שלום

[soconfused האחת]

שלום

איך אמורה בת 36 נשואה שנה וחצי ללא ילדים, להתמודד מול בעלה שצועק עליה ומכנה אותה בכינויים על "טעיויות" שלה, כאשר כל שהיא מנסה לעשות במישור של לדבר לא עוזר וכאשר היא בת 36 ורוצה כבר ילדים ממנו וכאשר הוא טוען שהוא לא צריך טיפול ולא מוכן לטיפול ?

 

[רגע אמדוד לי]

מאוד פשוט :

א - היא לא אמורה. ב - היא לא צריכה להישאר במקום שעושה לה רע ג - היא אמורה להגיד תודה שאין לה ילדים והיא לא "כבולה" למישהו. ד - היא אמורה להבין שלמרות השעון הביולוגי המתקתק - האושר האישי והשלמות עם התא המשפחתי שאליו היא מעוניינת להוסיף ילדים - חשוב יותר.

 

[שביל החלב והדבש]

פשוט, נותנת לו בעיטה בתחת ומשתחררת ממנו

 

[magenta73]

הייתי שמחה אם היית מפרטת קצת

עכשיו זה ממש "באוויר" מה שכתבת. אשמח לקצת יותר פרטים, מקרים מסויימים או התנהגות ספציפית, בכדי שאני אוכל יותר לנסות לעזור לך.

 

[רגע אמדוד לי]

קצת לא ברור :

הדס , ונגיד שהיא מפרטת... מה זה ייתן ? חוץ מאולי נקודות זכות כלפיי אותו בחור. שורה סופית - עפ"י הכתוב ואופן הכתיבה - לא טוב לאותה גברת במקום בו היא נמצאת - אך הרצון בילדים (ואני מניח שגם תיקתוק השעון לא מוסיף) גורם לה לחשוב פעמיים לגבי שינוי. אני אישית חושב שממש לא משנה עם אותו בחור - הוא טלית שכולה תכלת - לה לא טוב - וכן, אולי הבעיה היא בה בלבד - אך כל עוד ישנה בעיה שכזו - עדיף לא לשקול להביא ילדים.

 

[magenta73]

ואני אישית רוצה יותר פרטים לפני שאני הופכת

לורדה. וחוץ מזה... זוגיות היא זוגית, משמע שני אנשים תורמים או שלא להיווצרות הזוגיות הזו. טובה או רעה.