שלום

[yaelgal]

שלום

אז לצערי גם אני הצטרפתי לפורום זה ,לאחר הפלה ראשונה, אחרי ארבע שבועות מתוקים. זה הרי היה טוב מדי בכדי להיות אמיתי (ניסינו כשלושה חודשים). מצד אחד נכנסנו מהר וזה מעודד אותי שהפוריות שלנו תקינה, אבל מה יקרה אם זה יתעכב יותר מדי זמן? אני פשוט חיה את זה. רק שיש לי כמה בעיות- האם זה הגיוני שאחרי הפלה של ארבע שבועות תהיה נשירת שיער חזקה או שהנשירה לא קשורה להפלה. כמו כן איך אפשר להתאפק ולא לספר למשפחה ולחברים? אני לא רוצה רחמים או פחדים מצד הורים. ובעיה הכי כואבת- מה עושים עם בעל שנוסע לחול לעיתים קרובות מטעם העבודה? אפשר בקלות לפספס יום ביוץ וכך בקלות לפספס חודש...

 

[karin123]

שלום גם לך../images/Emo39.gif

באופן מפתיע גם אני בדיוק 4 שבועות אחרי הפלה והתחילה לי נשירה נוראית של השער. אולי אנו חוות מה שקורה בתום כל הריון, למרות שהיה קצר. אני כן סיפרתי לכמה חברים קרובים, כי זה עוזר ומונע שאלות מפגרות כמו "נו מתי תעשו ילד" ו"בקרוב אצלכם". גם אנחנו נכנסנו אחרי 3 חודשי נסיון והיינו מופתעים ושמחים על המזל הגדול..עד שהתחיל הדימום. הדבר היחיד שהחזיק אותי, ועדיין מחזיק אותי, זה הרצון לנסות שוב כמה שיותר מהר והמחשבה על ההריון הבא. והנה - בעלי, דווקא החודש שאפשר להתחיל לנסות, והביוץ אפילו ייצא בסוף שבוע, הוא במילואים לשלושה שבועות, בדיוק בתקופת הביוץ. זה אומר לחכות עד יולי !!! אותי זה שבר כשעשיתי את החישוב הזה, אבל עם הזמן, בחוסר ברירה, התרגלתי לרעיון. בעצם, אין מה לעשות. אבל אני בהחלט מבינה כמה קשה לחשוב שצריך לחכות עוד חודש. אני באופן אישי, למרות מה שהרופאים אמרו, לא חיכיתי חודש וניסיתי מייד (חברות אמרו שיש סיכוי גדול להיכנס להריון מיד אחרי הפלה, ואף רופא לא יכול לשכנע אותי אחרת). אצלי ההפלה "עברה חלק" אז הרגשתי בטוחה לנסות. ועכשיו אחרי המתנה מורטת עצבים לקראת הביוץ, צריך לחכות למחזור, שהלוואי ולא יגיע. וחוזר חלילה. זה הרבה יותר גרוע מהפעם שעברה שניסינו. אני מניחה שאחרי שמאבדים הריון רוצים את להיות שוב בהריון אפילו יותר ממקודם. אז, כתבתי די הרבה, ואני מקווה שגרמתי לך להרגיש שאת לא לבד. הרי זו כל המטרה בפורום הזה. שתהיה לך המון הצלחה בהריון הבא ושיגיע מהר. ואני מקווה שהנשירה תפסיק אצל שתינו... קרין

 

[yaelgal]

תודה

מפליא עד כמה הסיפור שלנו דומה, נכון? חזרתי עכשיו מרופאת עור והיא נתנה לי כדורי ברזל ו b12. את יודעת, אני מעסיקה את עצמי בשאלה למה זה קרה דוקא לי. באותו היום הסתובתי עם חברה בסה"כ כשעה, ולקראת הסוף לחץ לי פיפי אבל התאפקתי. רק כשראיתי את התחתון הבנתי מה קרה... אולי אם באותו היום לא היתי מסתובבת כל זה לא היה מתרחש. אני בת שלושים וכולן מסביבי יולדות ופתאום הרצון כל כך עז... אמנם נישאנו רק לפני מספר חודשים אבל עדין... ובנוסף ללחץ הזה אני מעסיקה את עצמי כל הזמן בשאלה מתי בעלי יקרא שוב לחו"ל. לא מספיק שקשה גם ככה. מה גם, שמאז שידעתי שאני בהריון התחלתי להשמין, ונכנסתי לאובסית אוכל. עליתי כבר שני קילוגרמים, ממש מדכא. הבעיה היא שאני מנחמת את עצמי בכך שאין טעם לעשות דיאטה כי הנה אוטוטו אני אהיה בהריון... מקוה שלא הלאתי אותך בקישקושים... יעל

 

[karin123]

זה לא משהו שעשית

דבר ראשון והכי חשוב - את חייבת להתנתק מהמחשבות של מה עשיתי ולמה זה קרה. קל להגיד וקשה לעשות. אבל חייבים לנסות. זה כנראה היה הגורל ואין מה לעשות. זה בטח לא קרה בגלל שהתאפקת או בגלל שהסתובבת. אצלי הדימום התחיל בעבודה...אח"כ ממש לא רציתי לחזור לעבודה כי השירותים הזכירו לי את זה. אבל אין ברירה. אני חייבת לספר לך שהחלק של לחכות לביוץ ושוב לחכות למחזור זה החלק הכי קשה. כל יום נמשך כמו שנה. אני אמורה לקבל מחר את המחזור הראשון שאחרי ההפלה. קשה לי אפילו לחשוב על זה. אנחנו נשואים כבר שלוש שנים וזה היה ההריון הראשון שלנו. אני אמנם יותר צעירה ממך אבל אני חיכיתי להריון הזה כבר המון המון זמן. אני מציעה שתנסי כן לשמור על המשקל כי גם משקל יתר עלול לגרום לבעיות בהריון. וחשוב שתרגישי טוב עם עצמך. הבדיחה הראשונה שיכולתי לחלוק עם בעלי לאחר ההפלה היתה - תראה איך אני נראית טוב אחרי ההריון, כמעט ולא עליתי במשקל. זו היתה הפעם הראשונה שיכולתי לדבר בחיוך על מה שקרה וזה מאד עזר להחלמה הנפשית. כל מה שאני יכולה להגיד לך זה תחזיקי מעמד ואני מאחלת לנו הריון חדש ובריא שיסתיים בילד/ה בריא/ה ושנהיה מאושרות. בהצלחה

 

[karen01]

הי יעל

את יכולה לבחור למי את מספרת ולמי לא - לא כדאי להשקיע יותר מדי אנרגיה בלהתאפק. כדאי לבחור את מי שנראה לך שידעו להקל עליך ולחבק, ולא להעיק (וכמובן להשביע אותם לא לספר לאחרים). אולי קצת קשה לראות את זה עכשיו, אבל זה באמת טוב שאין לכם בעיות פוריות ושאתם יודעים את זה. זה בהחלט יכל להיות גרוע יותר (יש פה גם כמה סיפורים כאלה). אם המחזור שלך סדיר, אפשר אולי לתכנן את הנסיעות של הבעל כך שלא יעלו על איזור יום הביוץ? אני מבינה מאוד את הלחץ להצליח שוב מהר, אבל כמה שזה יישמע בנאלי - יש דברים שלא ממש בשליטתנו. אפשר לעשות מאמץ להצליח (למדוד חום, לקיים יחסים וכו´) אבל אין ערבות. הסיכויים לטובתכם וזה גם משהו. שיהיה בהצלחה, קרן.