שלום

שלום

שמי ניצן מור, אני בת 17 ולומדת בכיתה י"א בבי"ס "אחד העם" בפתח תקווה. אני משתתפת בתחרות דן דוד name your hero, במהלכה נדרשים בני נוער לכתוב חיבור על אדם, מוסד או אירגון שראויים לפי דעתם להכרה חברתית. אני בחרתי לכתוב על מעון "הלב הקדוש". מעון הלב הקדוש הוא מעון פנמייתי ציבורי ללא מטרות רווח, הוא מנוהל על ידי נזירות רחמניות וממוקם בחיפה. מעון זה מיועד לתינוקות, ילדים ונוער עם מוגבלויות. בחרתי לכתוב על הנושא הן מתוך קרבה לנושא מוגבלויות והן מתוך אמונה שלמה שהמעון הזה, בו הן המטפלים והן המטופלים מאמינים בשלושת הדתות ופועלים יחדיו בהרמוניה, צריך לשמש דוגמא לחברה הישראלית. לפתיחת החיבור אני מחפשת ציטוטים מכתבי הקודש של שלושת הדתות: הברית החדשה, הקוראן והתנ"ך, שמדברים על קבלת השונה, או על העזרה לשונה. אני פונה אליכם בבקשת עזרה: האם נתקלתם בכתבי הקודש בציטוטים בנושא? אשמח מאוד לעזרתכם, המון תודה מראש.
 
שלום וברוכים הבאים../images/Emo24.gif

הברית החדשה נכרתה ע"י משיח ישראל, עם העם היהודי - בית יהודה ובית ישראל. עד לאחר תקומתו מבין המתים ועלייתו למרום לימין האלוהים, לא היה כל קשר בין התלמידים של ישוע המשיח, לבין שאר העמים. להיות בחברת גוי - אדם שהוא לא יהודי היה דבר אסור והתלמידים נמנעו מהתחברות עם אנשים שהם לא יהודים. לאחר המוות של ישוע המשיח על הצלב, תקומתו ועלייתו לשמים, ולאחר פרק זמן לא קצר, התלמידים של ישוע הבינו מתוך חזון שכיפא(פטרוס) קיבל, שהבשורה על המשיח, מיועדת לא רק לעם היהודי, כי אם לכל העמים, ושלמעשה ישוע הרס את מחיצת האיבה בין היהודים לבין שאר העמים וכונן באמצעות מותו ודמו שלום. "הֵן הוּא שְׁלוֹמֵנוּ; הוּא עָשָׂה אֶת הַשְּׁנַיִם לְאֶחָד וְהָרַס בִּבְשָׂרוֹ אֶת מְחִצַּת הָאֵיבָה. הוּא בִּטֵּל אֶת תּוֹרַת הַמִּצְווֹת שֶׁבַּחֻקִּים, כְּדֵי לִבְרֹא בּוֹ עַצְמוֹ אֶת הַשְּׁנַיִם לְאָדָם חָדָשׁ אֶחָד וּבְכָךְ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם, וּכְדֵי שֶׁבְּגוּף אֶחָד יְרַצֶּה אֶת שְׁנֵיהֶם לֵאלֹהִים עַל-יְדֵי הַצְּלָב, בַּהֲמִיתוֹ בּוֹ אֶת הָאֵיבָה. הוּא בָּא וּבִשֵּׂר שָׁלוֹם, לָכֶם הָרְחוֹקִים וְגַם לַקְּרוֹבִים. (אפסים ב': 14-17) כתבי הברית החדשה מורים לנו לאהוב כל אדם. "וְהָאָדוֹן יַרְבֶּה וְיַשְׂגֶּה אֶת הָאַהֲבָה בְּקִרְבְּכֶם, לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת כָּל אָדָם כְּשֵׁם שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶתְכֶם;" א' תסלוניקים ג': 12) ומסבירים בברור מהי אהבה: "הָאַהֲבָה סַבְלָנִית וּנְדִיבָה; הָאַהֲבָה אֵינָהּ מְקַנֵּאת; הָאַהֲבָה לֹא תִּתְפָּאֵר וְלֹא תִּתְנַשֵּׂא; הִיא לֹא תִּנְהַג בְּגַסּוּת, לֹא תִּדְרֹשׁ טוֹבַת עַצְמָהּ, לֹא תִּרְגַּז וְלֹא תַּחֲשֹׁב רָעָה. הָאַהֲבָה לֹא תִּשְׂמַח בָּעַוְלָה, כִּי בָּאֱמֶת שִׂמְחָתָהּ. הִיא תְּכַסֶּה עַל הַכֹּל, תַּאֲמִין בַּכֹּל, תְּקַוֶּה לַכֹּל וְתִסְבֹּל אֶת הַכֹּל. (א' קורינתים י"ג: 4-7) כתבי הברית החדשה מסבירים בברור שאין הבדל בין בני האדם, כל בני האדם שווים לפני הבורא באשר הם. מקווה שעזרתי, ואולי יהיו אחרים שיתנו פסוקים נוספים. שבת שלום.
 
שלום ניצן וברוכה הבאה

כשקראתי את ההודעה שלך מיד חשבתי על סיפור שמספר ישוע ומראה מהם אהבה וחסד אמיתיים לשונה ממך. הסיפור מדבר על שני אנשים- יהודי ושומרוני שבאותם הימים לא היו מתערבים זה בזה והשומרונים נחשבו טמאים בעיני היהודים אבל בסיפור אנחנו רואים שישוע מדבר על חציית הגבולות ע"י החסד והאהבה, שתיהן תכונות של אלוהים עצמו. קראי והחליטי בעצמך. הקטע נלקח מבשורת לוקס בברית החדשה, פרק י', פסוקים 25-37: 25 אִישׁ אֶחָד, בַּעַל תּוֹרָה, קָם לִבְחֹן אוֹתוֹ וְאָמַר: "רַבִּי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?" 26 שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "מַה כָּתוּב בַּתּוֹרָה? מָה אַתָּה קוֹרֵא?" 27 הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל-מְאֹדְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ,(דברים ו' ה') וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ."(ויקרא יט' יח') 28 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "יָפֶה עָנִיתָ, עֲשֵׂה זֹאת וְתִחְיֶה." 29 אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרָצָה לְהַמְצִיא הֶצְדֵּק לְעַצְמוֹ, שָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: "וּמִי הוּא רֵעִי?" 30 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שׁוֹדְדִים. הַלָּלוּ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ, וְהָלְכוּ לָהֶם בְּעָזְבָם אוֹתוֹ מֻטָּל בֵּין מָוֶת לְחַיִּים. 31 וְהִנֵּה כֹּהֵן אֶחָד יָרַד בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, אַךְ כִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ. 32 כֵּן גַּם אִישׁ לֵוִי, כַּאֲשֶׁר בָּא לַמָּקוֹם וְרָאָה אוֹתוֹ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ. 33 וְהִנֵּה שׁוֹמְרוֹנִי אֶחָד, שֶׁעָבַר בַּדֶּרֶךְ, הִגִּיעַ אֵלָיו, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים. 34 נִגַּשׁ אֵלָיו, יָצַק שֶׁמֶן וְיַיִן עַל פְּצָעָיו וְחָבַשׁ אוֹתָם. אַחֲרֵי כֵן הוֹשִׁיבוֹ עַל בְּהֶמְתּוֹ וְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל פֻּנְדָּק וְשָׁם דָּאַג לִצְרָכָיו.(תהילים קמז' ג') 35 לְמָחֳרָת הוֹצִיא שְׁנֵי דִּינָרִים, נְתָנָם לְבַעַל הַפֻּנְדָּק וְאָמַר: 'דְּאַג לוֹ אַתָּה; וְכָל מַה שֶּׁתּוֹסִיף אַחֲזִיר לְךָ בְּשׁוּבִי.' 36 וּבְכֵן מַה דַּעְתְּךָ, מִי מִן הַשְּׁלוֹשָׁה הָיָה רֵעַ לַנּוֹפֵל בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים?" 37 הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "זֶה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "לֵךְ וַעֲשֵׂה כֵּן גַּם אַתָּה." בהצלחה ושבת שלום.
 
תודה רבה לשניכם :)

הפסוקים תואמים בדיוק את המטרה. נהניתי מאוד לקרוא אותם. תודה רבה לכם, עזרתם לי מאוד.
 
נזירות "אלמחבה" - או האהבה ובאנגלית Charity

הן אלה שמנהלות את מעון הלב הקדוש. יפה שאת כותבת עבודה על מקום זה, בהצלחה. הפסוקים הראשונים שעלו בראשי הן אותן פסוקים לקורנתיים שיעקב ציטט, אני אצטט את הפסוקים הראשונים והאחרון באותו פרק: אִם־בִּלְשֹׁנוֹת אֲנָשִׁים וּמַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאֵין־בִּי אַהֲבָה הָיִיתִי כִּנְחשֶׁת הֹמָה אוֹ כְּצִלְצַל תְּרוּעָה׃ 2 וְאִם תִּהְיֶה־לִּי נְבוּאָה וְאֵדַע כָּל־הַסּוֹדוֹת וְכָל־הַדָּעַת וְאִם תִּהְיֶה־לִּי אֱמוּנָה רַבָּה עַד לְהַעְתִּיק הָרִים מִמְּקוֹמָם וְאֵין־בִּי הָאַהֲבָה הָיִיתִי כְּאָיִן׃ 3 וְאִם־אֲחַלֵּק אֶת־כָּל־הוֹנִי וְאִם־אֶתֵּן אֶת־גּוּפִי לִשְׂרֵפָה וְאֵין־בִּי הָאַהֲבָה כָּל־זֹאת לֹא תוֹעִילֵנִי׃ 14 וְעַתָּה שְׁלָשׁ־אֵלֶּה תַעֲמֹדְנָה הָאֱמוּנָה וְהַתִּקְוָה וְהָאַהֲבָה וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן הִיא הָאַהֲבָה׃ إِنْ كُنْتُ أَتَكَلَّمُ بِأَلْسِنَةِ النَّاسِ وَالْمَلاَئِكَةِ وَلكِنْ لَيْسَ لِي مَحَبَّةٌ، فَقَدْ صِرْتُ نُحَاسًا يَطِنُّ أَوْ صَنْجًا يَرِنُّ. 2 وَإِنْ كَانَتْ لِي نُبُوَّةٌ، وَأَعْلَمُ جَمِيعَ الأَسْرَارِ وَكُلَّ عِلْمٍ، وَإِنْ كَانَ لِي كُلُّ الإِيمَانِ حَتَّى أَنْقُلَ الْجِبَالَ، وَلكِنْ لَيْسَ لِي مَحَبَّةٌ، فَلَسْتُ شَيْئًا. 3 وَإِنْ أَطْعَمْتُ كُلَّ أَمْوَالِي، وَإِنْ سَلَّمْتُ جَسَدِي حَتَّى أَحْتَرِقَ، وَلكِنْ لَيْسَ لِي مَحَبَّةٌ، فَلاَ أَنْتَفِعُ شَيْئًا. 13 أَمَّا الآنَ فَيَثْبُتُ: الإِيمَانُ وَالرَّجَاءُ وَالْمَحَبَّةُ، هذِهِ الثَّلاَثَةُ وَلكِنَّ أَعْظَمَهُنَّ الْمَحَبَّةُ. ועוד אחד שעולה לי בינתיים: 42 וְהַמַּשְׁקֶה אֶת־אַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה רַק כּוֹס מַיִם קָרִים לְשֵׁם תַּלְמִיד אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לֹא־יֹאבַד שְׂכָרוֹ הקטנים לאו דווקא הכוונה לילדים, אלא לבעלי צרכים מיוחדים - ילדים, עניים, מוגבלים... 42 وَمَنْ سَقَى أَحَدَ هؤُلاَءِ الصِّغَارِ كَأْسَ مَاءٍ بَارِدٍ فَقَطْ بِاسْمِ تِلْمِيذٍ، فَالْحَقَّ أَقُولُ لَكُمْ إِنَّهُ لاَ يُضِيعُ أَجْرَهُ
 
למעלה