהיה מאוחר.
 

הלהלה

New member
אני יכולה להבין

חרדות. באמת שאני יכולה להבין. אני לא יכולה ולא רוצה להבין רוצחים. מה הם עשו לך? גם לי יש הפרעות חרדה ואני לא הולכת והורגת חיות חסרות ישע. איכס.
 

jack carver

New member
אוקי אז ככה

במקרה נכנסתי לפורום כי זה פורסם בעמוד הראשי.. והתחלתי לקרוא כמה הודעות פה וזה באמת פורום שונה.. בכל מקרה תקשיבי-מה שאני חושב עלייך זה שאת מפחדת כל כך מהפחד עצמו לא מהחושך.. וזה שעשית את זה לאוגר מראה עד כמה קשה לך עם זה את חתכת אותו כדי להרגיש עליונות על האוגר כי את חושבת שהפחד מתעלה עלייך.. עכשיו מה שאת צריכה להכניס לראש שלך שאת ה"פחד בכבודו ובעצמו".. את צריכה לחיות את הפחד שלך את צריכה לגרום לפחד שלך לפחד ממך את עליונה את בת אדם ואת זאתי שמפחידה את השאר, הפחד הוא משהו שהאנושות החלשה אימצה לעצמה.. את לא היית אמורה לפחד בכלל מלכתחילה.. בכל מקרה אני בטוח שללכת לפסיכולוג מאוד מאוד יעזור לך חוץ מזה יש גם קוים טלפוניים דיסקרטיים שמייעצים ומדברים איתך על זה(גם אנשי מקצוע) ויכולים לעזור לך.. בכל מקרה אני מקווה ששיפרתי את המצב..
 
למעלה