שלום
ראיתי שפתחו את הפורום הזה, ורק מלחשוב על מה שכולכם עוברת לי צמרמורת בכל הגוף, כי לנו (תודה לאל) אין סרטן במשפחה.
חשבתי להיוועץ בכם בקשר לבעיה כלשהי.
יש לי ילד בכיתה (כיתה ט', גיל 15) שאמו נפטרה מסרטן לאחר שנתיים של מאבק, זה קרה במהלך חופש פסח.
כל החופש התחבטתי בשאלה: "איך מתנהגים לילד שאמא שלו נפטרה?".
חזרנו היום לבית ספר והוא בא גם להפתעתי. הוא התנהג כאילו דבר לא קרה, אבל אני חושבת שראיתי אותו מוחה דמעות באחד השיעורים.
השאלה שלי היא איך אנחנו, ככיתה, תומכים בו ועוזרים לו לעבור את התקופה הנוראית ועוזרים לו להתגבר על האובדן הגדול.
האם אנחנו צריכים להתנהג כאילו הכל בסדר, וכאילו שום דבר לא קרה?
תודה מראש
תמר
ראיתי שפתחו את הפורום הזה, ורק מלחשוב על מה שכולכם עוברת לי צמרמורת בכל הגוף, כי לנו (תודה לאל) אין סרטן במשפחה.
חשבתי להיוועץ בכם בקשר לבעיה כלשהי.
יש לי ילד בכיתה (כיתה ט', גיל 15) שאמו נפטרה מסרטן לאחר שנתיים של מאבק, זה קרה במהלך חופש פסח.
כל החופש התחבטתי בשאלה: "איך מתנהגים לילד שאמא שלו נפטרה?".
חזרנו היום לבית ספר והוא בא גם להפתעתי. הוא התנהג כאילו דבר לא קרה, אבל אני חושבת שראיתי אותו מוחה דמעות באחד השיעורים.
השאלה שלי היא איך אנחנו, ככיתה, תומכים בו ועוזרים לו לעבור את התקופה הנוראית ועוזרים לו להתגבר על האובדן הגדול.
האם אנחנו צריכים להתנהג כאילו הכל בסדר, וכאילו שום דבר לא קרה?
תודה מראש
תמר
