שלום!

[lilo89]

שלום!

אני בת 18 וחצי..ואני בתולה.לפני 10 שנים בערך כשהיית בכיתה ג'.עברתי סוג של התעללות מינית ז"א ילד בן 14 עשה ככה שאני אאונן לו וכל מיני דברים שאני לא רוצה להגיד פה...עכשיו בגילי הנוכחי כל החברות שלי כבר מזמן שכבו והכל ורק אני לא..בהתחלה סתם חשבתי שלא בא האחד..(ואגב זה לא שאני איזה בתולה קדושה או משהו כזה כאילו עשיתי כל מיני דבריים מיניים פשוט לא שכבתי אף פעם).אבלאתמול הייתי אצל "ידיד" שלי.הוא יפה,גבוה.בקיצור כל אחת היתה מתה למישהו כזה.וגם בחרות שלי כזה ניסו לשכנע אותי שיאלה צריך כבר לשכב עם מישהו.אז קיצר נסעתי אתמול לידיד הזה עם אחת החברות שלי והוא כצפוי התחיל איתי והכל ואז הלכנו לחדר שלו ואמרתי לעצמי זהו עכשיו אני אשכב איתו..והוא כזה שיחק את כל המשחקים המקדימים והכל אבל אני פשוט לא הייתי רטובה למטה ...ואז ניסינו להזדיין אבל ממש ממש כאב לי ואמרתי לו להפסיק..אבל כ"פיצוי" ירדתי לו,הרגשתי כלכ ך מלוכלכת וכל כך זונה עד שממש התחלתי לבכות..הוא כמובן לא ראה אבל היתה לי הרגשה ממש חרא...האם מישהו יכול לעזור לי ולהגיד לי האם החוויה מהילדות משפיעה או שסתם אני לא נמשכת אליו..ולמה כל הזמן אני מרגישה זונה כשאני בקטע מיני עם מישהו? בבקשה תעזרו לי.

 

[גבו וייס]

שלום לך,

המיניות שלנו, של כולנו, מושפעת ומורכבת ממגוון התנסויות וחוויות שהיו לנו בתחום המגע, האינטימיות, הגוף, הדימוי העצמי וההתנסויות עם בני המין שלנו ובני המין השני החל מגילאים צעירים מאד (הילדות המוקדמת) ועד להתנסויות מאוחרות יותר, בגיל ההתבגרות ובבגרות. התנסויות של פגיעה מינית, השפלה וניצול הנן חזקות מאד ובהחלט משפיעות על מיניותנו. נראה כי חלק ממה שמשך אותך להתנסות עם הידיד הייתה הלחץ של החברות ואולי הצפיות שלך מעצמך "לעשות את זה כבר". עם זאת, נראה שלא הגוף ולא הנפש רצו בזה ממש. יתכן שזה קשור רק להעדר משיכה אליו ויתכן שההתנסות הזכירה לך את האירוע מגיל 8 וגרמה לכך שהכאב יעלה. נראה לי שחשוב שלא תכעסי על עצמך ושלא תרגישי לא בסדר ושעלייך לרצות את הגברים עמם את נמצאת בדרכים שגורמות לך להרגיש לא טוב עם עצמך. האם קיבלת עזרה מקצועית לאחר האירוע בילדותך? בכל מקרה, נראה לי שכדאי לך למצוא מקום מקצועי בו תוכלי לבדוק את תחושותייך ורגשותייך בנוגע למין ולמיניות וכיצד ועד כמהההחוייה מהילדות משפיעה, כך שבהמשך תוכלי לבחור במיניות המתאימה והנכונה עבורך.

 

[lilo89]

הי

אני לא קיבלתי שום עזרה בנושא זה אף פעם...וגם לא רוצה כי ממש קשה לי לדבר על זה במיוחד עם כל מיני פסיכולגים שאני משלמת להם כדי שיקשיבו לזה..אניווי אני בעקרון רוצה לדעת האם זה יעבור לי?ואם לא מה אני יכולה לעשות עם עצמי כדי לא להרגיש זונה ושרמוטה כל פעם שאני נמצאת עם בן? תודה מראש!

 

[Sedna]

רגש

שאלה קטנה: את אוהבת את הבחור הזה? יש לך רגשות אליו, אפילו קצת? או שסתם ניסית לשכב איתו כי הרגשת שאת צריכה או כי החברות לחצו? גם אני עברתי משהו שמוגדר כמעשה מגונה, לא פעם אלא פעמיים (בגיל 11 ובגיל 21) וגם אני הרגשתי דחייה מגברים ומאברי המין גבריים עד שהיה לי חבר שאהבתי מאוד ואיתו לא הרגשתי את הדחייה הזו. יש לי שלושה דברים להגיד לך: 1. תוציאי לעצמך מהראש שאת "זונה או שרמוטה". מישהו נתן לך כסף תמורת השירות? לא? אז למה את חושבת שאת זונה? 2. תחכי עם איבוד הבתולין קצת, לפחות עד שתמצאי מישהו שיש לך רגש אליו ואת סומכת עליו עם הגוף שלך. סקס לא עושים כי החברות אמרו שצריך. מי הן שיגידו לך מה לעשות עם הגוף שלך? אני חיכיתי עד גיל 22 ואני ממש שמחה שחיכיתי. תזכרי שברוב המקרים מישהו שלא באמת אכפת לא ממך ורק רואה בך הזדמנות לסקס, לא יטרח להכין את הגוף שלך לפעם הראשונה (רטיבות ע"י גירוי ומשחק מקדים, עיסוי של פתח הנרתיק עם ג'ל סיכוך ל בסיס מים וכו'). 3. אף פעם אל תרדי למישהו, או בכלל תעשי משהו, כי את מרגישה אשמה. לרדת למישהו זה משהו שעושים כי אוהבים, או כי זה כיף, או כי רוצים שיהיה לו נעים. לא בגלל שאת מרגישה לא נעים שלא שכבת איתו או מרגישה צורך לפצות אותו. הרגשות שלך והכבוד העצמי שלך קצת יותר חשובים מהאגו שלו, וכן - גם מכאב הביצים שלו, שיעבור תוך שעה-שעתיים.

 

[lilo89]

אממ

אני בטוח לא אוהבת אותו.אני לא יודעת מה זו אהבה בכלל אני בחיים לא "נדלקתי" על אף אחד.לא חיבבתי אף אחד וכו'.כאילו ברור שהיו כל מיני שיחות של וואי איזה כוסון זה ואיזה חתיך זה אבל לא יותר מזה..בנוגע לחברות שלי.אלה שאמרו לי לשכב איתו דווקא מכירות את הסיפור שלי והן אמרו לי את כי הן חושבות שככה אני אתגבר על כל מה שהיה.גם אני חשבתי ככה אבל לא יצא..גם בלי שום קשר אני כאילו מרגישה שכל החיים אפילו עם בעלי לעתיד אני ארגיש חייבת לשכב איתו..כאילו מבחינתי זו עבודה.אני לא נהנת משום דבר מיני... תגידי יש לי שאלה אליך עכשיו..כתבת שאיבדת את הביתולין שלך בגיל 22..את לא פחדת כאילו שברגע שיהיה לך קשר רציני והכלשזה יהיה מוזר שאת עדין בתולה בגיל כזה.אני לא יודעת כל כך איך להסביר את עצמי..אבל אני בעיקרון לא כזה רוצה לשכב עם מישהו אני פשוט מפחדת שאחרי זה לא יהיה לי מספיק "ניסיון"בזה או שסתם זה שאני יצא איתו יחשוב שזה מוזר שאני בתולה בגיל כזה..אז את לא פחדת?ואם כן מה בסוף יצא?

 

[דר רונית אלוני]

עד שסדנה תענה לך אני בכל זאת מציעה לך

להעזר בטיפול, ואם את לא רוצה לשלם עבור טיפול שאת כל כך זקוקוה לו את יכולה לפנות לדלת הפתוחה שהיא מרפאת נעורים, בה צעירים מקבלים שרות ללא תשלום. מה שאת עברת כנראה כן משפיע עליך, וגם אם הבאת את הרגשות שלך ממקום אחר הן הולכות לשבש לך את החיים. מצד אחד את רוצה לצאת ולהתחבר ומצד שני אינך מאמינה ביכולת שלך להנות = את מרגישה שלענג זו עבודה בשבילך. הגישה הזו תקלקל לך כל מערכת יחסים שתהיה לך בעתיד. מאחר ואת צעירה ואת עדיין יכולה לדחות את תחילת הקשרים את בורחת ולא מתמודדת, בעוד זמן לא ארוך במיוחד כבר תרגישי שאת נדחקת הצידה כי אינך יכולה לחוות את החוויות המתאימות לגילך. לכי לקבל עזרה זו אינה בושה מי שצריך להתבייש הוא אותו נער שכפה עליך לעשות לו דברים בניגוד לרצונך. לא מגיע לך לסבול או לא להנות בגללו.

 

[Sedna]

תשובה

לגבי השאלה של הבתולין - החבר הראשון שלי ידע שאני בתולה עוד לפני שהפכנו להיות זוג (בהתחלה היינו ידידים). זה לא הפריע לו, והוא אפילו העריך את זה שחיכיתי ולא שכבתי סתם עם מישהו כדי "לגמור עם זה כבר". הוא קיים יחסי מין בפעם הראשונה בגיל 13 (!!!) והוא התחרט על זה כי הוא אמר שהוא עוד היה ילד ולא הבין מה הוא עושה. אגב, הוא גם ידע על שני המקרים שלא נעימים שהזכרתי. יש לי גם חברה ששכבה עם החבר הראשון שלה בגיל 18, שזה נחשב סביר בהחלט, וגם היא אמרה לי לא מזמן שעכשיו כשהיא מסתכלת אחורה כמה שנים היא מתחרטת שהיא לא חיכתה עוד קצת. אני מכירה לא מעט בנות שמיהרו עם זה והתחרטו. אז כדאי לך לקחת את הזמן, לחכות שיהיה מישהו שבאמת יהיה לו אכפת ממך. לא חייבת להיות אהבה, אני לא יודעת כמה אפשר באמת לדעת על אהבה בגיל 18, אבל שלפחות זה יהיה מישהו שאכפת לו מספיק ממך כדי לא להכאיב לך, או להשתמש בך רק למטרה של סקס. אחרי שאישה שוכבת עם גבר היא בדרך כלל נוטה להיקשר אלי רגשית בגלל שהיא היתה איתו במצב אינטימי והכניסה אותו לגוף שלה. קראתי גם שהגוף של האישה מפריש לאחר סקס חומרים כימיים שגורמים לה להיקשר רגשית (אני לא יודעת עד כמה זה מדוייק, את מוזמנת לחפש באינטרנט) ואני חושבת כדאי לך למצוא מישהו שירצה להישאר איתך גם אחרי הסקס. בכלל - סקס זה חלק ממערכת יחסים, שיש בה דברים חשובים כמו אהבה ותקשורת. מי שמחפש מערכת יחסים רק בשביל הסקס זה קצת עצוב בעיני. לגבי מה שכתבת למטה - את לא צריכה בשום אופן להרגיש אשמה!! ילדה בת 8 לא מבינה מה זה סקס או מעשה מגונה (גם ילדה שיודעת איך באים ילדים לעולם. יש הבדל בין לדעת לבין להבין באמת מה זה אומר). היחיד שצריך להרגיש אשם זה האדיוט שניצל ילדה קטנה שלא הבינה כדי לספק את הצרכים הסוטים שלו. גם אני הרגשתי אשמה בהתחלה, כעסתי על עצמי שלא הבנתי מיד מה קורה ולא ברחתי מיד אבל כשגדלתי קצת הבנתי שזו לא אשמתי. אני חושבת שבכלל כדאי לך לחכות קצת עם כל הנושא של הסקס כי מהדברים שאת כותבת זה לא נשמע כל כך שאת מוכנה לזה עדיין (וזה בסדר גמור!!). תזכרי שרק את יכולה להחליט מתי ועם מי לשכב, והחברות שלך, למרות שאני בטוחה שהיתה להן כוונה טובה, כדאי שיימנעו מלתת לך עצות של "פשוט תגמרי עם זה כבר". אי אפשר להכריח את עצמך לעשות דברים שלא נעימים לך ולא באים לך טבעי. אחרי מה שקרה לי גם אני נגעלתי וחשבתי שאני אף פעם לא אוכל לעשות את הדברים האלה בלי להיגעל מעצמי, אבל כשהכרתי את החבר הראשון שלי כל כך התאהבתי בו שהכל בא לי טבעי ולא האמנתי כמה שזה היה קל. זה גם עזר שהוא אהב אותי ונתן לי ללכת בקצב שלי ובסוף אני הייתי זו שיזמה את הפעם הראשונה כי הרגשתי שאני מוכנה. כשיהיה לך חבר שיאהב אותך באמת הוא יחכה עד שתהיי מוכנה וגם יישאר שם בבוקר שאחרי. (טיפ קטן בכל זאת - חכי שלושה חודשים לפחות. בהתחלה מאוד מאוהבים וקשה לדעת אם באמת זה רציני, אחרי שלושה חודשים בדרך כלל יודעים, אבל כמובן לכל אחד יש קצב משלו) אגב, בניגוד למה שחברות שלך אומרות, רובם המוחלט של בני נוער בישראל מאבדים את הבתולים אחרי הצבא, כלומר בגיל 20+ (התפרסם סקר שעשו לפני כמה זמן). הרבה סתם אוהבים לדבר, גם אם הם לא עשו כלום.

 

[lilo89]

sedna!

אני מפנימה כל מה שכותבים לי פה.באמת שאני כן רק עכשיו יש לי שאלה קצת לא קשורה...אותו אחד (זה שניפגשתי איתו לפני כמה ימים) דיבר איתי..ושאל איך אני מרגישה ובלה בלה בלה כאילו וזה מבחינתו ברור ששכבנו או משהו בסגנון... אני רוצה לדעת ...תאורתית שכבתי איתו או לא?זה ממש חשוב לי עכשיו לדעת.. כי מבחינתי נפשית אני עדין בתולה..(פיזית:לא היה דם...) תודה מראש

 

[Sedna]

אני לא רופאה אבל...

אם הייתה חדירה, אפילו חלקית, וקרום הבתולים נקרע אז מבחינה רפואית את לא בתולה. לא חייב שירד דם, לי לא ירד בכלל. יש בנות שמדממות קצת ויש כאלה שלא.גיניקולוג יכול להגיד לך אם קרום הבתולין נקרע או לא, אבל זה לא באמת כל כך חשוב, זו בסה"כ חתיכת עור קטנה. אם הוא לא חדר ורק עשיתם מה שנקרא "משחק מקדים" (אוראלי, אצבעות וכו') אז את עדיין בתולה. אבל יותר חשוב - נניח שהיתה חדירה ואת כבר לא בתולה. אז מה? זה אומר עלייך משהו? זה מוריד מערכך? זה משהו רע או מלוכלך? לא נראה לי. תשמחי שהיה לו אכפת ממך והוא בא לשאול אותך איך את מרגישה. אם את מחבבת אותו וחושבת שיכול להיות ביניכם קשר של חברות אז אולי את יכולה לנסות לצאת איתו כמה זמן (את בטח לא חייבת להגיע איתו שוב למצב אינטימי אם את לא מרגישה מוכנה עדיין, אפשר גם סתם לבלות זמן ביחד או ללכת לסרט) ולראות אם את מפתחת רגשות כלפיו והוא כלפייך. בכל מקרה, אל תתחרטי על מה שהיה כי זה כבר קרה ואי אפשר לשנות את זה. בעתיד תיכנסי למצבים כאלה רק אם את מרגישה נוח עם הבן אדם וסומכת עליו עם הגוף שלך והרגשות שלך או אפילו אם סתם בא לך קצת להתנסות ואת מרגישה שזה בא לך ממקום נכון

קחי את הזמן שלך, תקשיבי לתחושות הבטן שלך ותראי שהכל יהיה בסדר. אם את מרגישה שמה שקרה לך כשהיית ילדה קטנה עדיין מפריע לך ואת מרגישה שזה חוסם אותך ומונע ממך מלפתח קשר בריא, אז אולי לפנות לייעוץ זה לא רעיון רע בכלל. סה"כ בייעוץ יושבים ומדברים על איך שאת מרגישה, בדיוק כמו שאת מדברת כאן. ייעוץ לא חייב להיות פסיכולוג, זה יכול גם להיות אנונימי בטלפון (יש הרבה עמותות שמייעצות בטלפון לבני נוער, תחפשי בגוגל, ואם את לא רוצה להיחשף את יכולה להתקשר והם לא מבקשים פרטים, רק מייעצים קצת). אם קשה לך לדבר עם יועץ גבר את יכולה גם לפנות לאישה (אפילו לגיניקולוגית שתבדוק אותך בעדינות ויכולה גם לייעץ לך לאן לפנות כדי לדבר על מה שקרה). דבר אחרון - אם את מחליטה לנסות לקיים יחסי מין עם בן זוג, חשוב מאוד אמצעי מניעה

. בהצלחה

 

[לי ראובני]

שלום לך LILO89

שתי הסיטואציות שתארת, גם זו שחווית בגיל 14 וגם זו שעברת אתמול, נשמעות מאוד מאוד לא פשוטות. אנחנו אף פעם לא בוחרים לחוות תקיפה מינית, זה קורה בסיטואציות שבהם אין לנו שליטה, אבל אנחנו כן יכולים לבחור כיצד להתנהל אח"כ. כלומר, כמה זמן לתת ללב ולגוף להחלים, את מי לשתף, על מי לסמוך שידע לחבק ולעזור. זה נשמע לי מאוד לא פשוט לראות את החוויה הראשונה של יחסי מין כמשהו שצריך לעבור. אף אחד לא צריך לשכנע אותך לגמור עם זה כבר, לקיים יחסים כדי לא להיות בתולה. להיות בתולה זה לא עונש, זה מצב זמני. את יכולה לבחור עם מי ומתי, איך ולמה את תקיימי יחסים בפעם הראשונה. יכול להיות שעוד לא פגשת את האדם המתאים לך, אולי את עוד לא פנויה לקשר מיני. זה בסדר תני לעצמך זמן. מיניות יכולה להיות דבר מהנה אבל כשמגיעים אליה ממקום של בשלות, של רצון ולא אילוץ וכפייה. בכל האמור לטיפול, את לא משלמת למישהו שיקשיב לך, אלא שיתן לך כלים להתמודד. אין בזה בושה, זה לא אומר שאת לא חזקה. זה אומר שעברת חוויה מאוד משמעותית שאיש מקצוע יוכל לעזור לך להתמודד איתה, לעבד אותה כדי שתוכלי להמשיך ולבנות את עתידך.

 

[lilo89]

תגובה ללי ראובני

שלום לך! בנוגע למה שכבת... כל מה שאמרת..אני מבינה בעצמי כאילו בראש בכל אופן..אני פשוט לא יודעת איך להחלים ואיך לא לחשוב על כל זה(דרך אגב הקטע של החוויה המינית היה כשהייתי בת 8 והבחור ההוא היה בן 14).כאילו אני לא הייתי לגמרי כנה פה בפורום לא כתבתי למה אני מרגישה זולה וזונה..אני כל הזמן מאשימה את עצמי בזה שאפילו לא אמרתי לו שיפסיק כאילו הייתי קטנה והכל,אבל עדין אני לא מבינה למה לא סיפרתי את זה אז לאף אחד או למה פשוט לא אמרתי לו שיפסיק..וכל מה שקרה וכל מה שאני חושבת לא ישתנה לכן אני לא רואה טעם בללכת לפסיכולוג..

 

[גבו וייס]

תחושת אשמה

היי, תחושת האשמה היא אחת התגובות הנפוצות למצבי פגיעה וניצול בגיל הילדות וגם בבגרות, איך לא התנגדתי? הייתי יכולה לברוח... בעצם גם נהניתי... למה לא צעקתי... חשוב לי להדגיש כי לך אין כל אשמה במה שקרה! מדובר בניצול של תמימות, סקרנות ילדית טבעית בנוגע למיניות, רצון להיות בסדר, פחד, התלהבות מתשומת הלב של בן בוגר יותר ועוד. לא אמרת לו להפסיק כי היית ילדה ולא הייתה לך את היכולת להבין את המשמעויות של מה שקורה כפי שאת יכולה להבין היום וכי היגבת כפי שעוד המון בנים ובנות בגילך היו מגיבים במצבך, התנהגותך אז הייתה נורמאלית, והאשם על הפגיעה בך היה הוא ורק הוא. לא היה שום דבר זנותי או סוטה בתגובתך לארוע ואין בך שום דבר זנותי או סוטה היום. אני חושב שחלק גדול ממה שאת יכולה לעשות בטיפול הוא להפסיק להאשים את עצמך ולחפש דרך בה תוכלי לשוב ולהאמין ולקבל את עצמך, את מיניותך שאינה זולה ואינה זנותית ואת הרצון והיכולת להיות בקשר אינטימי ומיני מתוך שוויון, הדדיות, אהבה, רוך ותחושה של היות גופך טהור, ייחודי ובבעלותך הבלעדית. גבו.

 

[lilo89]

תגובה!

האמת שתחושת האשמה לא כזה מפריעה לי ביומיום רק במקרים מיוחדים.. כאילו בראש אני יודעת הכל יודעת שזה הוא אשם והכל אבל משום מה עדין זה רודף אותי