שלום

[lolly87]

שלום

כתבתי פה כבר בעבר, ההורים שלי פרודים, עכשיו הם רוצים לנסות לחזור להיות ביחד, לנסות לישון באותו בית וכאלה, אבל אמא שלי לא רוצה לעשות זאת אם אני לא עוברת לבית שלה לתמיד, ולא אם אני ישנה שם בלית ברירה כי הם רוצים להיות בבית של אבא שלי והיא לא רוצה שאחותי תהיה לבד. עכשיו אני לא יודעת למה אבל אמא מפילה הכל בי, ז"א הכל תלוי בי אם הם ינסו להיות ביחד, אני ואחותי כבר גדולות, נהייה בבית לא עוד הרבה שנים, בסופו של דבר זה הם, אם הם מחליטים לחזור או להיפרד, זה החיים שלהם, וזה לא צריך לשנות באיזה בית אני ולמה אני שם לדעתי. מישהו יודע מניסיון או מישהו מכיר סיטואציה כזאת, שמפילים את הזוגיות על הילדים, ושם יקבעו וכו', במקום פשוט לפעול ולעשות? מה אני יכולה לעשות? מה אני יכולה להגיד לאמא שלי שיעזור? אם למישהו יש עצה אני אשמח לשמוע תודה מראש

 

[ענת אדרת]

יקירתי

לפי מה שכתוב בכרטיס האישי שלך את בת 21 וזה בהחלט הגיל שבו את אמורה לפתוח חיים חדשים! המשפחה שלך זקוקה לייעוץ כולל! אני מאד בעד כיבוד הורים, אבל אם את שואלת איפה הגבול, אז בדיוק כאן......

 

[lolly87]

תודה, אבל

איך גורמים לאמא שלי להבין שזה לא קשור לי ולאחותי? ושיש פה גבול כלשהו, כן גם לדעתי הגבול פה... יועץ זוגי אבא שלי הציע, היא סירבה בתוקף.

 

[ny22]

שלום לך ../images/Emo24.gif

אני רוצה לומר לך משהו קטן: לאנשים המון פעמים קשה להסתכל למציאות בעיניים אז הם מפילים את זה על דבר אחר. גם על הילדים לפעמים... אני מסכים איתך מאוד - זאת החלטה שלהם אם לחזור או לא ולא אמור להיות לזה איזה קשר אליכן. (אגב, לא ממש הבנתי את הסיפור רק הבנתי שההורים שלך רוצים לחזור ויש להם דרישות מכן). בכל אופן הייתי ממליץ לך לומר לה בבטחון שאם היא רוצה לחזור אז שתחזור. אם היא אוהבת אותך - היא אוהבת אותך! (אולי אפילו לכתוב מכתב).

 

[lolly87]

תודה לך

תראה מאז שהם פרודים, ואני גרה עם אבא שלי ולא עם אמא שלי, מאוד קשה לה שאני לא גרה איתה, ושאין לי הרבה זמן בשבילה. אז היא אומרת שאם אני לא אגור אצלה וארצה לגור אצלה, היא לא תנסה לחזור לאבא שלי. עכשיו זה לא צריך להיות קשור אחד לשני. אני בחרתי במקום שטוב לי להיות בו, ואני לא צריכה להתפשר על מקום שפחות טוב לי בו, בשביל שהם ינסו, זה לא צריך להיות קשור אחד לשני לדעתי. אמא שלי רוצה לישון עם אבא שלי בבית שלו כמה ערבים בשבוע ולנסות, ושאני אשן בבית שלה, ואמרתי בסדר, אבל לגור אני רוצה עדין לגור בבית של אבא שלי כי כל הדברים שלי פה, ופה טוב לי, ועל אולי אני לא מתכוונת להזיז עוד פעם את כל הדברים שלי ולאבד את עצמי, אני לא יכולה להרשות לעצמי את זה עכשיו. אמרתי לה יותר מפעם, שזה לא קשור אחד לשני, אמרתי לה שינסו וזה לא קשור בי, אבל היא חוזרת ואומרת הכל קשור אחד לשני, היא לא הזיזה שום דבר ביניהם, כי היא רצתה לדבר איתי, ולא יצא כי לי היו מבחנים, ואני חושבת את צריכה לדבר איתו לא אני, אני הבת שלך, אני לא בעלך. אני ואחותי רוצות להושיב אותה ביחד ולדבר איתה, אנחנו פשוט לא יודעת איך ומה להגיד.

 

[ny22]

אני רוצה לומר לך משהו

החיים הם דבר מאוד דינמי וזורם, הם יכולים להשתנות כל רגע בלי הרף. אני רוצה ברשותך, להתייחס יותר למה שכתבת בפסקה השנייה: זה באמת כל-כך קשה לך לישון כמה לילות בבית של אמא שלך? אני מניח שזה אכן לא יהיה נוח, אבל תחשבי שלעתיד זה יכול להניב רק תוצאות טובות. אולי ההורים שלך ילמדו כמה דברים חדשים בזמן שהם יהיו ביחד לבד ואת תהיי בבית של אמך? יכול להיות שתוך כדי זה שהם ביחד הם יצליחו להבין כמה דברים. אני ממליץ בחום לך ולאחותך לכתוב להם מכתב שהם יקראו ביחד. תעשו מכתב בשני חלקים ולכל הורה תתנו חלק אחר, ותבקשו מהם לקרוא את המכתב רק ששניהם ביחד (ולבד!), בארוחה משותפת או משהו כזה... תכתבו בו כל המ שבא לכן לומר להם, תספרו להם שאתן אוהבות אותם ושאתן מרגישות שהם רבים על גבי הגב שלכן שלא בצדק וכו'... מקווה שעזרתי...

 

[lolly87]

עם זה אין לי בעיה

להיות שם כמה לילות בשבוע, להיות שם כל הזמן יש לי בעיה, ואמא שלי קושרת את זה ביחד, היא אומרת: אני לא מנסה עם אבא, אם את לא גרה פה 100% מהזמן... וזה מה שמפריע לי בעצם, זה לא קשור לאיפה אני גרה, זה הקשר שלכם, לא קשור בי. תודה על העצה, אני אציע לאחותי אותה ונחשוב על זה ביחד.

 

[הדסו^ש]

את ממש צודקת

למה היא גורמת לך לחשוב שאת זו שתכריע אם היא ואבא שלך יחזרו או לא? ומה היה קורה אם כבר היית עוזבת לגמרי את בתי ההורים שלך ועוברת לגור עם שותפים או במעונות סטודנטים? אני חושבת שאת צריכה לומר לאמא שלך שהיא זו שצריכה לקבל החלטה, ואין סיבה שההחלטה הזו תהיה תלויה בך. זו בחירה שלה, וכמובן שגם האחריות שלה.

 

[lolly87]

היא אמרה את זה...

שהיא לא תנסה עם אבא, אם אני לא אגור בבית שלה מאה אחוז מהזמן. היא אומרת שיותר חשוב לה הקשר איתי שלא כמו לפני שהם נפרדו מאשר לעבוד על הקשר שלהם. אבל בחשיבה שלי שהיא כמו שלך, זה שאני גרה עם אבא בגילי לפחות, אני רואה את זה כמו שהייתי גרה עם שותפים\לבד\במעונות.. אני חושבת שהם צריכים לעבוד על הקשר שלהם וזה לא קשור בי או באחותי, אנחנו עוד כמה שנים ולא רבות נצא ונגור מחוץ לבית. זהו אני ואחותי חשבנו לתפוס אותה לשיחה שתינו ולהגיד לה את זה, למרות שכבר אמרנו, אבל היא לא קולטת, יותר חשוב לה אני מאשר אבא. חבל שזה ככה. תודה לך.

 

[הדסו^ש]

זה לא שאת חשובה לה יותר מאשר אבא שלך

כרגע היא אמורה לבחור בין שתי אפשרויות: או להיות לבד לגמרי, או להיות עם אבא שלך. באף אחת מהאפשרויות את לא תעברי לגור איתה. אז להציג את זה כאילו הקשר שלהם תלוי בך זה מניפולטיבי בעיני.

 

[lolly87]

היא לא לבד....

אחותי גרה איתה... כן, הבעיה שלי שמאז שהיא התחילה עם הרעיון והצעד הזה היא רק עושה לי מניפולציות ומשקרת וכאלה.

 

[הדסו^ש]

OK

אמא שלך עושה מה שטוב לה. אני חושבת שגם את צריכה לעשות את אותו הדבר - תדאגי לעצמך, תגורי איפה שטוב לך ותעשי מה שאת רוצה עם החיים שלך.

 

[lolly87]

תודה

זה בדיוק מה שאני עושה

 

[אודאון]

../images/Emo45.gif מחזק את ידייך

נשמע לי שאת מגובשת מאוד ורואה את הדברים הכי בבהירות ובבגרות. כפי שאת מתארת את אימך, חבל שאין לה את הבגרות הזו. אני זוכר שכבר כתבת פה וגם אז נלחמת, בבגרותך הנפלאה, ע"מ שלא ימשכו אותך מטה לתוך חיים שאינם שלך, את לוקחת אחריות על החיים שלך וזה נפלא כי האמת אף אחד אחר לא יקח את האחריות הזו במקומנו אם לא ניקח אותה אנו, כל אחד על חייו. לדעתי אימך יכולה ללמוד ממך המון, זה לא ממש התפקיד שלך אז זו יכולה רק להיות זכות להעניק מזה לכל הסובבים אותך, רק אל תרשי לאחרים לגנוב ממך את האנרגיה והחיות שלך כי נשמע לי שיש מזה המון (כמה נפלא), שאת יודעת להעניק מזה המון (עצם הרעיון שאת בכלל מתחבטת בשאלה מה לעשות במקרה הנידון) ושאנשים סביבך רוצים בזה, רוצים בחברתך (זה גם מאוד מפתה להרגיש שזקוקים לך ושרק אם את תגורי אצלה 100% אז היחסים בין ההורים יבריאו, אל תתפתי). הורייך צריכים להתגאות בך המשיכי לנסוק ילדה !

 

[lolly87]

תודה לך

אני לא כל כך ילדה, אני בשנות העשרים לחיי.... אני יודעת מה טוב לי, למרות שכולם סביבי לא מבינים חושבים שיש דברים מתחת לפני השטח ואולי יש, ואני לא מספיק מודעת להם, אבל אני במקום שטוב לי, לא מתכוונת לזוז מפה...אם לא אני אדאג לעצמי ולאינטרסים שלי ולשפיות שלי, אין מי שידאג... אין לי כל כך אנרגיה וחיות כל התקופה הזאת מאוד סוחטת אנרגיות וכחות ומאוד קשה, אבל אחרי חודשים של עצבות וכבדות על הנפש, החלטתי החלטה מודעת בתחילת החודש הזה, שאני יותר לא שוקעת, לא בגלל זה, יש לי את החיים שלי ואני חייה אותם ונהנת מכל שניה, ולפעמים קשה, לפעמים לא קל, אבל החיים ממשיכים, מוצאים פתרונות, והכאב הוא מיותר... אני לא אתפתה, כי זאת סחיטה, זאת מניפולציה, וזה לא במקום, וזה לא קשור בי, מצטערת, לא יכולה לסחוב ולא רוצה לסחוב על הכתפים שלי את כולם, מספיק לי את עצמי. וקשר של ההורים בינם לבין עצמם זה דבר אחד, וקשר שלי ביני לבין אבא שלי וביני לבין אמא שלי זה דברים אחרים, הם לא קשורים אחד בשני, למרות שכל חיי ניסו להכניס או הכניסו אותי, הגיע שלב שאמרתי די, לא מתכוונת לחזור לשם בחזרה ללהיות באמצע ולהיות בכלוב האריות...אני במקומי וטוב לי, אני מוכנה להתפשר, אני מוכנה לבוא לקראת, אבל רק במסגרת היכולות שלי, ולא על חשבוני בשום דרך, צריכה לדאוג לאינטרסים של עצמי. תודה על מילותיך התומכות והמעודדות.

 

[ny22]

אם אני אענה, זה יהיה עוד רלוונטי?

 

[lolly87]

כן, אני תמיד שמחה לשמוע עוד דעות, מחשבות וכו'

 

[ny22]

אני אסביר לך משהו-

(לא קראתי את כל התגובות, כך שאם אני חזור על חלק, אז סליחה!) נצא רגע מנקודת הנחנה שאת צודקת (ורק שתביני, אני מסכים איתך), אמא שלך, לא ראוה את הדברים ככה. לכן כשאת חושבת על פתרון למצב, את צריכה קודם כל לנסות לראות את הדברים בעיניה. אם היא חושבת שיש קשר (וע"פ ההודעות שלך נראה שדי קשה לשנות אצלה את הגישה הזאת), אז לפי דעתי הפתרון שלך למצב צריך לכלול את זה כי אחרת הוא לא יהיה ממש פרקטי. הרי ככה היא רואה את הדברים. האמת, הייתי רוצה לשאול אותך משהו: אם נניח צעברי לגור אצלה ואז היא תראה שזה רק מזיק לך או עושה לך רע, יש אפשרות שהיא תוותר ותתן לך לגור אצל אבא? נתאי

 

[lolly87]

תראה

אני לא יודעת, אבל אני לא מוכנה לזה, לא מסוגלת לגור איתה באותו בית כרגע, למרות שלה יהיה יותר טוב ככה, אני לא יכולה, ולא רוצה. התרגלתי שאין אנשים על הראש שלי, השבוע היא היתה פה במקרה שהתארגנתי לצאת, הלכה אחרי לכל מקום, אני כבר לא רגילה לדברים האלה, אני רגילה כל כך לשקט, ללבד, שאין אף אחד. אני מוכנה לנסות דברים ולעשות דברים, כל עוד הם בסדר לי ולא מפריעים או פוגעים בי, לגור שם כל הזמן יפגע בי, בעייתי. לא הבנתי למה אתה מתכוון שאתה אומר אם היא חושבת שיש קשר, קשר במה?

 

[ny22]

התכוונתי ש...

קשר במובן שהיא רואה קשר בין זה שאת לא גרה אצלה לבין זה שהם יחזרו. אגב, אם היא מוכנה לחזור לאבא שלך בתנאי שתגורי אצלה, אז במילא את תגורי שוב איתו אחרי כמה זמן (כי הם יחזרו ואז תגורי אצל שניהם), לא? תרני אותי היכן שאני טועה. נתאי.