שלום =]

[viola884]

שלום =]

בוקר טוב לכולם.. רציתי לשאול בנוגע למשהו שאני חווה זמן רב והתעצם לאחרונה.. 2 דברים שאני חייבת לשאול לגביהם..
ההורים שלי עכשיו בריב.. זה ריב שנמשך מאז שנולדתי (18 שנה).. הם עם פרצוף חמוץ ולא מדברים ופשוט כבר לא כיף להיות בסלון.
ניסיתי לדבר עם אמא שלי אבל זה לעזר, ניסיתי שוב ושוב אבל עדיין לא.. עם אבא שלי יחסית קשה לדבר עכשיו כי הוא עם כאבים חזקים. שניהם לא בסדר והם צריכים לפתור את זה כבר כי אי אפשר ככה- לא לדבר כי לא טוב אבל להתגרש גם לא כי אוהבים עדיין.. והעיקר כשאני בסלון אני שומעת את המלמולים שלהם אחד על השנייה או שהם מדברים איתי וכבר התעצבנתי והודעתי שלא ידברו איתי כי אז אני נכנסת לסרטים של מי צודק ומי אשם ובוכה ודיכאון. לא כיף.
בפעם האחרונה שדיברתי עם אמא שלי היא בכתה לי (בכל שיחה זה קורה) ואמרה לי דברים שפשוט לא יוצאים לי מהראש.. על אבא שלי ועל הדת.. אני פשוט השתגעתי ואחותי התערבה שאני לא צריכה להיכנס לזה ושזה עניין שלהם ולא אנחנו צריכים לפתור.. אז עזבתי, אני מדברת פחות ומלא בחדר, בקושי בסלון ואין חשק לעשות כלום (אני חייבת לציין שברגיל אני רוב הזמן, אם לא תמיד בסלון).
הדברים שאמא שלי אמרה לי מציקים נורא בראש.. על שהיא נרתעת מהדת ועוד דברים נוראיים שקשורים לשניהם.. וזה גורר לדבר השני שקשה לי מאוד להתקרב לדת בגלל המצב בבית.. בגלל הסיפור ארוך השנים עם ההורים וגם בגלל שלפני כמה שנים אחותי חזרה ועשתה זאת ביהירות וזה גרם להרבה דברים להשתבש ולהשוואה שלי אליה, שאם אני יעשה ככה אז זהו- אני דוסה עם 18 ילדים ואני מסבירה שוב ושוב שזה לא נכון ואני מבינה את המצב של אמא שלי אבל אני תקועה.. היא מצד אחד אומרת לי לעשות מה שאני רוצה ומצד שני זה בא עם פרצופים.. ואני מסבירה שאני זאת אני ואחותי זאת אחותי- אני רוצה לחזור בתשובה רק כאשר אני אתחתן לא עכשיו אני רק רוצה יותר להתפלל (באמת שבקטנה!) ורציתי לצום אבל זה יעשה בלאגן.. וזה קשה לי נורא כל הסיפור הזה, שאין לי תמיכה מההורים, שאמא לא רוצה בגלל אחותי ובגלל העבר ואבא יגיד שעדיף שלא כי זה עושה בלאגן ויתחיל להגיד לי דברים על אמא..
אני לא תינוקת אני יודעת מה אני עושה, והכי עצוב זה שמהחבר אני מקבלת את התמיכה שהוא בכלל לא מאמין ולא קרוב לדת בכלל וממנו אני מתקבלת את התמיכה לנסות יותר וכן לעשות כי הוא יודע שזה גורם לי לטוב..
מה אני אמורה לעשות? להתערב בריב/ להשאר בצד ולא להתערב, ובנוגע לדת להתקרב לאט או לא להתקרב בכלל או להתקרב בדברים מסויימים.. אני כבר לא יודעת..
תודה רבה לכל מי שיענה ושיהיה צום קל ושבוע טוב לכולם =]

 

[איתי179]

תגובה

1. 'לא להתקרב בכלל' זה טעות. התורה והמצוות והחיבור אל הקב"ה הם הם שיתנו לנו את הכוח שלנו ביומיום, וכנאמר: וצדיק באמונתו יחיה.

2.יש פורום 'חוזרים בתשובה'- את תוכלי להיכנס אליו וגם להתייעץ שם.

3.שמתקרבים לדת לא כולם צריכים לדעת מה אנחנו עושים, לא צריך לעמוד על השולחן בסלון ולומר: אמא אבא אני חוזר בתשובה!
במיוחד לא בבתים שלא מקבלים את זה כ"כ. ההתקרבות שלנו זה בינינו לבין הקב"ה. אם יש אנשים שמפרגנים אז נשמח לספר להם

בכל אופן, את יכולה לעשות דברים שלא כ"כ אמורים ליידע את שאר חברי הבית- לקרוא תהילים ולהתפלל בחדר, ללכת לשיעורי תורה לשמוע הרצאות במחשב וכו'.......

 

[Jermaine Jackson]

אמת

אני אוסיף על דברי חברינו ועל הנקודות החשובות שהוא נגע בהן:

קודם כל אם את לא יכולה לעזור ביחסים של ההורים שלך אז אין לך מה להתערב, נכון שקשה לראות את זה ולחיות ככה, אבל אם לא את זאת שתעזרי אז הרבה פעמים לימדו אותנו חכמים שהשתיקה יפה ואין צורך לאדם להתעבר על ריבים מיותרים שהוא לא יוכל לעזור בהם.

את לא צריכה לחשוש מהתקרבות לתורה ולמצוות, אם עושים את זה בפרופיל נמוך אז אין סיבה שתעוררי התנגדות נגדך, אף אחד לא צריך לדעת שאת מתפללת בחדר, או מברכת על האוכל [בלחש] , אפשר גם להסתיר צום אפשר להסתיר 90 אחוז מהדברים, ואת מה שלא אז עושים בשקט בלי להצהיר הצהרות, בלי לדרוש שום דבר מאף אחד שלא נוגע לנו ולמעשים שלנו [כמו שיכבו את הטלוויזיה בשבת וכד'] , עושים מה שאנחנו צריכים לעשות, בלי לשים לב מה קורה מסביב וכל אחד והחיים שלו, אם לא תבואי בדרישות חדשות לאף אחד ותעשי את מעשייך בהצנע ובשקט, אף אחד לא יזעם כשלא תשתמשי בחשמל בשבת או תעשי כל דבר אחר שלא נוגע בכלל למישהו אחר בבית.

לכן תתקרבי לאט לאט במה שאפשר בהצנע לכת, לא צריך שידעו, ואם יודעים איכשהו אז לא צריך להצהיר והדבר הגרוע מכל שצריך להישמר ממנו זה וויכוחים , אין מי שניצל מזה ואין מי שלא חושב שזה דבר טוב ומבורך אבל האמת היא שאין בזה שום תועלת חוץ מכעס שנאה ועיכוב ההתקדמות שזה ההפך מכל מה שאנחנו חושבים שנשיג בוויכוחים האלו.

אני ממליץ לך גם על הפורום חוזרים בתשובה שיש שם עוד אנשים במצב דומה לשלך [ומי שכרגע לא אז הוא גם היה שם..] , התפרסמו שם לאחרונה גם מדריכי הלכות שתוכלי לקרוא ולהתקדם על נושא ברכות, תפילה, קריאת שמע וכד'

 

[REALI]

שלום ויולה

אני אכתוב מה שנראה לי, אבל אני מדגיש שאין לי באמת נסיון או סמכות בנושא אז קחי את זה בתור עצה של חבר שרוצה לעזור אך לאו דוקא צודק.

נשמע שהמצב בין ההורים שלך הספיק כבר להתקבע במשך הרבה זמן, ושלכן כנראה מאד קשה לצאת ממנו. לכן לדעתי אין לך מה להיכנס לזה, ובמיוחד שההתעסקות בזה רק עושה לך רע. ואם בכל זאת הם מנסים לערב אותך, תגידי להם שאת לא זאת שיכולה לפתור ביניהם את המריבות ושילכו לאיש מקצוע שיעזור להם. לדעתי אם אפילו רק אחד מהם ילך לאיש מקצוע זה כבר יכול לעזור. אבל גם בזה לדעתי לא כדאי לך לנסות לשכנע אותם לזה, אלא רק אם הם פונים אלייך אז תגידי להם שילכו לאיש מקצוע.
גם אין פה עניין של אשמים, כי זה פשוט מציאות היחסים שהם נקלעו אליה לאורך השנים ועכשיו שניהם תקועים בזה. לדעתי הפתרון צריך להיות שכל אחד יפסיק לראות את עצמו כקורבן, כי זה רק עושה רע לעצמו להרגיש ככה, ובמקום זה יתחיל לראות איך הוא דואג לכך שירגיש טוב יותר בחייו לצד בן זוגו, מבחינת עצמו. כלומר לא לדרוש את השינוי מהשני אלא לעשות בעצמי את השינוי ולעשות את זה בשביל עצמי, שאני ארגיש טוב עם עצמי כשאני חי כאן לצד האדם השני. שכמו שאמרתי הבסיס לזה זה להפסיק לראות את עצמך כקורבן. אבל זה כבר עניין שבעל מקצוע צריך לתמוך בהם כדי להגיע אליו.
ואולי כדאי להוסיף שזה יחסית נורמלי שיש בעיות כאלו בין בני זוג. אמנם זה לא קורה בכל משפחה, אבל זה כן קורה בהרבה משפחות, ולכן לא צריכים להרגיש רע עם זה שפונים לייעוץ זוגי. להיפך זה דבר מבורך שבע"ה רק ילך ויתרחב יותר בעם ישראל. אבל שוב - תשאירי את זה להם. אל תנסי לשכנע אותם.

הכי חשוב מבחינתך זה שתדאגי למצב רוח שלך ותוודאי שאת לא נכנסת לדכאון. לדעתי כדאי לך להקדיש יותר זמן עם חברות ועם אנשים חיוביים שישפיעו גם עלייך מהמצב רוח הטוב שלהם, ופחות זמן להיות בבית. וכשאת כן נמצאת בבית, תהיי את זאת שלוקחת את היוזמה ואת האחריות על האוירה ועל מצב הרוח שלך. תשתדלי לשדר חיוביות ושמחה וזה יעשה טוב קודם כל לעצמך - וזה העיקר - אך גם, בעקיפין, להורים שלך, שאם הם יחושו שהם נמצאים יחד עם מישהו חיובי זה יגרום שגם הם לא יגלשו לביטויים שליליים. תיתמקדי בעצמך ותתני להם "להידבק" ממך במצב רוח טוב.

גם בעניין הדתי, לדעתי המפתח הוא שתתמקדי בעצמך ולא בהורים. כלומר תוודאי שכל דבר דתי שאת עושה לא בא בשום אופן על חשבון שינוי באורך החיים של ההורים שלך. אל תוסיפי להם דברים למטבח ואל תתני להם תחושה לא נעימה כשהם רואים טלויזיה בשבת וכו'. תבהירי להם שאין לך שום בעיה עם אורח החיים שלהם ושכל מה שאת עושה זה לא לשנות את החיים שלך, אלא רק להוסיף עליהם עוד אלמנטים מהעולם הדתי שאת מרגישה שטוב לך איתם.
מבחינת עצמך לדעתי כדאי לך לשים גבולות ולהגדיר בדיוק מהם הדברים הדתיים שאת עושה ולהיצמד רק אליהם ולא לעשות שום דבר מהמצוות שלא נמצאים בדברים שהגדרת. ככה מוגדר אצלך מה כן ומה לא וזה יוריד ממך מתח ולחץ מיותרים ובעיקר יתן לך תחושה של בטחון וסיפוק. ולאחר כמה חודשים תוכלי להוסיף עוד דבר לרשימה, אם תרגישי שהזמן בשל לכך.

ככה לדעתי...
תרגישי טוב ובהצלחה רבה!