שלום...

meli99

New member
שלום...

זו הפעם הראשונה שאני נכנסת לפורום ורציתי להתייעץ בקשר למצב שאני נמצאת בו עכשיו: נתחיל מההתחלה: לפני 4 וחצי שנים פגשתי בחור שונה מכל בני הזוג שהיו לי אי פעם, חכם, משכיל, ובעיקר, יודע להיות חבר טוב. מערכת היחסים שלנו היא הטובה והמיטיבה ביותר שחוויתי. מכיוון שהוא חוה סיפור גירושין מאוד מכוער בעברו ויש לו שלושה ילדים מנשואים אלו, הוא אמר לי, די בתחילת הקשר, שהוא אינו מעוניין לחוות נישואין נוספים בחייו ושאין מה לדבר על ילדים מכיוון שהוא קורס תחת עול המזונות שהוא משלם על הילדים שכבר יש לו. למרות שידעתי שאני מעוניינת להינשא בעתיד וכמו כן גם להיות אמא, החלטתי בכל זאת להיכנס למערכת היחסים הזו ואיני מצטערת אף לרגע. בשנים האלו שהיינו ביחד, שנינו התפתחנו מאוד בתוך הקשר בצורה שהיטיבה מאוד עם שנינו וחווינו המון רגעים של אושר. לפני מס' חודשים החלטתי שאנחנו חייבים להיפרד מכיוון שהרגשתי שהקשר בינינו תקוע ואין סיכוי שיתקדם לאיזשהו מקום אך מאז אנחנו לפעמים ביחד ולפעמים לא, מאוד אוהבים אחד את השני ומאוד קשורים אחד לשני ולכן לא ממש פתוחים למציאת קשר חדש אך מצד שני גם לא ממש ביחד. לפני כשלושה שבועות הוא הכיר מישהי ושכב איתה ולמרות שכלפי חוץ ניסיתי לפרגן לו ולעודד אותו, מבפנים ממש נשרפתי מכאב ומקנאה... במשך כמה ימים אח"כ הייתי ממש חולה פיזית. לאחר כמה ימים הוא אמר לי שהוא לא ממש מעוניין בקשר עם הבחורה השניה ובילינו ביחד סוף שבוע נפלא, רומנטי ומלא אהבה.... בסוף השבוע הזה אני אפשרתי לעצמי ממש להתבלבל ולקח לי כמה ימים להתפכח ולהבין שבעצם שום דבר לא השתנה ולמרות כל האהבה והחברות אנחנו עדיין תקועים באותו המקום. עודדתי אותו לנסות לבדוק בכל זאת עם הבחורה שהוא פגש, האם יש סיכוי לבנות קשר גם מתוך מחשבה שאם הוא יהיה בקשר אז לא תהיה לי ברירה ואאלץ לשחרר אותו ולמצוא את דרכי, אך זה ממש קשה מנשוא... בכל פעם שהוא לא עונה לי לטלפון או אומר שהוא עסוק, אני מייד מדמיינת אותו עם מישהי אחרת והקנאה הורסת אותי, בנוסף אני גם מאוד חרדה מתחושת הבדידות ויש בי פחד שלא אוכל להכיר אף אחד ושאף אחד לא יעמוד בסטנדרד הגבוה שמערכת היחסים האחרונה הציבה בתוכי. אני עובדת שעות מאוד ארוכות וכשאני כבר יוצאת מהבית, אני תולה כל כך הרבה ציפיות ברעיון שאולי אכיר מישהו, שהאכזבה היא רק עניין של זמן.... אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. יכול להיות שזה יצא לי מעט מבולבל.... אשמח לשמוע רעיונות, הצעות ודעות
 
אני אנסה לתמצת לך את הסיפור

בגוף ראשון מהכיוון שלך: היה לי סיפור אהבה שמלכתחילה ידעתי שהוא לא לתמיד, משום ששמנו קלפים על השולחן כבר בהתחלה. היום הסיפור נגמר, אבל אני לא מוכנה לשחרר אותו לדרכו ומה שיותר גרוע זה, שאני אינני משחררת את עצמי לסיפור חדש. אם אני אדמיין שהוא מת, אוכל, אחרי תקופה של אבל, ליצור סיפור חדש. הבעיה היא שאני מאפשרת לו להופיע אצלי לשעות/ימים שחוסמים כל אפשרות לקשר חדש. אני צריכה לקלוט שהקשר הזה נגמר וממש לסיים אותו. לגמרי לגמרי. עכשיו בגוף ראשון מהכיוון שלי: מה כאן לא מובן או לא ברור??? לאיזה מילים או מצב את צריכה מילון???
 

barbarit1

New member
שלום לך חיה טובה..

אפילו שהנני חדשה בפורום, זה לא מנע ממני מלקרוא מילים של אנשים אחרים בפורום...ויותר מזה- קצת להבהל או קצת לשמוח. מהתגובה שלך, למשל, דיי נבהלתי. במקומך, הייתי משאירה את החלק הראשון של התגובה ואת החלק האחרון -חותכת. קצת אכפתיות וקצת אמפטיה כלשהי כלפי בנ"א שנמצא במשבר או חוסר אונים. למה להגיב בצורה של "לאיזה מילים או מצב את צריכה מילון"... לדעתי,זה היה נשמע בוטה ביותר.
 
השאלה היא מה דרוש לדעתי

אם קראת את מה שאני כותב מפעם לפעם בודאי מצאת גם תגובות אמפטיות שלי, כגון, כאן תקבלי תמיכה, חיבוק וירטואלי, אוזן קשבת וכיו"ב כאשר אני מחליט שצריך להעמיד למישהו מראה, אני לא מנסה לייפות את המצב. אני מציג אותו כםי שאני רואה אותו. זה יכול להיות פחות אמפטי, אבל יותר מכוון מטרה. זו לא חכמה ובודאי לא עזרה, ללטף למישהי/ו את האגו ולהגיד לו/ה כמה הוא/היא מסכן/ה. כאשר אדם מסוים, לא משנה גבר או אישה, מסתכל על עצמו, מתאר תמונה אמינה (אין לי שום תמונה אחרת) ונותן את כל התשובות הנכונות, הוא לא צריך אמפטיה. הוא צריך רמקול שיצרח לו את המילים שלו בחזרה לאוזניו הוא. לכבות לו את הרמקולים, יהיה מאד נוח, אבל לא נכון. וכן, אני מוכן לשמוע בקורת על דברים שאני אומר
 

sodya

New member
למה שלא תחשבי על משהו יצירתי...

הקושי והכאב נובע מחיפוש אחר פתרון לינארי שגרתי דפוס חברתי של - נישואין עם הגבר, ילדים משפחה ועוד... מכיוון שאת מתארת משהו ממש מיוחד שלשניכם טוב יחד! וזה באצת נדיר, אני ההיתי מנסה חלופה. א. כן להישאר בקשר ב. להביא ילד לעולם בלי קשר אליו- תרומת זרע או משהו אחר ג. לוודא שאין לו בעיה עם זה. ד. להרגיש בטוחה בעצמך שאת מסוגלת לגדל ילד גם לבד, במידה והוא לא יישאר. אני לא הייתי מפרקת קשר טוב, אולי לא נכנסת אליו מלכתחילה כי ידעתי שזה לא יוביל וכו' אבל!! שימי לב!! יש לך משהו אחר משהו מיוחד, ותאמיני לי שאין הרבה זוגות שטוב להם ומתפתחים בקשר!! תחשבו על הפתרון הזה יחד / או פתרון יצירתי אחר! באהבה והצלחה!!
 
יש לך המון אהדה, אל תוותרי עליה

אם תעשי את התרגיל שהוצע לך כאן, המכונה במקומותינו "גניבת זרע" תאבדי את האהדה שחשים כלפיך כל אותם אלה שרואים בך בשלב זב קרבן הנסיבות, אבל יעברו לפחות למצב של הפניית גב או כתף קרה. את מספיק פיקחית בכדי להבין ולעשות מה שברור לך שטוב לך אם תהיי לבד עם ילד תהיי במצב הרבה יותר גרוע ובמקרה של גניבת זרע גם לא תהיה לך עזרת בן-זוג
 

sodya

New member
רק ראש כזה חושב על גניבה!! אף אחד לא דיבר כך.

תרומת זרע לידיעתך! אינה גניבה! חבל שאתה מחפש אנשים, במקום זה תקרא בעיון לפני שאתה מגיב, צר לי שכך אתה חש.. בנק זרע- תרומת זרע- מה הבעיה? למה זה קיים? דווקא לנשים שמחפשות ילד, בלי בן זוג. חבל..
 

sodya

New member
עצוב שבמקום לקרוא לעומק אתה מחפש טעיות או "תר

חבל ! כל מי שקרא בעיון התפעל! אבל אתה חיפשת!!! אולי יש פה רמאי, סכסכן. לא ולא תתפלא יש אנשים שלא רצים אחרי הזרם!! חושבים גם מהמקום של האחר, ולא מה שמקובל. והתנצלות גם לא תזיק.
 
../images/Emo31.gif

תשובתך לחיהטובה הוכיחה אחרת " חושבת מהמקום של האחר" "לא מה שמקובל" בחיים וכאן בפורום.
 

sodya

New member
תודה .

זו אני. למרות העדר. רואה את האחר. כמו שלמדתי לראות את עצמי. ולכן אנשים מאושרים אחרי ייעוץ והכוונה. כי זה בא מהמקום הנכון.. בלי "מה יחשבו" , "מה יגידו"
 
שחרר ../images/Emo88.gif

 
למעלה